Page 14 - etmol26

‫הוצאת מטבע פנימי — פיתקאות — כ­‬ ‫פיתקאות‬
‫אמור באמצעות ׳המשרד לעבודות ציבו­‬ ‫במקום כסף‬
‫ריות ובניין׳‪ ,‬ששילם בהן את שכר העבו­‬
‫דה לפועליו‪ .‬גם ההסתדרות הציונית‪ ,‬ש­‬ ‫מאת אליעזר ירושלמי‬
‫היתה אחראית לרשת החינוך של הישוב‬
‫ולמוסדות ציבור אחרים‪ ,‬פתחה לה אש­‬ ‫בראשית שנות העשרים‬
‫נפוץ בארץ ״כסף יהודי״‪.‬‬
‫ראי ב׳המשביר׳ ושילמה לעובדים את‬
‫משכורתם בשטרות‪ ,‬שהוחלפו על־ידי ׳ה‪-‬‬ ‫זיופים מתוחכמים‬
‫משביר׳ לפיתקאות‪-‬כסף של ׳המשרד ל­‬
‫עבודות ציבוריות׳‪ .‬המורים‪ ,‬הפקידים ו­‬ ‫׳המשביר׳ נוסד בשנת תרע״ו )‪,(1916‬‬ ‫כביטוי לעצמאותם הנפיקו יהודי ה­‬
‫פועלי ׳המשרד לעבודות ציבוריות׳ קיבלו‬ ‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬״כדי‬ ‫ארץ מדי פעם‪ ,‬בתקופה התורכית והאנ­‬
‫למעשה את כל שכרם בפיתקאות‪ .‬מאחר‬ ‫לעזור לפועלים להחזיק מעמד בפני הרעב‬ ‫גלית‪ ,‬אמצעי תשלום עצמאיים למטרות‬
‫שהעובדים נזקקו גם לדברים שלא נמכרו‬ ‫והיקרות המלאכותית‪ .‬בשעתו התחיל מ‪-‬‬ ‫שונות‪ .‬ידועים אסימוני הנייר שהוציא‬
‫ב׳המשביר׳ או לשירותים שונים — כגון‬ ‫הספקת צורך ראשון‪ :‬חיטה לפועלים ב­‬ ‫בימי מלחמת העולם הראשונה ׳הועד ל­‬
‫תחבורה‪ ,‬ש׳המשביר׳ לא סיפק — מכרו‬ ‫מחירים מוזלים״‪) .‬מתוך חוברת ׳המש‪-‬‬ ‫הקלת המשבר׳ בתל‪-‬אביב‪ ,‬או אסימוני‬
‫חלק מהפיתקאות בשוק החופשי ב‪80%-‬‬ ‫המתכת שהנפיקו זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬פתח‪-‬תקוה‪,‬‬
‫מערכן‪ ,‬כדי להשיג כסף מזומן‪ .‬הכל הת­‬ ‫ביר׳ ‪.(1924‬‬ ‫רחובות ומקוה‪-‬ישראל‪ .‬גם מוסדות צדקה‬
‫עלמו מן האיסור המפורש‪ ,‬שנדפס בצירן‬ ‫למיניהם הוציאו מעין כסף‪-‬נייר ששימש‬
‫השני של הפיתקאות לאמור‪ :‬״בפיתקא‬ ‫מכירות בהקפה‬
‫זו יכולים להשתמש רק העובדים בעבו­‬ ‫את הנזקקים‪.‬‬
‫דות המשרד לעבודות ציבוריות‪ ,‬בלי ר­‬ ‫מפנה גדול חל ב׳המשביר׳ בימי ה‪-‬‬ ‫בראשית שנות העשרים‪ ,‬בשעה ש­‬
‫עליה השלישית‪ ,‬עם התחלת ׳תקופת ה­‬ ‫קשיים כלכליים פקדו את הישוב‪ ,‬הודפס‬
‫שות מסירה לאחרים״‪.‬‬ ‫כבישים׳ וההתיישבות בעמק‪ .‬בלחץ ה­‬ ‫ונפוץ ׳כסף פיתקאות׳‪ ,‬שהוצא בידי ׳ה­‬
‫למעשה היו שני סוגים של פיתקאות‪,‬‬ ‫צרכים שהלכו וגדלו וכדי לאפשר פיתוח‬ ‫משרד לעבודות ציבוריות ובניין׳ )קודמו‬
‫אלו שהוציא ׳המשרד לעבודות ציבוריות׳‬ ‫מהיר של משק הפועלים‪ ,‬הגדיל ׳המש‪-‬‬ ‫של ׳סולל בונה׳( לשם קניית מצרכים‬
‫)בשיתוף עם ׳המשביר׳( ואלו שהוציא‬ ‫ביר׳ את המכירות בהקפה ללא כל יחס‬ ‫ב׳המשביר׳‪ .‬פיתקאות אלו הפכו למטבע‬
‫׳המשביר׳ שהיו בעריכים נמוכים מאוד ו­‬ ‫להונו העצמי של המוסד ולאפשרויותיו‬ ‫עובר לסוחר‪ ,‬ואנשי הישוב סחרו בהן‬
‫נמצאו בשימוש רק במטבחים של ׳ה‪-‬‬ ‫הכספיות‪ .‬האשראי ניתן בשתי דרכים;‬
‫משביר׳‪ ,‬היינו מטבחי‪-‬הפועלים‪ ,‬כנראה‬ ‫על‪-‬ידי מכירה בהקפה למשקים ועל‪-‬ידי‬ ‫והתייחסו אליהן כאל כסף של ממש‪.‬‬
‫לשם מתן עודף‪ .‬פיתקאות ׳המשרד׳ היו‬
‫בעריכים גבוהים יותר‪ ,‬אף כי לא הצלחנו‬
‫לברר באיזה‪ .‬בארכיון העבודה שמורות‬
‫פיתקאות של ׳המשרד׳ בעריכים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1‬גר״מ‪) ,‬גרוש מצרי‪ ,‬המטבע של הארץ‬
‫באותם ימים(‪ 3 ,‬גר״מ ו‪ 25-‬גר״מ‪ .‬הן‬
‫נשאו את הכותרת‪ :‬המשרד לעבוצ״וב‬
‫סניף יפו‪ .‬נאמר בהן‪ :‬״לחברת ׳המש‪-‬‬
‫ביר׳ — נא לתת למוכ״ז על חשבוננו‬
‫מכלת על סך ‪ .....‬ג״מ״‪ .‬על גבן מופיע‬
‫האיסור לסחור בפיתקאות וכן חותמת‬

‫גדולה של ׳המשביר׳‪.‬‬
‫הפיתקאות המיועדות לשימוש במטבחי‬
‫הפועלים נדפסו על קרטון עבה וגודלן‬

‫*‪m ar‬‬
‫גו• למה לגעע״ו ע ל חעזגוגגו מבלו*‬

‫'*׳ ■>'׳ '*׳‪,/ ■is‬‬

‫״כסף״ של המשביר‬

‫‪14‬‬