Page 126 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 126

‫המפותחים	 מאוד	 של	 השכונה	 בתקופת	 המלחמה	‬
                                                                                    ‫ואת	 תעלות	 הביטחון	 והקשר	 שחצבו	 אנשי	 יחידת	‬

                                                                                                       ‫ה׳חפרפרות׳	מתחת	לבתי	השכונה‪	:‬‬

‫קבוצה	של	מגיני	ימין	משה	‬                                                            ‫ימין משה התרוקנה מתושביה והפכה עמדה צבאית‬
       ‫במלחמת	העצמאות‪.‬‬                                                              ‫טהורה‪ .‬ועתה חל בה שינוי יסודי‪ .‬מעברים נחצבו בקירות‬
                                                                                    ‫בתיה‪ ,‬סימטאותיה הפכו לחפירות‪ ,‬מתחת ליסודותיו של‬
                                                                                    ‫כל בית נחפר ׳בונקר מגן׳; יחידת ההגנה שחנתה בשכונה‬
                                                                                    ‫נקראה בעיר ׳החפרפרות׳‪ ,‬והם הוסיפו להתחפר בסלע‬
                                                                                    ‫הירושלמי‪ ,‬עד כי יכול היה אדם לעבור בשכונה לאורכה‬
                                                                                    ‫ולרוחבה מבלי היראות אף פעם אחת לעיני הצלפים‬

                                                                                                                ‫האורבים מעל החומה‪13.‬‬

‫‪	 .13‬גולן‪	,‬להבות‪	,‬עמ׳	‪	.66—64‬‬  ‫על	 תקופת	 הקו	 העירוני‪ 	,‬שנמשכה	 כ—‪ 	19‬שנה‪	,‬‬        ‫במקביל	 להתחפרות	 המתוארת	 בספרו	 של	 גולן‪	,‬‬
        ‫‪	 .14‬אלרואי‪	,‬מראות	‬    ‫בין	מלחמת	העצמאות	למלחמת	ששת	הימים‪	,‬נכתב	‬            ‫התחוללה	 כאמור	 מנוסתם	 של	 תושבי	 ימין	 משה	‬
                               ‫רבות	 למבוגרים	 ולילדים	 כאחד‪ 	.‬מרבית	 התיאורים	‬     ‫מבתיהם‪	.‬עקירתם	המעציבה	של	אלו	לשכונות	במערב	‬
     ‫מצחיקות‪	,‬עמ׳	‪	.26‬‬         ‫אינם	נוקטים	במפורש	שמות	של	שכונות	מסוימות	אלא	‬       ‫העיר‪	,‬בייחוד	לסביבת	רוממה	וליפתא	עילית‪	,‬תוארה	‬
      ‫‪	 .15‬על	ספרות	זו	ראו	‬    ‫מתייחסים	בהכללה	חסרת	ייחוד	ל׳שכונות	הגבול׳	שבין	‬     ‫אף	 היא	 בספרה	 של	 עליזה	 אלרואי‪ 	,‬תוך	 הדגשת	‬
 ‫הולצמן‪	,‬קרוב	ואסור‪		.‬‬         ‫מזרח—ירושלים	למערבה‪	:‬ימין	משה‪	,‬ממילא‪	,‬אבו	תור‪	,‬‬      ‫השבר	 הגדול	 שיצרה	 המלחמה‪ 	.‬אלרואי	 מספרת	 על	‬
                               ‫מוסררה	 ואפילו	 שמואל	 הנביא‪ 	.‬אחד	 הספרים	 הכולל	‬   ‫הגעגועים	 המתמידים	 לשכונת	 האהובה‪ 	,‬שהפכה	‬
                               ‫תיאורים	 כאלה	 הוא	 ספרו	 של	 משה	 שמיר	 ׳הגבול׳‪	,‬‬   ‫באחת	 משכונה	 שלווה‪ 	,‬ציורית	 ואמידה	 לשכונת	 ספר	‬
                               ‫שראה	 אור	 ב—‪ 	,1966‬והתייחס	 בעיקר	 לנעשה	 באותן	‬    ‫מסוכנת‪ 	,‬ועל	 תושביה	 שהפכו	 מאמידים	 ובטוחים	‬
                               ‫השנים	 בשכונת	 מוסררה‪ 	.‬ספר	 אחר‪ 	,‬פרי	 עטו	 של	‬
                               ‫הסופר	הירושלמי	דוד	שחר‪	,‬׳נער	הגבול׳‪	,‬שיצא	לאור	‬                       ‫לעניים	המצטופפים	בחדרים	בודדים‪		:‬‬
                               ‫ב—‪	,1955‬עוסק	אף	הוא	בתיאור	שכונת	ספר	שתושביה	‬
                               ‫הוותיקים	עזבוה	והתיישבו	בבתים	הערביים	הנטושים	‬           ‫סבתא גרה בבית ערבי מאבן‪ ,‬מאלה עם הקירות העבים‬
                               ‫של	קטמון‪	.‬במקומם	נכנסו	להתגורר	בשכונה	תושבים	‬            ‫שעל אדן החלון היה אפשר להניח עולם ומלואו‪ ,‬ולסבתא‪,‬‬
                               ‫חדשים‪ 	,‬עניים‪ 	,‬מרביתם	 עולים	 מארצות	 המזרח‪ 	,‬כפי	‬      ‫תודה לאל‪ ,‬היה הרבה עולם ומלואו‪ .‬ואולי זה רק נראה‬
                                                                                        ‫כך‪ ,‬כי בעצם היה לה רק חדר אחד והמקום לא הספיק‬
                                    ‫שאכן	קרה	בימין	משה	ובמשכנות	שאננים‪						15.‬‬         ‫לכל הזכרונות שאספה‪ ,‬ויצא שחלק מהזכרונות עמדו‬
                               ‫תיאור	 אחר‪ 	,‬המתמקד	 בימין	 משה	 באותן	 השנים‪	,‬‬          ‫על אדן החלון‪ ,‬למשל סירים או קישוטים‪ .‬היא עזבה את‬
                               ‫הוא	 משל	 הסופר	 והמשורר	 חיים	 גורי‪ 	.‬ספרו	 ׳דפים	‬      ‫הבית בשכונת ימין משה וקיבלה במקומו בית שננטש‬
                               ‫ירושלמיים׳‪ 	,‬ראה	 אור	 בשנת	 תשכ״ח	 וקיבץ	 בתוכו	‬
                                                                                                   ‫על—ידי משפחות ערביות בשכונת ליפתא‪14.‬‬

‫‪125‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131