Page 2 - etmol26
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                        ‫מועצת‬
‫המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬אריק קרמן‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המו״ל‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בית התפוצות‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ — 23078 .‬תל־אביב‬
‫סדר‪ :‬דפוס מבט; לוחות‪ :‬רשת קו‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינור והתרבות‬             ‫‪^7trw^a!r\^KxrT^rrrh^j\rv‬‬

                               ‫התוכן‬                                                  ‫‪ 2000‬שנות גלות?‬

‫אפרים משה ליליין היה מציירי הזרם האמנותי ״המודרני״‬     ‫יש כמה מושגים מוטעים בהיסטוריה שאי־אפשר כמעט לשרשם; גם אם‬
                                                       ‫יחזרו המומחים‪ ,‬יכריזו ויודיעו כי אין הם אמת‪ ,‬לא יועיל הדבר‪ ,‬אנחנו‬
‫י־־‘י^ה‪ ,‬אולם יחד עם זאת‪ ,‬הוא‬  ‫י‪‘^v‬י‘*ז‬
                                                                                                   ‫חוזרים על אותם מושגים שוב ושוב‪.‬‬
‫היה גם ״צייר ציוני״‪ ,‬שב־‬
                                                       ‫כן הוא הדבר בענייו ״‪ 2000‬שנות גלות״‪ .‬אף־על״פי שההיסטוריונים‬
‫תמונותיו ביקש לבטא את‬                                  ‫חזרו ואמרו שזהו תאריך לא־מדוייק‪ ,‬לא יעזור הדבר‪ ,‬שוב״ושוב יכריזו‬
                                                       ‫הנואמים ויכתבו מאמרים על ״אלפיים שנות גלות״ ואפילו ההימנון‪,‬‬
‫התחיה היהודית‪ ,‬ציור ה­‬
                                                                                         ‫כידוע‪ ,‬חוזר ואומר ״התקוה שנות אלפיים״‪.‬‬
‫שער )תחיית היהודים( והמ­‬
                                                       ‫שכן מה פירושן של ‪ 2000‬״שנות הגלות״ ‪ t‬אמנם כן‪ ,‬מלאו )בערן(‬
‫ן^ אמר בעמוד ‪ 13—12‬מאת‬                                 ‫אלפיים שנה לחורבן הבית־השני ולהפסקת העבודה בו‪ ,‬אולם אם‬
                                                       ‫מתכוונים אנו לתחילת ״הגלות״ — משמע‪ ,‬ההגירה מן הארץ — הרי‬
‫‪ j‬יוחנן ארנון — מוקדשים‬                                ‫קרה הדבר הרבה שנים לפני כן; אם אנו מתכוונים לאבדן העצמאות‬
                                                       ‫המלאה — גם עובדה זו קרתה לפני יותר מאלפיים שנה ; אם אנו‬
‫לו • בעמוד ‪ 3‬מאמרו של‬                                  ‫מתכוונים לסוף התקגפה שבה היוותה ארץ־ישראל מרכז ליהודים‪ ,‬הרי‬
                                                       ‫הדבר קרה לפני ‪ 1500‬שנה או אפילו פחות‪ ,‬שכן כ־‪ 400‬שנה אחרי‬
‫ד״ר אהרן אופנחיימר על‬                                  ‫חורבן הבית ישבו בחלקים נכבדים של ארץ־ישראל רוב של יהודים והם‬
                                                       ‫היו אומה יושבת על אדמתה‪ ,‬ככל אומה שבעולם — עובדת‪ ,‬סוחרת‪,‬‬
‫נשיאי האוטונומיה ביהודה‬                                ‫יוצרת‪ ,‬מביאה לעולם יצירות־רוח‪ ,‬מן החשובות שביצירה היהודית‬
                                                       ‫בכללה‪ ,‬כמו המשנה‪ ,‬התלמוד הירושלמי‪ ,‬המדרשים‪ ,‬הפיוטים‪ ,‬או יצי­‬
‫במאות הראשונות לספירה •‬
‫בנגב עומדים להתחולל שינויים גדולים‪ ,‬שלושה שדות־תעופה‬                   ‫רות אמנות בשטח הארכיטקטורה‪ ,‬הפיסול‪ ,‬הציור והפסיפס‪.‬‬

‫יוקמו בו ; עבודות אלו‪ ,‬שיעסיקו אלפי איש‪ ,‬עלולות לפגוע‬  ‫מאמרו של ד״ר אהרן אופנהיימר בעמוד הבא מספר על אותה תקופה‪,‬‬
                                                       ‫מראשית המאה השניה עד אמצע המאה ה־‪ ,5‬שעה שליהודה היו ראשי־‬
‫פגיעה חמורה באתרים העתיקים שבאיזור ן פרופ׳ משה כוכבי‬   ‫עם בעלי סמכויות רבות‪ ,‬חוק עצמאי וחיים חופשיים במידה רבה —‬

‫מזהיר מפני הפגיעה בשלושה אתרי־מקרא השובים בנגב‬                 ‫היא תקופת הנשיאים‪ ,‬שהצטיינה ביצירה גדולה ובעצמאות רבה‪.‬‬

‫הצפוני • על תולדות המושבה הרטוב אחת המעטות ״שנמ­‬       ‫זוהי תקופה רבת עניין ונעלמה במידה רבה‪ .‬מעטים החוקרים שעסקו‬
                                                       ‫בנשיאים‪ ,‬שכן מועטים המקורות עליהם‪ .‬אולם סיפורם וסיפור חישוב‬
‫חקו״ מהמפה מספר א‪ .‬ב‪ .‬ריבלין • הר הזיתים שימש מרכז‬     ‫היהודי בארץ בזמנם — הוא מלא עניין ומוסיף הרבה לידיעתנו את‬

‫לעליה לרגל במשך מאות שנים — מאמרו של אברהם חיים‬                                                                                      ‫הארץ‪.‬‬

‫בעמוד ‪ • 10‬על ״כסף הפתקאות״ בשנות העשרים מאת‬           ‫התעלמות־מדעת‪ ,‬חוסר ידיעה ומחקר מועט גרמו להשריש בנו את‬
                                                       ‫ההרגשה כאילו מאז החורבן לא נתקיים ישוב יהודי בעל ערך בארץ‪,‬‬
‫אליעזר ירושלמי • פרום׳ גורית גוברין מספרת על היחס‬      ‫ולא נכון הוא‪ .‬ובחוברות אלו אנו מתכוונים בין השאר‪ ,‬גם לשרש‬

‫לערבים בספרות העברית בתחילת המאה לפי סיפור של משה‬                                                                               ‫הרגשה זו‪.‬‬

‫סמילנסקי בעמוד ‪ • 15‬נתניה כונתה לעתים ״פנינת השרון״‪,‬‬

‫ד״ר דן גלעדי מספר את קורותיה • ב־‪ 1936‬נפתחה רשמית‬

‫תחנת השידור של הארץ בירושלים‪ ,‬אולם כמה שנים לפני­‬

‫כן נערכו שידורים מתל־אביב‪ ,‬חעתונאי הוותיק יהושע משולח‬

‫חושף אותה פרשח )בעמודים ‪ • (21—20‬מנחם זהרוני מספר‬

‫בעמוד ‪ 22‬על מלחמת הגבורה של יהודי חיפה נגד הצלבנים •‬

‫ובעמוד אחרון — חוד־עת‪ ,‬חידונים ושאלות • ותיקון ‪ :‬בשער‬

‫של החוברת הקודמת פירסמנו צילומו של ״האיל המחייך״‬

‫וכתבנו כי הוא נתגלה בערד‪ ,‬ובכן‪ ,‬זו טעות — אותו איל‬

                               ‫נמצא בלכיש ‪t‬‬

                 ‫חוברת זו‪ ,‬השישית‪ ,‬היא האחרונה לשנת המנויים הנוכחית‪.‬‬
‫חתום על ״עתמול״ לשנת תש״מ ! מלא את הטופס המצורח לחוברת‬

            ‫ושלח אותו לת״ד ‪ 23078‬תל־אביב בצרוף שיק ע״ס —‪ 120.‬ל״י‪,‬‬

‫אם אבד הטופס שלח שיק ע״ס ‪ 120‬ל״י בלווית כתובת שלר אר של מיחתום!‬
                                       ‫שאתה רוצה להחתימו )בציון המיקוד(‪.‬‬
                                         ‫עתמול — למידע ולהנאה‬
   1   2   3   4   5   6   7