Page 7 - etmol26

‫בתחומי שדה־תעופה חדש‬
‫נמצאים שלושה תלים‬

‫של ישובים גדולים וחשובים‬

‫שרידיה של מצודה זו עוטרים עדיין איזור‪ ,‬שזהו מקום הכינוס העיקרי שלהם‬ ‫אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬בתיאום עם אגף‬
‫העתיקות ובשיתוף עם אוניברסיטת בן־‬
‫את פיסגתו של התל‪ ,‬ועל שמה‪ ,‬שנשתמר ואליו מובילות כל דרכי הבקעה‪ .‬המשך‬ ‫גוריון ואוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬בסקר וב­‬
‫חפירות הצלה בבקעת באר־שבע‪ .‬מוזי­‬
‫אולי גם בערבית בשם תל אל מלח‪ ,‬מחקרה של הבקעה וחפירת תליה יאפ­‬ ‫און ישראל וחוקרי ה׳היברו יוניון קולג״‬
‫מירושלים הצטרפו גם הם למבצע‪ ,‬ופעו­‬
‫שר‪ ,‬אולי‪ ,‬לקבוע ביתר ודאות את שמו‬ ‫קרוי כיום התל כולו‪.‬‬ ‫לות ההצלה של האתרים הארכיאולוגיים‬

‫האם זהו גם שמו הקדום‪ ,‬העברי הכ­ הקדום של האתר‪.‬‬ ‫בבקעת באר־שבע הן עתה בעיצומן‪.‬‬

‫נעני? — על כך נחלקו הדעות‪ .‬יש תל מלחתה עצמו משתרע על פני ‪14‬‬ ‫אתר מרכזי בבהעה‬

‫המחפשים כאן‪ ,‬בגלל דמיון השמות‪ ,‬את דונם ומתנשא כ־‪ 15‬מטר מעל סביבתו‪.‬‬ ‫הבה נראה‪ ,‬מה ידוע לנו על האתרים‬
‫שבבקעת באר־שבע ומכאן נלמד את‬
‫מולדה ממחוז הנגב של יהודה )יהושע בחפירות בדיקה שנערכו בו לפני שנים‬ ‫אשר ניתן עוד להציל ואת אשר העלו‬

‫ט״ו‪ (26 ,‬ואילו אחרים שיערו שכאן מספר נתגלה שראשיתו של הישוב בתל‬ ‫כבר החופרים בחודשים האחרונים‪.‬‬
‫תל מלחתה‪ .‬זהו‪ ,‬כאמור‪ ,‬האתר המר­‬
‫שכנה חרמה‪ ,‬שבה התנגשו בני־ישראל זה חלה בתקופה הכנענית התיכונה ב׳‬ ‫כזי בבקעה והאזור כולו קרוי לעתים על‬
‫שמו‪ .‬השם העברי אינו אלא שיעבור של‬
‫בנסיונם לעלות על ערד השכנה‪ .‬פרופ׳ )מאות ‪ 17—18‬לפנה״ס(‪ .‬שרידי חומה‬ ‫שם שנשתמר לנו בצורתו הלועזית בל­‬
‫בד‪ .‬מולאתה )‪ (moiieatha‬הוא שמה של‬
‫יוחנן אהרוני שיער שזה היה מקומה של ■ שלפניה חפיר וסוללת עפר תומכת אותה‪,‬‬ ‫המצודה הרומית הגדולה‪ ,‬מצודה חשובה‬
‫בקו ה׳לימס פאלסטינה׳‪ ,‬הלא הוא קו‬
‫ערד הכנענית‪ ,‬היא ערד־לבית־ירוחם ה­ נתגלו אז בחלקו התחתון של התל‪ .‬אין‬ ‫הביצורים שהגן על דרומה של ארץ־‬
‫ישראל בתקופות שלטון רומי וביזנטיום‬
‫נבדלת ברשימת פרעה שישק מערד־רבת בתל שום שריד מן התקופה הכנענית‬
‫מפני פשיטות שבטי המדבר‪.‬‬
‫שמקומה ודאי בתל ערד הסמוך‪ ,‬ואילו המאוחרת )תקופת כיבוש הארץ‪ ,‬מאות‬

‫כותב שורות אלו העלה בדרך השערה ‪ 13—15‬לפנה״ס( וישובו של התל נתח­‬

‫את האפשרות שזהו מקומה של בעלת־ דש רק במאה ה־‪ 10‬לפנה״ס‪ ,‬בימי שלמה‬

‫באר הנזכרת בקצה גבולו המזרחי של המלך‪ .‬עיקר ישובו של התל הוא בתקו­‬

‫שבט שמעון )יהושע י״ט‪ .(8 ,‬הבאר‪ ,‬פת המלוכה הישראלית )מאות ‪6—10‬‬

‫או‪ ,‬נכון יותר‪ ,‬קבוצת הבארות שלידן לפנה״ס( והוא חרב עם חורבן בית‬

‫שוכן התל‪ ,‬הן באמת מקור המשיכה ה­ ראשון‪.‬‬

‫עיקרי של האתר מאז ועד היום‪ ,‬ולא מעניינים בעיקר הם מערכי הביצורים‬

‫לחינם נבנו לידן‪ ,‬למרגלות התל‪ ,‬בניי­ האדירים מתקופה זו המוגנים על ידי‬

‫נים שונים לשירות הבדווים תושבי ה­ סוללות עפר‪ ,‬חפיר‪ ,‬וקירות תמך מאבן‪.‬‬