Page 3 - etmol26
P. 3
במשך 350שנה לאחר חורבן הבית השני היה ליהודי
הארץ שלטון־עצמי שבראשו עמד נשיא
w c׳ haI mociaboS ‘ z u ii-״ »,
|ET>«DHE|H0Cfcy^ni ly k o M E i
|NDrEnD(1M c/vjjcen
׳
ID Y /^A O C ............ ' .
^ InpiiNoyM I p u m i s ^ i •t
|£NiftaANT|3H1nu3Ntn N l m \ .•I -
כתובת ״סוורוס עבדם של הנשיאים המזהירים״ בחמת־טבריה
נשיאי האוטונוכליה
מאת אהרן אופנהיימר
הנשיא — מעיו מלכות הקמתה של מדינת ישראל לוותה בהכרזות רבות על
דברים המתחדשים לראשונה מזה אלפיים שנה .במספר
מוסד הנשיאות הוכר על־ידי השלטונות הרומיים .מצויה עגול זה של אלפיים שנה מבקשים מן הסתם לבטא את
עדות על רבן גמליאל דיבנה )בסביבות שנת 100לספירה( אורך הגלות מאז חורבן הבית השני בשנת 70לספירה.
״שהלך ליטול רשות מהגמון בסוריא״ )משנה ,עדויות ז ,ז(. אולם בדיקה מעמיקה יותר מוכיחה בעליל ,כי במאות השנים
יש הרואים במעשה זה את האקט הרשמי של הענקת ההכרה הראשונות לאחר חורבן הבית יש סימני עצמאות ,לפחות
לנשיאות על־ידי נציב סוריה ,אשר הפרובינקיה יהודה היתה
כמו מאפייני גלות.
כפופה לו בצורה זו או אחרת.
רבן גמליאל אף הפליג פעמים מספר לרומא .מסעות אלה בכללה של תקופה זו — היא תקופת המשנה והתלמוד
נערכו לא רק כדי לטפח את הקשרים עם התפוצה היהודית, — ישבו עדיין יהודים רבים בארץ־ישראל ,השלטון הרומי
אלא גם לצורך מגעים עם השלטונות .חכמים הכירו בצורך איפשר אוטונומיה רחבה ,התנאים הכלכליים היו נוחים
של בית הנשיאות בקשרים אמיצים עם השלטונות ,וכך למדי ונשמרה אחיזתו של העם בקרקע .הסימן המובהק ביו
לדוגמה נמסר בתוספתא :״של בית רבן גמליאל התירו תר של עצמאות ,ובמידה רבה אף הגורם לה ,הם מוסדות
ללמד יוונית מפני שהן זקוקין למלכות״ )תוספתא ,סוטה ההנהגה העצמית ,והנשיאות בראשם ,אשר השכילו למלא
טו ,ח( .יש לציין כי רבן גמליאל עצמו גילה יחס ליבראלי את החלל שנוצר עם חורבן הבית ,לתקן תקנות על פי
לתרבות ההלניסטית־רומית ,והיה ״רוחץ במרחץ של אפרו־ הצרכים והנסיבות בכל תחומי החיים ,ולהבטיח בפעילויות
דיטי״ )— ונוס ,אילת האהבה והפריון( ,וכאשר שאלו אותו
לפשרו של מעשה זה ,היתה תשובתו :״אני לא באתי אלו את המשך קיומו הלאומי של עם ישראל.
בגבולה ,היא באת בגבולי ,אין אומרים ,נעשה מרחץ לאפרו־
דיטי נוי ,אלא אומרים ,נעשית אפרודיטי נוי למרחץ״ )משנה מאז חורבן הבית היתה הנהגת האומה נתונה בידי
חכמים ,ומקובל לכנות את מוסד הנהגתם בשם סנהדרין.
עבודה־זרה ג ,ד(. אולם הנהגה זו ,עם כל סמכותה המוסרית והרוחנית ,עדיין
יחסים הדוקים עם השלטונות היו לרבי יהודה הנשיא, היתה חסרה מימד מדיני חילוני ולא היה מובטח רצף קיומה.
המכונה במקורות ׳רבי׳ )בסביבות שנת 200לספירה( .השל פונקצי1ת אלו התמלאו על־ידי הנשיאות ,אשר עברה בירושה
טונות הרומיים הכירו בדרך כלל בשיפוט היהודי ,אלא שלא מאב לבן ,וייצגה את האומה בפני השלטונות .שושלת הנשי
איפשרו לו לדון דיני נפשות ,עקרון שהיה מקובל גם לגבי אות התייחסה להלל הזקן ,ובמשך הזמן ,כאשר נשתווה לה
פרובינקיות אחרות; הנשיא היחיד שקיבל רשות ,לפחות מעין זוהר מלכות ,יוחסה לבית דוד .שושלת זו נתקיימה,
דה־פקטו ,לדון דיני נפשות היה רבי יהודה הנשיא .הספרות כמעט ללא הפסקה ,במשך תקופה בת כ־ 350שנה לאחר
התלמודית מעלה מסורות על היחסים הידידותיים ששררו בין החורבן .ברור שבמשך הזמן חלו תמורות שונות בדמותה
ובסמכויותיה ,אולם עצם קיומה במשך דורות כה רבים,
מעיד על מידת השלטון העצמי שהיתה לאומה.
