Page 5 - etmol26
P. 5

‫‪n C T U iK \A n t? /‬־‪T H fnrG ?E n-‬‬                                                  ‫מי ימנה חכמים חדשים‬

   ‫‪*’k.VnMFtAf XU!Mt tEWUIEe S‬׳‬                                               ‫אחד התחומים שבהם בא לידי ביטוי מיוחד המתח בין‬
                                                                              ‫הנשיאות לסנהדרין‪ ,‬היה בשאלה בייד מי הסמכות להעניק‬
                ‫כתובת־הקדשה בבית־הכנסת בחמת־טבריה מזכירה את‬                   ‫את הסמיכה )המינוי( לחכמים חדשים‪ :‬האם זו זכותו הבלע­‬
                                                                              ‫דית של הנשיא‪ ,‬או שזו אחת מזכויותיהם של חכמים אחרים‬
                                                          ‫״הנשיאים המזהירים״‬  ‫החברים במוסד ההנהגה‪ .‬נשיא אחד בלבד הגיע לעמדה של‬
                                                                              ‫שליטה מוחלטת במינויים‪ ,‬והוא רבי יהודה הנשיא‪ .‬מקורות‬
‫מוסד הנשיאות עצמו נקלע לקשיים כלכליים‪ ,‬ונראה שזו‬                              ‫רבים מעידים‪ ,‬כי נהג בתחום זה כראות עיניו — העניק‬
‫הסיבה העיקרית לכך שהנשיאים החלו למנות דיינים תמורת‬                            ‫מינויים במשורה ולתקופת נסיון; שלל את המינוי זמנית‬
‫ממון‪ .‬מינויים אלה עוררו ביקורת חריפה מצידם של החכ­‬                            ‫ואף לצמיתות מחכמים שהעלו עמדות אופוזיציוניות כלפיו;‬
‫מים כלפי אותם דיינים וכלפי ממניהם כאחד‪ .‬גורם נוסף‬                             ‫ובמקרים מסוימים אף העניש בשלילת מינוי מלכתחילה כא­‬
‫שפגע בנשיאות היה הפיכתה של רומי לנוצרית במאה הרבי­‬                            ‫שר הביקורת עלתה על‪-‬ידי תלמידים המשתלמים לקראת‬
‫עית‪ ,‬תוך כדי עליה הולכת‪-‬וגוברת בהשפעתם של ראשי‬                                ‫סמיכה‪ .‬האופי הריכוזי של נשיאות רבי בא לידי ביטוי גם‬
‫הכנסיה על הקיסרים‪ .‬בכתביהם של אבות הכנסיה מוענקים‬                             ‫בתקנותיו‪ .‬כך קבע רבי ״שלא ישנו לתלמידים בשוק״‪,‬‬
‫לנשיאים כינויי גנאי‪ ,‬כגון‪ :‬״דומים לנערים״‪ ,‬״מעודנים‬                           ‫ובאופן זה נתאפשר לו הפיקוח גם על תלמידים המתקבלים‬
‫כנשים״‪ ,‬״דומים למשחקים בתיאטראות״‪ ,‬״שטופים בזימה״‪,‬‬                            ‫ללימוד לקראת סמיכה‪ .‬תקנה אחרת של רבי אוסרת על‬
‫״רוכלים״ ו״סוחרים״‪ .‬חיציהם של אבות הכנסיה כוונו במיו­‬                         ‫תלמיד שעוד לא הגיע לסמיכה מלאה לפסוק הלכה ולהורות‬
‫חד כלפי מוסד הנשיאות‪ ,‬שכן הם הבינו‪ ,‬כי האומה נסמכת‬
‫ונבנית על ידי הנשיאות‪ ,‬וקיוו כי פגיעה בה תערער את‬                                                                ‫בעניינים של איסור והיתר‪.‬‬
‫העם בכללותו‪ .‬ההתנכלות לנשיאות באה גם בשל הפגיעה‬                               ‫הרחבת סמכויותיה של הנשיאות בימי רבי יהודה הנשיא‬
‫במשיחיותו של ישו‪ ,‬בעצם קיומה של מעין שושלת מלוכה‬                              ‫הביאה לגילויי אופוזיציה מצד חוגים שונים של חכמים‪,‬‬
                                                                              ‫שנושאיה העיקריים היו שררתו של רבי‪ ,‬קירבתו לעשירים‬
                                           ‫המתייחסת לבית דוד‪.‬‬                 ‫ותקנותיו הרפורמטוריות‪ .‬רבי פנחס בן יאיר החסיד‪ ,‬מחכמי‬
‫למרות הפרדת הנשיאות מן הסנהדרין וחרף הקשיים הכל­‬                              ‫הדרום‪ ,‬כאשר ראה את הפרידות הלבנות שגררו את ״רכבו‬
‫כליים של תקופת האנרכיה והתנכלותם של ראשי הכנסיה —‬                             ‫הצמוד״ של רבי‪ ,‬התבטא‪ :‬״כל אילין יהודאי זנין‪ ,‬איפשר‬
‫הוסיפה הנשיאות להתקיים עוד כמאתיים שנה נוספות לאחר‬                            ‫דלא חמי סבר אפוי מן כדון״ )ירושלמי‪ ,‬דמאי פ׳׳א‪ ,‬כב‬
‫מותו של רבי יהודה הנשיא‪ .‬ידיעותינו עליה מועטות ביחס‪,‬‬                          ‫ע״א — כל אלה היהודים זנים‪ ,‬אפשר שלא יראה סבר פני‬
‫שכן רוב המידע ההיסטורי על התהליכים הפנימיים בחיי‬                              ‫מעכשיו(‪ .‬מעשה אופייני אחר מסופר על יהודה וחזקיה‪,‬‬
‫העם הגיע אלינו באמצעות הספרות התלמודית‪ .‬לאחר ההפר­‬                            ‫בניו של רבי חייא‪ ,‬אשר ישבו בסעודה לפני רבי‪ ,‬ומשסבאו‬
‫דה בין הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬אין הנשיא מהוה ראש‬                              ‫יין הותרה לשונם ואמרו‪ :‬״אין בן דוד בא עד שיכלו שני‬
‫לחכמים‪ ,‬וממילא הוא נזכר פחות בספרותם‪ .‬עם זאת מצויים‬                           ‫בתי אבות מישראל‪ ,‬ואלו הן‪ :‬ראש גולה שבבבל ונשיא‬
‫די מקורות שבכוחם להעיד‪ ,‬כי מעמדו של הנשיא נשאר‬                                ‫שבארץ ישראל״ )בבלי‪ ,‬סנהדרין לח‪ ,‬ע״י(‪ .‬עוקצה של מימרה‬
‫איתן הן בקרב העם והחכמים‪ ,‬הן בעיני השלטונות הרומיים‪.‬‬                          ‫זו חריף במיוחד‪ ,‬משום שהן הנשיאות הן ראשות הגולה‬
‫הנשיאות הוסיפה לקיים בידה הגמוניה מסוימת אף על‬                                ‫ייחסו את שושלותיהן לבית דוד‪ ,‬ואילו כאן נאמר שאין‬
‫התפוצות‪ ,‬שליחים מטעם הנשיא הגיעו לרחבי האימפריה‬                               ‫המשיח בא כל עוד הן קיימות‪ .‬בתגובותיו הפגין רבי יהודה‬
‫לשם גביית כספים למען קיומו של מוסד הנשיאות וכדי‬                               ‫הנשיא את תקיפותו ואת חושו הדיפלומטי כאחד‪ ,‬והתאמץ‬
‫למנות בעלי תפקידים מקומיים‪ .‬קביעת הלוח נשמרה אף‬                               ‫לפייס את רבי פנחס בן יאיר שלא היה תלוי בו‪ ,‬ואילו מבני‬
‫היא בידי הנשיאות‪ ,‬עד לפרסומם של סדרי עיבור השנה‬
                                                                                   ‫רבי חייא‪ ,‬שחיו סמוכים על שולחנו‪ ,‬מנע את הסמיכה‪.‬‬
               ‫על‪-‬ידי הלל השני באמצע המאה הרביעית‪.‬‬                            ‫העוצמה הרבה שנצטברה במוסד הנשיאות בימי רבי יהודה‬
‫ההתנכלות המתמשכת לנשיאות נשאה פרי בראשית המאה‬                                 ‫הנשיא‪ ,‬יצרה סתירה בין ההנהגה החילונית — שהתבטאה‬
‫החמישית‪ .‬רבן גמליאל השישי‪ ,‬אחרון הנשיאים‪ ,‬הואשם‬                               ‫בשררה ובעושר‪ ,‬בקירבה לשלטונות ולאריסטוקרטיה העירו­‬
‫בעבירות שונות נגד השלטונות‪ ,‬ובפקודה משנת ‪ 415‬לספי­‬                            ‫נית — ובין העמידה בראש הנהגת החכמים המושתתת על‬
‫רה‪ ,‬נשללה ממנו הדרגה ׳פריפקטוס של כבוד׳‪ .‬פקודה אחרת‬                           ‫תורה ומצוות‪ ,‬הלכה ומלכות שמים‪ ,‬שיש בה משום הנהגה‬
‫משנת ‪ 429‬לספירה מזכירה את ״פטירת הנשיאים״‪ ,‬ומשמשת‬                             ‫עממית וגישה שוויונית‪ .‬רבי יהודה הנשיא גישר על סתירה‬
‫עדות לביטול הנשיאות‪ .‬רבן גמליאל השישי מת בלא‬                                  ‫פנימית זו בכוח אישיותו המיוחדת‪ ,‬ולמרות גילויי האופו­‬
‫להותיר בנים אחריו‪ ,‬ומצב זה נוצל על‪-‬ידי השלטונות לשם‬                           ‫זיציה שקמה נגדו לא נפגם מעמדו ולא נפגעה משום בחינה‬
                                                                              ‫דמותה של הנשיאות‪ .‬אולם לאחר ימיו של רבי התפתח‬
                            ‫הכרזה רשמית על ביטול הנשיאות‪.‬‬                     ‫תהליך של הפרדה בין הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬כאשר‬
‫כך באה לקיצה אוטונומיה יהודית שבראשה עמדה שושלת‬                               ‫הנשיאות נושאת את השלטון המדיני‪-‬חילוני‪ ,‬ואילו בידי‬
‫אחת במשך מאות שנים‪ .‬בדיעבד התברר‪ ,‬כי ההפרדה בין‬                               ‫הסנהדרין נותרת ההנהגה הרוחנית‪-‬דתית‪ .‬מבנה זה של‬
‫הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬שהפקיעה את תלותה של הסנהדרין‬                           ‫ההנהגה תואם במידה רבה את ההפרדה בבבל בין ראשות‬
‫בשררתה החילונית‪-‬מוסדית של הנשיאות‪ ,‬איפשרה את קיומה‬
‫של הנהגת החכמים גם לאחר ביטול הנשיאות‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬‬                                                                           ‫הגולה ובין הישיבות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬פועלן ויצירתן של הנשיאות בפרט והנהגת החכמים‬
‫בכלל בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין כיבושי הערבים‬                                            ‫בין הפטיש לסדן‬
‫וראשית ימי הביניים — יצרו את הבסיס והשריון לקיומו‬
                                                                              ‫במשך הדורות שאחרי רבי יהודה הנשיא חלו תמורות‬
                            ‫של עם ישראל בדורותיהם ולדורות‪.‬‬                    ‫נוספות במעמדה של הנשיאות‪ ,‬שעיקרן נבע מאירועים‬
                                                                              ‫שהתרחשו באימפריה הרומית בכללותה‪ .‬תקופת האנרכיה‬
‫לעיון נוסף ‪ :‬תולדות היהודים בארץ־ישראל בתקופת המשנה‬                           ‫במאה השלישית )‪ 284—235‬לספירה(‪ ,‬שהתבטאה בארץ‪-‬‬
                                                                              ‫ישראל בעיקר במשבר כלכלי עמוק‪ ,‬בעול מיסים כבד וב­‬
                                              ‫והתלמוד —־ גדליה אלון‪.‬‬          ‫אינפלציה דוהרת — העמידה את הנשיאות‪ ,‬בתפקידה כמייצ­‬
                                                                              ‫גת את האומה בפני השלטונות‪ ,‬בין הפטיש לבין הסדן‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10