Page 18 - etmol26
P. 18
מעשה בשייך שביקש
״דמי שמירה״ • נתן שלא נתן •
להתיישבות .מדמי-הקדימה של המתייש מושבת שנת 1928היתה השנה השלישית מ
בים שילמו את התשלום הראשון תמורת הדרים אז פרץ משבר העליה־הרביעית ,החמור
הקרקע .התוכנית היתה להקים מושבה שהסבה במשברים שידע הישוב היהודי בארץ
בשביל כמה עשרות איכרים שכל אחד לעיר־ ים בכל תולדותיו .במשך למעלה משנתיים
מהם יקבל 25דונם לנטיעת פרדס .ב פסקה העליה והירידה היתה גדולה .אווי
תחילה קיוו לקבל סכום כסף הגון מידי מאת דן גלעדי רת נכאים והרגשת כשלון שררה בעולם
הנדבן היהודי מארצות-הברית ,נתן שטר-
אוס ,אך תקוותם נכזבה למרות שקראו הציוני.
רק שטח אחד היה בעיצומה של הת
לישוב על שמו — נתניה. פתחות; ההדרים .המושבות הוותיקות ל
בסוף שנת 1928החלו בחפירת באר אורך רצועת החוף ,מחדרה ועד גדרה,
במקום וגילו בעומק לא רב מים טובים והמושבות החדשות בשרון הדרומי נטעו
ובשפע .בראשית 1929הגיעה קבוצה עשרות אלפי דונם של פרדסים ,בתקווה
ראשונה של מתיישבים מבני הגליל על לקבל הכנסות טובות מהפרי ,שהביקוש
בהמותיהם ומחרשותיהם והחלה בהכשרת
האדמה לנטיעת הפרדסים .הם התגוררו לו באירופה גבר והלך.
באוהלים ובצריפים ארעים בתנאים קשים. בנסיבות אלו החליטה הסתדרות ׳בני
הגישה למקום שלא היו בו כל כבישים בנימין׳ לעשות למען הקלת המצוקה על-
ודרכים סלולות׳ היתה קשה ,ואחד ה ידי התיישבות בשרון על בסיס הרחבת
מייסדים ,ברוך רם ,היה פוקד את הישוב שטחי ההדרים .׳בני בנימין׳ היה אירגו-
רכוב על חמור ואיתו הדואר ,כינין נגד נם של בני איכרים מהמושבות הוותיקות,
קדחת ושאר מצרכים חיוניים שאפשר אשר חיפשו דרכים ליישב את צעירי ה
להעמיס על גב חמור יחיד. מושבות בישובים חדשים.
שלושה מראשי האירגון — עובד בן-
עשרה בתים ראשונים בן־עמי ומכנס מניחים אבן־פינה לעיר עמי וגר מכנס מפתח-תקוה וברוך רם מ
חדרה — יצאו לחפש אדמה מתאימה
כשפרצו מאורעות הדמים של חודש באיזור הנרחב והשומם שהשתרע בין
אב תרפ״ט ) (1929טרם נבנו הבתים כפר-סבא ובין הרצליה וחדרה .בכל ה
הראשונים .סכנה נשקפה לחייהם של ה שטח הגדול הזה לא היה אף ישוב יהודי.
אנשים המעטים במקום המבודד ,והאנ התגוררו בו כמה שבטים ערבים דלים,
גלים פינו אותם .ערביי אום-ח׳אלד קיבלו וכן נמצאו בו כמה כפרים ערבים דלים,
על עצמם לשמור על הרכוש שנשאר ב שסבלו מהקדחת שמקורה בביצות ה
רבות בסביבה .רוב האדמות היו מכוסות
מקום ואף השקו את הנטעים הרכים. צמחיית-בר או חורש טבעי ,ביצות רבות
כאשר חזר השקט לארץ ,שבו למקום וחול .דרכים של ממש לא היו באיזור.
חלק מהמתיישבים והעבודה נתחדשה.
הונחה אבן-פינה לעשרת הבתים הראשו ״דמי שמירה״
נים והונח היסוד להתיישבותם של 30
בחיפושיהם הגיעו השלושה לכפר ה
איכרים. קטן אום ח׳אלד ,מזרחית לבית-ליד ,משם
חברת ׳הנוטע׳ ,שהוקמה בייד המייס נשקף מראה מרהיב של רצועת החוף ו
דים ,הצליחה לעניין משקיעים יהודים מ מאחריה הים .הם האמינו ,כי האדמה
חוץ לארץ שירכשו אדמות-מטע במקום, ראויה למטעי הדרים והשי Tהישיש של
שם יעבדו בני המושבה עד שגידלו פרד- הכפר ניאות למכור להם 1,400דונם
סיהם שלהם .עובד בן-עמי ערך מסעות במחיר 4לירות לדונם .כאשר ניסו להת
בעולם היהודי לגייס משקיעים נוספים מקח אתו בטענה ,כי המחיר בשביל ה
וכך עלה בירי החברה להרחיב תוך כמה אדמה השוממה הוא יקר מדי ,טען כי
שנים את השטח הנטוע עד לאלפי דונ הוא מבקש רק ׳דמי שמירה׳ ,מאחר שהוא
מים .בשנים הראשונות היה מקובל להש ואבות-אבותיו שמרו על הקרקע למען
תמש במושבה בשטרי כסף מקומיים כ
תוצאה ממחסור במזומנים .בבית-הספר היהודים במשך מאות שנים.
שנפתח במקום למדו בשנה הראשונה
) (1930כ 35-ילדים מגיל הגן ועד כיתה בידי אנשי ׳בני בנימין׳ היה אותה
ה׳ ולכולם היתה מורה אחת .לא היה כל שעה רק סכום של 25לירות ,שאותו
ריהוט בכיתה להוציא מחצלות ,ועליהן קיבלו כהלוואה ,והוא הספיק בקושי בש
ביל הבולים שיש להדביק על חוזה .לא
כתבו הילדים בשכיבה. היה להם סיכוי לקבל תקציב מהמוסדות
הלאומיים ולכן פתחו בהרשמת מועמדים
18
