Page 119 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫המשורר יהודה עמיחי התגורר אף הוא בשכונה‪ .‬‬
‫הוא עבר אליה זמן קצר לאחר מלחמת ששת ‬
‫הימים‪ ,‬ואף הוא לא יכול שלא להתייחס בשיריו ‬
‫לטחנה המתנשאת לגובה במרחק לא רב מביתו‪ .‬‬
‫אך את הוויכוח ההיסטורי על פעולתה העדיף עמיחי ‬
‫לפרש באופן מטפורי ולהעניק לו משמעות ערכית ‬
‫ואידאולוגית רלוונטית ועכשווית‪ ,‬המציבה במרכז את ‬
‫מורכבותה ואת אופייה המשתנה של העיר‪ ,‬שהטחנה ‬
‫היא אחד מסמליה המוכרים ביותר‪ .‬את השיר‪ ,‬׳הטחנה ‬
‫בימין משה׳‪ ,‬הקדיש עמיחי לאדריכל אלכס בלוך‪ ,‬‬
‫שהיה חבר בצוות האדריכלים שעסקו בשיקומה של ‬

‫השכונה לאחר מלחמת ששת הימים‪ :‬‬

‫הטחנה הזאת מעולם לא טחנה קמח‬
‫היא טחנה אויר קדוש וצרפי‬

‫געגועים של ביאליק‪ ,‬היא טחנה‬
‫גשם ואפילו פגזים‪,‬‬

‫אבל היא לא טחנה קמח מעולם‪.‬‬

‫עכשיו היא גלתה אותנו‪,‬‬ ‫על הטחנה‪ .‬הוויכוח אמנם היסטורי במהותו‪ ,‬ואולם ‬
‫וטוחנת את חיינו יום יום‪,‬‬ ‫מתברר שגם עבור ילדי בית הספר היסודי נודעת לו ‬
‫לעשות מאתנו קמח שלום‬
‫לאפות מאתנו את לחם השלום‬ ‫משמעות‪ :‬‬

‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫כחדש לאחר כל זאת הגיעה כתה ד׳ אחת עם המורה‬ ‫משכנות שאננים בשלג‪ ,‬‬
‫זיוה לשכונת ׳ימין משה׳‪ .‬הילדים למדו על נושא השכונה‬ ‫מתוך הספר ״סיאמינה ‬
‫׳פתאום היה לנו רחב׳‪ :‬בניית משכנות‬ ‫ועל השר משה מונטיפיורי ]‪ [...‬תחילה התבוננו הילדים‬ ‫והחתולים של ימין משה״ ‬
‫שאננים‬ ‫במרכבה בהתפעלות אמתית כי כיום כבר לא רואים‬ ‫(תחריט‪ :‬דודו גרשטיין)‪.‬‬
‫מרכבות כאלה ]‪ [...‬וילדה אחת ספרה שסבתא שלה‬
‫מעבר להקמתה של טחנת הקמח‪ ,‬גם עצם היציאה ‬ ‫גרה פעם בשכונה הזאת ואמרה לה שטחנת הרוח‬ ‫‪ .4‬אורלב‪ ,‬סיאמינה ‬
‫אל מחוץ לחומות והקמת משכנות שאננים זכו לכמה ‬ ‫אף פעם לא פעלה‪ .‬׳לא נכון׳‪ ,‬אמרה דפנה‪ ,‬׳אמא שלי‬ ‫והחתולים‪ ,‬פרק שלישי‪ .‬‬
‫תיאורים ספרותיים‪ ,‬הן בספרות המבוגרים העברית ‬ ‫אמרה שכן טחנו כאן קמח׳‪ .‬׳אמך שלך מתל—אביב והיא‬
‫והן בזו המיועדת לילדים ולנוער‪ .‬תיאורים אלה‪ ,‬חלקם ‬
‫מדגישים את היציאה מצפיפותו של הרובע אל מרחבי ‬ ‫לא יודעת׳‪ ,‬אמרה הילדה‪4.‬‬
‫השכונות החדשות וחלקם מציגים בעיקר את הסכנה ‬

‫‪118‬‬