Page 5 - etmol26

‫‪n C T U iK \A n t? /‬־‪T H fnrG ?E n-‬‬ ‫מי ימנה חכמים חדשים‬

‫‪*’k.VnMFtAf XU!Mt tEWUIEe S‬׳‬ ‫אחד התחומים שבהם בא לידי ביטוי מיוחד המתח בין‬
‫הנשיאות לסנהדרין‪ ,‬היה בשאלה בייד מי הסמכות להעניק‬
‫כתובת־הקדשה בבית־הכנסת בחמת־טבריה מזכירה את‬ ‫את הסמיכה )המינוי( לחכמים חדשים‪ :‬האם זו זכותו הבלע­‬
‫דית של הנשיא‪ ,‬או שזו אחת מזכויותיהם של חכמים אחרים‬
‫״הנשיאים המזהירים״‬ ‫החברים במוסד ההנהגה‪ .‬נשיא אחד בלבד הגיע לעמדה של‬
‫שליטה מוחלטת במינויים‪ ,‬והוא רבי יהודה הנשיא‪ .‬מקורות‬
‫מוסד הנשיאות עצמו נקלע לקשיים כלכליים‪ ,‬ונראה שזו‬ ‫רבים מעידים‪ ,‬כי נהג בתחום זה כראות עיניו — העניק‬
‫הסיבה העיקרית לכך שהנשיאים החלו למנות דיינים תמורת‬ ‫מינויים במשורה ולתקופת נסיון; שלל את המינוי זמנית‬
‫ממון‪ .‬מינויים אלה עוררו ביקורת חריפה מצידם של החכ­‬ ‫ואף לצמיתות מחכמים שהעלו עמדות אופוזיציוניות כלפיו;‬
‫מים כלפי אותם דיינים וכלפי ממניהם כאחד‪ .‬גורם נוסף‬ ‫ובמקרים מסוימים אף העניש בשלילת מינוי מלכתחילה כא­‬
‫שפגע בנשיאות היה הפיכתה של רומי לנוצרית במאה הרבי­‬ ‫שר הביקורת עלתה על‪-‬ידי תלמידים המשתלמים לקראת‬
‫עית‪ ,‬תוך כדי עליה הולכת‪-‬וגוברת בהשפעתם של ראשי‬ ‫סמיכה‪ .‬האופי הריכוזי של נשיאות רבי בא לידי ביטוי גם‬
‫הכנסיה על הקיסרים‪ .‬בכתביהם של אבות הכנסיה מוענקים‬ ‫בתקנותיו‪ .‬כך קבע רבי ״שלא ישנו לתלמידים בשוק״‪,‬‬
‫לנשיאים כינויי גנאי‪ ,‬כגון‪ :‬״דומים לנערים״‪ ,‬״מעודנים‬ ‫ובאופן זה נתאפשר לו הפיקוח גם על תלמידים המתקבלים‬
‫כנשים״‪ ,‬״דומים למשחקים בתיאטראות״‪ ,‬״שטופים בזימה״‪,‬‬ ‫ללימוד לקראת סמיכה‪ .‬תקנה אחרת של רבי אוסרת על‬
‫״רוכלים״ ו״סוחרים״‪ .‬חיציהם של אבות הכנסיה כוונו במיו­‬ ‫תלמיד שעוד לא הגיע לסמיכה מלאה לפסוק הלכה ולהורות‬
‫חד כלפי מוסד הנשיאות‪ ,‬שכן הם הבינו‪ ,‬כי האומה נסמכת‬
‫ונבנית על ידי הנשיאות‪ ,‬וקיוו כי פגיעה בה תערער את‬ ‫בעניינים של איסור והיתר‪.‬‬
‫העם בכללותו‪ .‬ההתנכלות לנשיאות באה גם בשל הפגיעה‬ ‫הרחבת סמכויותיה של הנשיאות בימי רבי יהודה הנשיא‬
‫במשיחיותו של ישו‪ ,‬בעצם קיומה של מעין שושלת מלוכה‬ ‫הביאה לגילויי אופוזיציה מצד חוגים שונים של חכמים‪,‬‬
‫שנושאיה העיקריים היו שררתו של רבי‪ ,‬קירבתו לעשירים‬
‫המתייחסת לבית דוד‪.‬‬ ‫ותקנותיו הרפורמטוריות‪ .‬רבי פנחס בן יאיר החסיד‪ ,‬מחכמי‬
‫למרות הפרדת הנשיאות מן הסנהדרין וחרף הקשיים הכל­‬ ‫הדרום‪ ,‬כאשר ראה את הפרידות הלבנות שגררו את ״רכבו‬
‫כליים של תקופת האנרכיה והתנכלותם של ראשי הכנסיה —‬ ‫הצמוד״ של רבי‪ ,‬התבטא‪ :‬״כל אילין יהודאי זנין‪ ,‬איפשר‬
‫הוסיפה הנשיאות להתקיים עוד כמאתיים שנה נוספות לאחר‬ ‫דלא חמי סבר אפוי מן כדון״ )ירושלמי‪ ,‬דמאי פ׳׳א‪ ,‬כב‬
‫מותו של רבי יהודה הנשיא‪ .‬ידיעותינו עליה מועטות ביחס‪,‬‬ ‫ע״א — כל אלה היהודים זנים‪ ,‬אפשר שלא יראה סבר פני‬
‫שכן רוב המידע ההיסטורי על התהליכים הפנימיים בחיי‬ ‫מעכשיו(‪ .‬מעשה אופייני אחר מסופר על יהודה וחזקיה‪,‬‬
‫העם הגיע אלינו באמצעות הספרות התלמודית‪ .‬לאחר ההפר­‬ ‫בניו של רבי חייא‪ ,‬אשר ישבו בסעודה לפני רבי‪ ,‬ומשסבאו‬
‫דה בין הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬אין הנשיא מהוה ראש‬ ‫יין הותרה לשונם ואמרו‪ :‬״אין בן דוד בא עד שיכלו שני‬
‫לחכמים‪ ,‬וממילא הוא נזכר פחות בספרותם‪ .‬עם זאת מצויים‬ ‫בתי אבות מישראל‪ ,‬ואלו הן‪ :‬ראש גולה שבבבל ונשיא‬
‫די מקורות שבכוחם להעיד‪ ,‬כי מעמדו של הנשיא נשאר‬ ‫שבארץ ישראל״ )בבלי‪ ,‬סנהדרין לח‪ ,‬ע״י(‪ .‬עוקצה של מימרה‬
‫איתן הן בקרב העם והחכמים‪ ,‬הן בעיני השלטונות הרומיים‪.‬‬ ‫זו חריף במיוחד‪ ,‬משום שהן הנשיאות הן ראשות הגולה‬
‫הנשיאות הוסיפה לקיים בידה הגמוניה מסוימת אף על‬ ‫ייחסו את שושלותיהן לבית דוד‪ ,‬ואילו כאן נאמר שאין‬
‫התפוצות‪ ,‬שליחים מטעם הנשיא הגיעו לרחבי האימפריה‬ ‫המשיח בא כל עוד הן קיימות‪ .‬בתגובותיו הפגין רבי יהודה‬
‫לשם גביית כספים למען קיומו של מוסד הנשיאות וכדי‬ ‫הנשיא את תקיפותו ואת חושו הדיפלומטי כאחד‪ ,‬והתאמץ‬
‫למנות בעלי תפקידים מקומיים‪ .‬קביעת הלוח נשמרה אף‬ ‫לפייס את רבי פנחס בן יאיר שלא היה תלוי בו‪ ,‬ואילו מבני‬
‫היא בידי הנשיאות‪ ,‬עד לפרסומם של סדרי עיבור השנה‬
‫רבי חייא‪ ,‬שחיו סמוכים על שולחנו‪ ,‬מנע את הסמיכה‪.‬‬
‫על‪-‬ידי הלל השני באמצע המאה הרביעית‪.‬‬ ‫העוצמה הרבה שנצטברה במוסד הנשיאות בימי רבי יהודה‬
‫ההתנכלות המתמשכת לנשיאות נשאה פרי בראשית המאה‬ ‫הנשיא‪ ,‬יצרה סתירה בין ההנהגה החילונית — שהתבטאה‬
‫החמישית‪ .‬רבן גמליאל השישי‪ ,‬אחרון הנשיאים‪ ,‬הואשם‬ ‫בשררה ובעושר‪ ,‬בקירבה לשלטונות ולאריסטוקרטיה העירו­‬
‫בעבירות שונות נגד השלטונות‪ ,‬ובפקודה משנת ‪ 415‬לספי­‬ ‫נית — ובין העמידה בראש הנהגת החכמים המושתתת על‬
‫רה‪ ,‬נשללה ממנו הדרגה ׳פריפקטוס של כבוד׳‪ .‬פקודה אחרת‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬הלכה ומלכות שמים‪ ,‬שיש בה משום הנהגה‬
‫משנת ‪ 429‬לספירה מזכירה את ״פטירת הנשיאים״‪ ,‬ומשמשת‬ ‫עממית וגישה שוויונית‪ .‬רבי יהודה הנשיא גישר על סתירה‬
‫עדות לביטול הנשיאות‪ .‬רבן גמליאל השישי מת בלא‬ ‫פנימית זו בכוח אישיותו המיוחדת‪ ,‬ולמרות גילויי האופו­‬
‫להותיר בנים אחריו‪ ,‬ומצב זה נוצל על‪-‬ידי השלטונות לשם‬ ‫זיציה שקמה נגדו לא נפגם מעמדו ולא נפגעה משום בחינה‬
‫דמותה של הנשיאות‪ .‬אולם לאחר ימיו של רבי התפתח‬
‫הכרזה רשמית על ביטול הנשיאות‪.‬‬ ‫תהליך של הפרדה בין הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬כאשר‬
‫כך באה לקיצה אוטונומיה יהודית שבראשה עמדה שושלת‬ ‫הנשיאות נושאת את השלטון המדיני‪-‬חילוני‪ ,‬ואילו בידי‬
‫אחת במשך מאות שנים‪ .‬בדיעבד התברר‪ ,‬כי ההפרדה בין‬ ‫הסנהדרין נותרת ההנהגה הרוחנית‪-‬דתית‪ .‬מבנה זה של‬
‫הנשיאות ובין הסנהדרין‪ ,‬שהפקיעה את תלותה של הסנהדרין‬ ‫ההנהגה תואם במידה רבה את ההפרדה בבבל בין ראשות‬
‫בשררתה החילונית‪-‬מוסדית של הנשיאות‪ ,‬איפשרה את קיומה‬
‫של הנהגת החכמים גם לאחר ביטול הנשיאות‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬‬ ‫הגולה ובין הישיבות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬פועלן ויצירתן של הנשיאות בפרט והנהגת החכמים‬
‫בכלל בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין כיבושי הערבים‬ ‫בין הפטיש לסדן‬
‫וראשית ימי הביניים — יצרו את הבסיס והשריון לקיומו‬
‫במשך הדורות שאחרי רבי יהודה הנשיא חלו תמורות‬
‫של עם ישראל בדורותיהם ולדורות‪.‬‬ ‫נוספות במעמדה של הנשיאות‪ ,‬שעיקרן נבע מאירועים‬
‫שהתרחשו באימפריה הרומית בכללותה‪ .‬תקופת האנרכיה‬
‫לעיון נוסף ‪ :‬תולדות היהודים בארץ־ישראל בתקופת המשנה‬ ‫במאה השלישית )‪ 284—235‬לספירה(‪ ,‬שהתבטאה בארץ‪-‬‬
‫ישראל בעיקר במשבר כלכלי עמוק‪ ,‬בעול מיסים כבד וב­‬
‫והתלמוד —־ גדליה אלון‪.‬‬ ‫אינפלציה דוהרת — העמידה את הנשיאות‪ ,‬בתפקידה כמייצ­‬
‫גת את האומה בפני השלטונות‪ ,‬בין הפטיש לבין הסדן‪.‬‬