Page 12 - etmol26

‫הצי‬

‫שלה‬

‫אפרים משה ליליין היה אמן‬
‫נודע בזמנו‪ ,‬השתתף בייסוד‬
‫בית־הספר לאמנות בצלאל‬
‫ובציוריו ביקש להבליט את‬

‫התהיה היהודית‬

‫מאת יוחנן ארנון‬

‫המשורר והן של האמן הצעיר‪.‬‬ ‫מי אינו מכיר את הצילום הידוע המתאר את הרצל כשהוא‬

‫התנועה הציונית המתפתחת מצאה את ליליין בחוג של‬ ‫עומד על מרפסת מלון בבאזל שבשווייץ‪ ,‬עיר הקונגרס הציוני‬

‫יהודים גאים ונלהבים כתיאודור זלוציסטי‪ ,‬מרטין בובר‪ ,‬דויד‬ ‫הראשון‪ ,‬הוזה ומשקיף על הריין ? הצילום שימש אפילו מקור‬

‫טריטש‪ ,‬ברטהולד פייבל ואחרים‪ .‬מן החוג הזה התנהלה הת­‬ ‫לבול שהופיע במדינת ישראל‪ ,‬כי על העיר הזאת כתב הרצל‬

‫כתבות ענפה עם כל ארצות אירופה‪ ,‬וצמחו הוצאת הספרים‬ ‫ביומנו ‪ :‬״בבאזל יסדתי את מדינת היהודים״‪ ,‬אך מי זוכר כיום‬

‫ה״יודישר פרלאג״‪ ,‬האלמנאך היהודי‪ ,‬כתב‪-‬העת המצויר‬ ‫את הצלם שהנציח את הרצל על הגשר בבאזל ? ובכן היה‬

‫זה לא צלם־סתם‪ ,‬אלא צייר נודע‪ ,‬פעיל בתנועה הציונית ״אוסט אונד וסט״ )מזרח ומערב( ועוד‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1902‬נסע ליליין לרוסיה וביקר בין השאר אצל‬ ‫וממייסדי בית־הספר לאמנות ״בצלאל״ — אפרים משה ליליין‪.‬‬

‫ליליין נולד ב־‪ 23‬למאי ‪ 1874‬בדרוהוביץ שבגליציה‪ ,‬איזור הסופר מקסים גורקי‪ .‬גורקי‪ ,‬שפעל מאוחר יותר למען יציאתם‬

‫שהשתייך בזמנו לאוסטריה וכיום לברית־המועצות וממנו מרוסיה של ביאליק‪ ,‬טשרניחובסקי וסופרים עבריים אחרים‪,‬‬

‫יצאו רבנים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אמנים‪ ,‬סופרים ומשוררים כש״י עגנון לחם באנטישמיות של בני עמו‪ ,‬והכין לדפוס קובץ ספרותי‬

‫ואורי צבי גרינברג — כבנו הבכור של חרט יהודי עני‪ .‬הוא יהודי בשפה הרוסית‪ .‬תוכניתו זו אמנם לא יצאה בסופו של‬

‫למד את אמנות הגראפיקה בקרקוב ובמינכן ומשנת ‪ 1895‬היה דבר אל הפועל‪ ,‬אך ליליין צייר שלושה דפים בשביל הקו­‬

‫משתתף כצייר בעתונות במינכן ומשנת ‪ 1898‬בברלין הבירה‪ .‬בץ — אחד מהם זכה לפירסום עולמי‪ ,‬הלא הוא היהודי על‬

‫המוקד שמלאך עם ספר תורה נושק למצחו‪ .‬על דף זה חרט‬ ‫בברלין השתלם‪ ,‬עבד ורכש לו ידידים בחוגי הבוהימה הספ­‬

‫ליליין את המלים העבריות ״למתים על קידוש השם בקי‪-‬‬ ‫רותית‪ .‬ביניהם היה סטיפן צווייג‪ ,‬אז סטודנט צעיר‪ ,‬שהפך‬

‫שינוב״‪.‬‬ ‫לאחר מכן לאחד מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית ואף היה‬

‫בשנת ‪ 1906‬נשא ליליין לאשה את הלנה לבית מאגנוס‪.‬‬ ‫הראשון שכתב ביוגרפיה של ידידו ליליין‪.‬‬

‫כבר באותה שנה נסע לראשונה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כדי לייסד‪,‬‬ ‫איורים לספר בלדות‬

‫יחד עם פרופסור דב )בוריס( שץ‪ ,‬את בית‪-‬הספר לאמנות «‬ ‫כן הכיר שם את המשורר הצעיר ב‪1‬ריס פון־מינכהאוזן‪ .‬יחד‬
‫״בצלאל״‪ ,‬בו לימד במשך שמונה חדשים‪ .‬הוא היה חסידו‬

‫עם מינכהאוזן‪ ,‬צאצא למשפחה אצילה ותיקה בגרמניה‪ ,‬שחיבר הנלהב של הרצל ודיוקנו של חוזה המדינה שימש לו כדוגמה (‬

‫בלדות רבות‪ ,‬ביניהן בעלי תוכן יהודי‪ ,‬עיצב ליליין ספר לציור של משה בעבור חלונות בית בני‪-‬ברית בהאמבורג‬

‫שירים נפלא בשם ״יהודה״ בו הביאו ציוריו של היהודי את וכן לציור מותו של מלאך בתמונה ״בריאת המשורר״ בספר‬

‫הבלדות של הגרמני לידי ביטוי מקורי‪ .‬כאן צייר ליליין ״שירים מן הגיטו״‪.‬‬

‫ספרי התנ״ך מצוירים‬ ‫לראשונה איורים לנושאים כגון פסח ושיר השירים‪ ,‬עיסוק‬

‫שהביאו מאוחר יותר להכין איורים לכל ספרי התנ״ך‪ .‬בדף‬

‫עם שובו מביקורו הראשון בארץ‪-‬ישראל ניגש ליליין אל‬ ‫הראשון של הספר כתב ליליין באותיות עבריות ״אפרים משה‬

‫בן יעקב הכהן ליליען מבני ציון הנאמנים״ ; ועל הדף האחרון עבודתו החשובה ביותר — איורם של כל ספרי התנ״ך‪ .‬וכאן‬

‫כתב‪ :‬״והגר אשר בשעריך בארריעס לבית מונכהויזען״‪ .‬מתגלה האמן לא רק בשיא יכולתו המקצועית אלא גם במקו­‬

‫הופעת הספר בשנת ‪ 1900‬גרמה לפירסום מידי ורחב הן של ריותו היהודית‪ ,‬היונקת לא מעט ממה שקלטה עינו בעת‬

‫‪12‬‬