Page 16 - etmol26
P. 16
״ערביה חיננית שאהבת׳ עשרה ,עלה לארץ וקנה אדמה ברחובות. ראיה כפולה
היא עיבד את אדמתו והורה בהתנדבות
את נסיונו הראשון בסיפור מחיי ׳בני בבית-הספר במקום .היה ממעריציו של ראיה כפולה מציינת את יחסם של
ערב׳ עשה סמילנסקי בשנת 1906בשעה אחד-העם ,אם-כי התנגד לרבות מדעו אנשי העליה הראשונה והשניה אל ה
ששהה באירופה לצורך ניתוח ,בהשפעת תיו .בימי מלחמת העולם הראשונה הת ערבים והיא הראיה הרומנטית מצד אחד
ד״ר יחיאל וורטסמן ,עורך עתון יומי ב נדב לגדוד העברי ואחר-כך היה מראשי והראיה המציאותית המרה מן הצד ה
יידיש שיצא לאור בווארשה בשם ׳דער שני .הראיה הרומנטית מעריכה את הער
וועג׳ .העורך ביקש שיכתוב סיפור קטן האיכרים בארץ ,עורך ,סופר ועתונאי. בים ,ובעיקר את הבדווים ,כצאצאי הא
מחיי הארץ בשביל עתונו ואף נתן לו פעילותו הספרותית מגוונת ביותר : בות הקדמונים ,כשומרי אורח החיים ה
רעיון מסוים לסיפור :״ספר לי מזכרו- מאמרים בשאלות הישוב ,שהתפרסמו כ- קדמון של העברים הקדמונים ,שחייהם
נותיר ,הלא זוכר אתה בודאי ערביה סדרות קבועות בכל העתונות היומית, הם כבימי התנ״ך ,וכל הרוצה לחזור ו
חיננית שאהבת ,ספר לי עליה ויהיה זה השבועית וכתבי העת של התקופה; דב לחיות בארץ ולחדש את ימי העם כמק
רי זכרונות ומאורעות שהכיר מקרוב דם צריך ללמוד מהם ולחיות כמותם;
סיפור בשבילי״. )שכינסם בספר ׳משפחת האדמה׳( ,פרקי הם קרובים לטבע ,מכירים את הארץ ,את
משה סמילנסקי נזכר בלטיפה ,הנערה היסטוריה ,אוטוביוגרפיה בגוף שלישי, צמחייתה ואת נופיה ,את תנאיה ,חיים
הערביה שעבדה אצלו בשנה הראשונה סיפורים ארצישראליים ובתוכם רומן ב עם מקניהם וקצת גם על עבודת האד
לנטיעת כרמו ,והסמיק ,יחזקאל וורטסמן שם ׳הדסה׳ וקובץ סיפורים מחיי הערבים מה; יודעים להגן על עצמם מפני אויב,
הוסיף :״אגב ,באיזה שם קוראים לד מסתפקים במועט ,ומתמזגים להפליא עם
הערבים?״ ותשובתו :״חווג׳ה מוסה״ בשם ׳בני ערב׳. נוף הארץ ואקלימה .יש איפוא ללמוד
)אדון משה( .לאחר הפגישה רשם סמי
לנסקי בעפרון מה שזכר על אודות לטי עם כל קירבתו לתנועות הפועלים, את דרכיהם ולחיות כמותם.
פה ולמחרת לקח וורטסמן את פיסות ה הרי כבעל אדמה נמנה בעת ובעונה הראיה המציאותית ,המפוכחת ,רואה
נייר ופירסם את הסיפור ׳לטיפה׳ בעתו- אחת גם עם הצד שכנגד ,עם האיכרים, בערבים אויבים ,מתחרים ,המנסים לד
נו ואת שם המחבר קרא ׳חווג׳ה מוסה׳ שהיו להם אינטרסים מנוגדים .כמי שהיה חוק את רגלי היהודים השבים לארצם.
)מובא בספרו האוטוביוגרפי של סמילנס בעצמו פועל ולאחר מכן בעל משק, הם חסרי תרבות ,פרימיטיבים ,בעלי או
קי( .סיפור זה נכתב מלכתחילה ביידיש, שהמשיך לעבדו במו ידיו ונזקק לעזרת פי לא טוב שאין לבטוח בהם ,יש בי
תורגם אחר-כך לעברית ונדפס ב׳ההשק- פועלים חקלאיים קבועים ועונתיים ,חי ניהם רוצחים ואין כל סיכוי לחיות אתם
משה סמילנסקי מקרוב את בעיית ה בשלום אי-פעם .הם נהנים ומרוויחים מן
פה׳ של בן-יהודה. עבודה העברית והערבית ,ודעותיו העצ ההתיישבות היהודית המעלה את רמת
לאחר סיפור זה נדפסו ב׳העומר׳ ב מאיות בנושא מרכזי זה ,בזכות ׳עבודה חייהם ,מספקת להם שירותי בריאות
עריכת ש .בן-ציון ,שיצא לאור ביפו, מעורבת׳ ,לא עלו בקנה אחד עם דעות וחינוך ,גורמת להם שלא ימותו ברעב,
שלושה סיפורים נוספים ,והכינוי חווג׳ה מגדילה את מספרם בארץ ,אולם למרות
מוסד! נעשה לחתימתו הקבועה של סמי אף אחת מן המפלגות.
לנסקי על סיפוריו מסוג זה .סיפוריו כל זאת גוברת שינאתם ליהודים.
׳הערביים׳ הם אחד הביטויים המובהקים סיפוריו על חיי הערבים מקורם בהי- הראשון שפתח לנו שער ספרותי אל
לגישה הרומנטית לשאלה הערבית בספ כרותו הקרובה עם הערבים ,שפתם ,ההווי עולם ערביי ארץ-ישראל ,היה■ משה
רות העברית ,ובעקבותיו הלכו רבים. שלהם ומנהגיהם ,אם-כי תמיד ממרחק סמילנסקי ,שנולד ב 1874-בפלך קיוב
אולם המעניין הוא ,שאצלו אפשר למצוא של הבדלי מעמד :אדון לעומת שכירו, ברוסיה בתוך משפחת חוכר אחוזה ,קרוב
גם את ניסוחה של העמדה המציאותית יהודי לעומת מוסלמי ,זה שמקרוב בא לטבע .הוא קיבל חינוך מסורתי ,ציוני
והמפוכחת ,הרואה את כל גודל אימתו לארץ לעומת זה שיושב בה מדורות; ומשכיל ממוזג .ב ,1891-כשהיה בן שש-
זה שאמנם מכיר את השפה ואת המנה
גים ,אולם הוא זר ו׳איננו משלנו׳.
... ““ ..ג■ .....
***(^ . . .״‘ » .. 1 ■mm^m
רחובות ,מושבתו של סמילנסקי ,בראשית המאה
16
