Page 15 - etmol26
P. 15

‫חוג׳ה מוסה‬                                                                    ‫היה אחיד‪ .‬בארכיון העבודה מצויות פית־‬
        ‫מספר על‬                                                                     ‫קאות בעריכים האלה‪ i :‬גר״מ‪ i ,‬גר״מ‬
           ‫השייך‬                                                                    ‫ו־‪ 1‬גר״מ‪ .‬פיתקאות אלו נושאות את‬
                                                                                    ‫הכותרת‪ :‬׳״המשביר‪ /‬המטבחים בתל־‬
    ‫עבדאלקאדר‬                                                                       ‫אביב״‪ ,‬וצוין עליה ׳אכל׳ וכן הסכום‪.‬‬
                                                                                    ‫על גב הפיתקה מופיעה אות ה׳ גדולה‪,‬‬
     ‫משה סמילנסקי‪ ,‬״הסופר הארצישראלי הראשון׳‪/‬‬                                       ‫כנראה מספר הסידרה‪ ,‬וחתימת אחד מ­‬
    ‫תיאר את ההתיישבות היהודית בעיני ״הצד השני״‬
                                                                                       ‫מנהלי המוסד באותה עת מ‪ .‬ירקוני‪.‬‬
                                         ‫מאת נורית גוברין‬
                                                                                        ‫״כדי להקל על הקרדיט״‬
‫בעיה זו‪ ,‬ניסחו אותה והעלוה לסדר ה­‬       ‫בספרות העברית של העליה הראשונה‬
‫יום‪ ,‬אם גם לא תמיד היו להם הצעות‬         ‫והשניה מצויות עדויות רבות ליחסים‬           ‫הנפקת הפיתקאות החלה בשנת תרפ״ג‬
‫ממשיות לפתרונה‪ .‬בין האישים שנתנו‬         ‫המעורערים שבין היהודים והערבים‪ ,‬ל­‬         ‫)‪ .(1923‬במאזן של ׳המשביר׳ מאותה שנה‬
‫דעתם על שאלה זו היו אחד העם‪ ,‬יצחק‬        ‫התנפלויות ולהסתות של הערבים‪ ,‬ומצד‬          ‫הופיע ב׳פסיב׳ סעיף בשם ׳פיתקאות ל־‬
‫אפשטיין במאמרו הידוע ׳שאלה נעלמה׳‬        ‫שני ישנן עדויות גם ליחסים אנושיים‬          ‫מכלת׳ בסכום של ‪ 3,746‬לירות מצריות‬
‫)‪ ,(1907‬א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬ר׳ בנימין ואחרים‪.‬‬  ‫יפים בין יהודים וערבים‪ ,‬של קבוצות‬          ‫ו‪ 935-‬פרוטות‪ .‬בדברי ההסבר למאזן כו­‬
‫שורשיה של התפלגות הדעות והגי­‬                                                       ‫תבת הנהלת ׳המשביר׳ בענין הפיתק‪-‬‬
‫שות‪ ,‬הקיימת עד היום בציבוריות ה­‬                                       ‫ושל יחידים‪,‬‬  ‫אות ‪ :‬״את הפיתקאות הוציא ׳המשרד׳ ב­‬
‫ישראלית‪ ,‬נעוצים עוד בתקופת הברא­‬                                                    ‫כדי להקל לו את הקרדיט במכלת ול­‬
‫שית‪ ,‬ואפשר לשרטט את הדרכים המר­‬          ‫כמעט כל אלה שנתנו דעתם על‬                  ‫אפשר לו באופן כזה סידור תשלומים‬
                                         ‫שאלות ההווה והעתיד של הישוב ההולך‬          ‫לפועלים לעתים יותר קבועות‪ ...‬בקשר‬
         ‫כזיות העוברות מאז ועד עתה‪.‬‬      ‫ומתהווה בארץ‪ ,‬הרגישו בקיומה של‬             ‫עם המצב הכספי הכללי הקשה הוכרחו‬
                                                                                    ‫הפועלים לעתים תכופות מאד לקבל את‬
                                                                                    ‫כל שכר עבודתם בפיתקאות‪ ,‬ואחרי ש­‬
                                                                                    ‫בין יתר צרכיהם ישנם כאלה ש׳המשביר׳‬
                                                                                    ‫לא יכול לספק אותם‪ ,‬קיבלה הפיתקה‬
                                                                                    ‫מהלך בשוק ונהפכה למטבע שעוסקים‬
                                                                                    ‫בה כבוולוטה‪ .‬וצר לנו מאד שחלק‬
                                                                                    ‫מהקהל השתמש ברצון או מתוך הכרח‬
                                                                                    ‫להוריד את ערכה הציבורי והכספי של‬
                                                                                    ‫הפיתקה ע״י מסחר בה והפצת שמועות‬
                                                                                    ‫מוגזמות על דבר פיתקאות בסכומים בל­‬

                                                                                              ‫תי מוגבלים שנמצאות בשוק״‪.‬‬
                                                                                    ‫על אף הביקורת שנמתחה על השימוש‬
                                                                                    ‫בפיתקאות‪ ,‬שגרמו הפסדים לפועלים‪ ,‬נמ­‬
                                                                                    ‫שכה הוצאתן עד שנת ‪ .1927‬במאזן לסוף‬
                                                                                    ‫שנת תרפ״ו )‪ 30‬בספטמבר ‪ (1926‬מופיע‬
                                                                                    ‫הסעיף ׳פיתקאות למכלת׳ בסכום של‬
                                                                                    ‫‪ 2,055‬לי״מ ו‪ 200-‬פרוטות‪ .‬היתה זו ה­‬
                                                                                    ‫שנה האחרונה לשימוש בפיתקאות‪ .‬בישי­‬
                                                                                    ‫בתה ביום ‪ 31.10.27‬החליטה הנהלת ׳ה‪-‬‬
                                                                                    ‫משביר׳ להפסיק את השימוש בפיתקאות‬

                                                                                                                ‫ולהשמיד אותן‪.‬‬
                                                                                    ‫פיתקאות‪-‬הכסף היו באיכות גרועה ו­‬
                                                                                    ‫הבלאי שלהן היה גדול מאוד‪ .‬אולם כ­‬
                                                                                    ‫אשר הוחל באיסוף הפיתקאות התברר‪,‬‬

                                                                                            ‫שמספרן גדל‪ ,‬כלומר‪ ,‬היו זיופים‪.‬‬
                                                                                    ‫אחד ממנהלי המוסד באותם הימים‪,‬‬
                                                                                    ‫איש נהלל צבי ליבנה‪ ,‬מספר בספרו ׳פר­‬
                                                                                    ‫קים לתולדות המשביר׳‪ ,‬כי מנהל שיווק‬
                                                                                    ‫החלב באחת הערים היה מקבל בעד ה­‬
                                                                                    ‫תוצרת שמכר תשלומים הן בכסף מזומן‬
                                                                                    ‫והן בפיתקאות‪ .‬לא נערך אז רישום נפרד‬
                                                                                    ‫לכסף ולפיתקאות‪ ,‬וכל ההכנסה רוכזה‬
                                                                                    ‫בקופה אחת‪ .‬אותו עובד מצא לו דרך‬
                                                                                    ‫קלה לעשיית רווחים מהצד‪ .‬הוא היה‬
                                                                                    ‫קונה בשוק החופשי פיתקאות ׳המשביר׳‬
                                                                                    ‫ב‪ 80%-‬מערכן הממשי ומחליף את ד>‪-‬‬
                                                                                    ‫פיתקאות שקנה ב‪ 100%-‬כסף מזומן ש­‬
                                                                                    ‫הוציא מתוך הקופה‪ ...‬למשטרה הברי­‬
                                                                                    ‫טית לא נמסר על הזיופים‪ ,‬אולם העובדים‬

                                                                                                   ‫שהיו קשורים בהם פוטרו‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20