Page 11 - etmol26
P. 11
!■a.v ■1L..J
ישמעאל ,וצריכין ליתן לו כל אחד לפי ־;;.גi
עשרו ,אבל את העני נותן מיד רשות
לקבור בלי שום מתנה״) .אברהם יערי,
מסעות ארץ ישראל ,עמ׳ .(348
הקונים לעצמם אחוזת קבר נהגו לח
נוך אותה כשם שנהגו לחנוך בית חדש.
נשים זקנות נהגו להזמין את חברותיהן
לראות את קברן .הן היו נכנסות לתוכו
ולאחר שנוכחו שהכל כשורה — נרגעו.
הגברים בני לוויתן לגמו עראק ,אכלו
מזונות ובירכו עליהם.
הר הזיתים קדוש גם לנוצרים ,שכן
לפי מסורתם עבר ישו בהר בדרכו מ
יריחו אל ירושלים ובו הטיף את עיקרי
אמונתו ,ניבא את חורבן ירושלים וביכר.
את מר גורלה .מכאן ,לפי המסורת הנוצ
רית ,עלה השמימה.
נוס על הכותים תורה ,קם גם הצורך להגדיל את שטח הר־הזיתים — צילום מהמאה הקודמת
בית הקברות כרי לספק את צורכי ה
גם תולדות הרס מצבות ההר הן מ קהילה .וכך שקדו ראשי העדה על רכי מים להתחיל בהר זה .רבבות יהודים ב
מאות שנים .נוסעים יהודים ונוצרים, שת חלקות חרשות לשם סיפוק צורכי כל אתר ואתר נשאו נפשם להיקבר בהר
כותבי איגרות וזכרונות דיווחו על הרס הקבורה .מאחר שרכוש הווקף אינו ניתן הזיתים ,ורבים עלו לירושלים בערוב
הקברים ועל בניית בתים מאבניהם .כן להעברה ,נהגו מנהלי ההקדש וראשי ימיהם למות בה ולהיקבר בחלקות ההר.
שילמו היהודים כספים מיוחדים לפלחים ה׳מדרסה׳ להשתמש בדרך של חכירה ,ש בהר ובסביבתו ,ובעיקר באזור נחל
של כפר השילוח ,כדי שלא יהרסו את נקבעה לזמן מוגבל .עם זאת ,נעשתה קידרון שלמרגלותיו ,נתגלו שרידים של
הקברים ,שלא יפקיעו חלקות קברים מ החכירה לעתים לטווח ארוך ,ואז היה מערות וכוכי קברים המתייחסים לתקו
רשות היהודים וכדי להבטיח את מעבר פת בית ראשון ושני ובהם ארונות אבן.
דינה למעשה כדין מכירה. בשטח ההר מצויים על-פי המסורת קב
ההלוויות דרך אדמותיהם. רים עתיקים של נביאים וצדיקים כמו
לאחר נפילת העיר העתיקה במלחמת בהסכמי החכירה בין שני הצדדים נק זכריה הנביא ,חולדה הנביאה ,חלקת קב
העצמאות הרסו הירדנים את הקברים בעה מטרה מפורשת לשימוש בחלקות
והשתמשו במצבות לצורכי בינוי בש האלו; קבורת מתי היהודים ,אלא שעם רי הנביאים וכיו״ב.
נים .1949—1948תנופה גדולה של חור הרכישות החדשות )וגם ללא קשר עי-
בן הביאה בעקבותיה את בניית בית- מן( ,פרצו סיכסוכים בין העדה היהודית גאולת חלקות ההר
המלון ׳אינטרקונטיננטל׳ וסלילת הכביש ובין מנהלי הווקף על חוקיות החכירה,
המוליד אליו ,שנסלל כולו בשטח בית- על גבולות החלקות ועל גובה דמי ה גאולת חלקות הר הזיתים נמשכה מ
הקברות .אחוז המצבות שניזוקו נע בין חכירה שישולמו בעבורן .סיכסוכים אלה ראשית התקופה הערבית ועד שלהי ה
70ל ,80-ואם נקבל את הנתון של החלו מראשית השלטון העות׳מאני ונמ שלטון העות׳מאני בארץ-ישראל .בתקו
כ 50-אלף קברים ,הרי כ 38-אלף קב שכו כמה מאות שנים .מתוך תעודות- פות קדומות נהגו היהודים לקבור את
רים ניזוקו ,מ׳נזק קל׳ ועד למחיקה מוח אישור של בית־המשפט השריעי הנמצ מתיהם במורדות המזרחיים של הר ה
אות בארכיון ועד עדת הספרדים בירו בית .בתקופה הממלוכית עשו זאת בעמק
לטת של הקבר וד׳מצבה. שלים עולה תמונה של משא-ומתן מייגע יהושפט ,בקירבת הפינה הדרומית-מזר-
שניהלו פרנסי העדה עם מנהלי הווקף חית של החומה ובסמוך לרובע היהודי.
במלחמת ,1967עם שיחרור ירושלים של ה׳מדרסה׳ ,כדי להגן על זכויות מראשית התקופה העות׳מאנית החלו לק
ואיחודה ,זכה ההר שוב למאורע גדול. עדתם .הם גם חשתתפו בחקירות הרש בור גם בשיפולי הר הזיתים ,דהיינו ממז
מעל פיסגתו ניתנה הפקודה לחטיבת ה רח לעמק הנזכר .החלקות האמורות ,ש
צנחנים לפרוץ ולשחרר את ירושלים מיות שנערכו מטעם השלטונות. נקראו אל-ג׳סמאניה )גת שמנא( היו
העתיקה .מכאן נאמר :״אל מפקדי ה בתקופת השלטון העות׳מאני היתה ה חלק מההקדש )וקף( של ׳אל-מדרסה
גדודים! אנו עולים על העיר העתיקה, קבורה טעונה רישיון של הקאדי ,שניתן אל-צלאחיה׳ — בית-הספר הדתי הגבוה
על הר הבית ,אל הכותל המערבי .אלפי רק לאחר תשלום מס .מתוך צווים ש על-שם צלאח אל-דין אל-איובי ,שנמצא
שנות היסטוריה התפלל העם היהודי ל ניתנו לערת הספררים ,מתברר ,שהמס
שעה הזאת .ישראל מצפה לנצחוננו ,עלו הסתכם בחמישה גרושים לכל נפטר ,ו צפונית-מערבית לשער השבטים.
אולם הפקידים המוסלמים לא הסתפקו בתקופת השלטון העות׳מאני ,עם בוא
וד׳צליחו!״ בכך וסחטו כספים נוספים ,שלא היו מגורשי ספרד ומשירדה צפת מגדולתה
חוקיים .מעניינת עדותו של ר׳ גדליה הרוחנית ,עלה שוב ערכה של ירושלים.
לאחר המלחמר .הוחל בשיקום מצבות מסמיאטיץ :״ואין קוברין שום מת עד אוכלוסייתה היהודית גדלה וגם נתעשרה
ההר ,ועד היום נעשה שיקום חלקי .אולם שמביאין כתב הרשאה מן הדיין של בחכמים מפורסמים ובראשי ישיבות ש
עלו אליה .עם בנייתם של בתי מדרש
עוד ארוכה הדרך עד לסיום. חדשים ,במטרה להרחיב את לימוד ה
לעיון נוסף :יוסף ברסלבי — ׳עליות
רגלים אל הר הזיתים בתקופה הער
בית .בקובץ ׳ירושלים לדורותיה׳ ; אב
רהם חיים — ׳גאולת הר הזיתים על
פי תעודות ערביות׳ בקובץ ׳פרקים ב
תולדות ירושלים בראשית התקופה
העותמ׳אנית׳.
11
