Page 16 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 16

‫לכבוד	שנת	המאה	לחייו	‬               ‫בכסה ליום חגנו כסתה עננה‪,‬‬    ‫לאחר	שהמשפחה	כולה	חזרה	לבריטניה	לקראת	סוף	‬
 ‫צולם	מונטיפיורי	כשהוא	‬         ‫מה קול נהי ובכי במחנה העברים?‬     ‫המאה	השמונה	עשרה	נכנס	משה	הצעיר	לבית	ספר‪	,‬‬
                                 ‫בקריה עליזה לאנדאן עיר הומיה‪,‬‬    ‫אך	לא	ברור	לגמרי	היכן	נמצא	אותו	בית	ספר	או	כמה	‬
        ‫יושב	באולם	הגותי	‬                                         ‫שנים	 למד	 בו	 באופן	 סדיר‪ 	.‬נראה	 שמשום	 מה	 הצניע	‬
      ‫באחוזתו	ברמסגייט‪	,‬‬            ‫תרב בבת יהודה תאניה ואניה‪,‬‬    ‫במכוון	פרטים	אלו‪	,‬כמו	פרטים	רבים	נוספים	הנוגעים	‬
      ‫מביט	בדיוקן	יהודית	‬       ‫מה יללת הזקנים‪ ,‬אנקת הבחורים?‬
    ‫אשתו‪	,‬שנפטרה	שנים	‬                                                                       ‫לחיי	משפחתו	באותן	השנים‪	.‬‬
   ‫מספר	קודם	לכן‪	,‬ואוחז	‬                                   ‫]‪[...‬‬  ‫ב—‪ 	1804‬נפטר	 אביו	 והוא	 בן	 ‪ 	45‬בלבד‪ 	,‬ומשה	 הצעיר	‬
    ‫בידו	בפירמאן	שקיבל	‬          ‫אהה! נפלה נפלה עטרת הנשים‪,‬‬       ‫בן	 העשרים	 נאלץ	 ליטול	 על	 עצמו	 כמעט	 לבדו	 את	‬
‫מהסולטאן	המרוקני	לאות	‬           ‫נשבר מטה עוז משענת הרשים‪1.‬‬       ‫עול	פרנסת	המשפחה‪	.‬כך	החל	לעסוק	בענפי	מסחר	‬
    ‫הוקרה	על	מפעל	חייו‪	.‬‬                                          ‫שונים‪	.‬עיסוקו	בהם	הלך	וגבר‪	,‬אם	כי	לטענת	חלק	מן	‬
                                                                  ‫הביוגרפים	העוסקים	בדמותו	לא	עשה	חיל	בשום	ענף	‬
                             ‫	‬                                    ‫ולא	 התעשר‪ 	.‬באותן	 השנים	 החל	 לשלוח	 את	 ידו	 גם	‬
 ‫‪	 .1‬גרייבסקי‪	,‬בנות	ציון‪	,‬‬                                        ‫בעסקי	 השטרות	 והבורסה‪ 	,‬ולימים	 נרקמו	 על	 תקופה	‬
                                                                  ‫זו	שלל	אגדות	עם	וסיפורים	על	עושרו‪	,‬על	יושרו‪	,‬ועל	‬
              ‫עמ׳	‪	.215‬‬                                           ‫היותו	 אחד	 היהודים	 הבודדים	 שהורשו	 לסחור	 בשוק	‬

 ‫‪15‬‬                                                                      ‫ההון	בלונדון	של	ראשית	המאה	התשע	עשרה‪	.‬‬
                                                                  ‫ב—‪ 	,1812‬בעוד	 עסקיו	 הולכים	 ומתייצבים	 ‪ 	-‬אם	 גם	‬
                                                                  ‫לא	 עושים	 אותו	 לעשיר	 מופלג	 כפי	 שנהוג	 לתארו	 על	‬
                                                                  ‫פי	 רוב	 ‪ 	-‬התרחש	 אחד	 האירועים	 שהיו	 בלא	 ספק	‬
                                                                  ‫מהקובעים	 והמשמעותיים	 ביותר	 בחייו‪ 	.‬באותה	 שנה	‬
                                                                  ‫נשא	 לאישה	 את	 יהודית	 כהן‪ 	,‬בתו	 של	 לוי	 כהן‪ 	,‬מן	‬
                                                                  ‫היהודים	האשכנזים	העשירים	והידועים	ביותר	בלונדון	‬
                                                                  ‫ומחותן	של	משפחת	רוטשילד‪	,‬שהחלה	אז	לעצב	את	‬
                                                                  ‫מעמדה	כמשפחה	היהודית	העשירה	והמשפיעה	ביותר	‬
                                                                  ‫באירופה‪ 	.‬יהודית	 שמונטיפיורי	 היה	 כרוך	 אחריה	 כל	‬
                                                                  ‫חייו	‪	-‬הייתה	גיסתו	של	נתן	רוטשילד‪	,‬שנחשב	לבעל	‬
                                                                  ‫המוח	הכלכלי	המבריק	בקרב	בני	רוטשילד‪	,‬ושלא	כמו	‬
                                                                  ‫בעלה	הייתה	קרובה	מאוד	לעולם	הדתי	והיהודי	כבר	‬
                                                                  ‫מצעירותה	 ובין	 השאר‪ 	,‬על	 פי	 המסופר‪ 	,‬ידעה	 עברית	‬
                                                                  ‫על	בוריה‪	.‬לימים‪	,‬לאחר	פטירתה‪	,‬זכתה	שיוקדשו	לה	‬
                                                                  ‫כמה	וכמה	הספדים‪	,‬ואחד	מהם‪	,‬פרי	עטו	של	יום	טוב	‬

                                                                       ‫שפיץ‪	,‬נכתב	בחרוזים‪	,‬והוא	פותח	בפסוקים	אלה‪:‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21