Page 17 - etmol26
P. 17
עובדים בעצמם ,ושוב אינם קונים עבו של הסיכסוד היהודי ערבי .כתב עליו
דה בכסף כמקודם״. בן אחיו הסופר ס .יזהר :״כל ימיו נקלע
משה סמילנסקי בין ניתוח אכזרי של
בעיניים ערביות ויהודיות האי־אפשר מזה ,ואמונה שלמה ומחו־
סנת בעיוורון כנגד כל אי־אפשר מזה.
ברור כי מכיוון שהמספר הוא יהודי; יאוש שחור ,שכל ההוכחות סוגרות עליו
הרי בסיפור על נושא כזה הריהו כמהלך בעוצמת שתים ועוד שתים ,ותקוה בהי
על חבל דק .מצד אחד עליו להבין ללי- רה הפטורה משום חובת ההוכחות של
בם של גיבוריו ולשתף את הקורא בטר
גדיה העוברת עליהם ,אבל בעשותו זאת שום חשבון שהוא וחזקה מהן״.
יש סכנה של השמטת הבסיס שעליו הוא
עומד כיהודי בארץ-ישראל ,וזה בניגוד מבט חדש
לתפיסתו ולאמונת חייו .ואמנם ,נראה
כי המחבר הצליח בעת ובעונה אחת ל משה סמילנסקי באחד הסיפורים של סמילנסקי ,׳שייך
צאת ידי חובת שני הצדדים .מחד גיסא, עבד אלקאדר׳ שנתפרסם ב׳העומר׳ בסוף
נמנע מהאשמה מפורשת של צד אחד מן בכל עשרות הסיפורים שכונסו בו אין שנת ,1908מובא תיאור נדיר בספרות
הצדדים המעורבים במאורעות ,ומאידך דוגמה נוספת לפגיעה מסוג זה של יהודי העברית :ראשית ההתיישבות בארץ מ
גיסא ,הראה בסופו של הסיפור ,כיצד נקודת מבטו של ׳הצד שכנגד׳ ,מנקודת
הבדווי הקנאי משתכנע בהתבוננו במע בערבי. ראותם של הבדווים יושבי המקום מזה
שיהם של היהודים במשך שנים רבות, הנער מתבגר והוא עד להתבססות דורות .זווית-ראיה בלתי רגילה זו מש
כי האלוהים איתם ,וכי אין סיכוי לנשלם המושבה היהודית ובמקביל — להתפל ווה למאורעות המתוארים בסיפור ,ה Tו-
מעל אדמתם .שינוי זה שחל בהלך מחש גות שבטו ,לעקירתו ממקומו ,לאבדן ה עים היטב לקוראים כשלעצמם ,מראית
בותיו של עבד אלקאדר מוסבר בהופעתו פרנסות הבדוויות האופייניות שבמקומן חדשה ורעננה ,ומעניקה לדברים המוכ
של אלמנט חדש בחיי המושבה ,אנשי באה תלות כלכלית ביהודים .השייך הזקן
העליה השניה — העובדים את האדמה של שבטו ,שבניו לא הלכו בדרכיו ,בוחר רים וה Tועים מימד נוסף ,חדש.
בעצמם .אכזבתו ,יאושו וכשלונו של בו ,בעבד אלקאדר ,כיורשו ומורה לו המאורעות ,הערכתם ותוצאותיהם מ
גיבור הסיפור הם העידוד ומקור התקווה כיצד לגרש את היהודים באחד הימים — תוארים בעיניו של אחד הבדווים ,ש-
לצד שכנגד ,היינו לקוראי הסיפור .הרג ״הכסף נלחם בכסף״ .היות שהיהודים אדמתו נקנתה על-ידי היהודים ,והוא עד
שתם היא כי אמנם ככוח העבודה ראויים באים רק בכסף וקונים את הקרקע ,את להתנחלותם ,שכתוצאה ממנה נאלץ
הם לרשת אדמה זו ,וכי גם הצד שכנגד, השמירה ואת העבודה ואף את האוכל — שבטו לשנות את מקומו ולעבור לשטחים
חדשים .ולא עוד ,אלא ששאלת היחס
היינו הבדווים ,מכירים בזאת. יש להילחם בהם בכסף. ליהודים המתנחלים החדשים מפלגת את
צוואה זו מתבססת על דברי דרוויש השבט ,מפוררת אותו ,מביאה לידי איבה
ההימנעות המכוונת מנקיטת עמדה אחד ,שהיתווה שתי דרכים :אם היהודים בין משפחותיו ולבסוף גם לידי הידלד-
חד-משמעית בזכותו של אחד הצדדים הולכים בכוח הכסף יש להילחם בהם לותו וירידתו הסופית .יש להוסיף גם,
בולטת בתיאור ההתנגשות בין היהודים בכסף ,אולם אם בעצת האלוהים הם כי אדמה זו שהבדווים עיבדו אותה וחיו
והבדווים .שכן שני הצדדים מתוארים הולכים ,יש לחיות עמהם בשלום .מדוע ? עליה לא היתה שייכת להם מעולם:
כגיבורי-חיל נוקמים ונוטרים ,ואין מטי — ״כי להם הארץ ניתנה .כי כה יאמרו חציה היה שייך לעיר רמלה וחציה
לים את האשמה על אחד הצדדים לפתי הקדושים אשר בארץ :יבוא יום ואלוהים
חתה של מלחמה זו ,שתיאורה הוא תי ישיב את חמתו מעל אבן אישראיל אשר לאחד מעשירי יפו.
אור של התנגשות בין שווים .גם לא הקירבה לישוב היהודי ההולך ומוקם,
ברור מן התיאור ידו של מי היתה על גירשו מארצו והשיבו אל נווהו״. מחוללת שינויים באורח חייהם של ה
העליונה .אם כי הקורא מודרך להזדהות עבד .אלקאדר עושה כדברי השייך בדווים ובהלך מחשבתם .חלקם משלים
מסוימת עם הבדווים ותהליך הירידה ה שהוא נתמנה תחתיו אולם נכשל ומגיע עם עובדת קיומם של היהודים ומנסה
עובר על שבטם נוגע לליבו ,הרי עם לבסוף למסקנה ,כי טעה בהנחה שבקרוב לבנות את חייו לצידם ואף ללמוד מהם,
זאת ,מודגש לאורך כל הסיפור ,כי יבוא קיצם של היהודים ,כיוון שהאלו חלקם שונא אותם אבל מתפרנס מהם
׳האשמה׳ אינה רק ביהודים ,המתנחלים הים — אמנם איתם ,והוא מונה בפני וחלקם אינו רוצה שום טובת הנאה מהם,
החדשים ,אלא גם ובעיקר בבדווים עצמם, בן-שיחו את מעלותיהם :״יהודי אינו מנסה לשמור על אורח חייו הקודם ומח
שהסיכסוכים הפנימיים אוכלים בהם כל מוכר את אדמתו ללא־יהודי ,אף אחד כה ליום בו יסתלקו הללו והחיים ישובו
פה ,שהם מוכרים את אדמתם בעד בצע מראשי המושבות אינו לוקח שוחד כדי
כסף ,לוקחים שוחד ,מרשיעים איש את להרשיע במשפט את בני עדתו ,והעי להיות כבעבר.
אחיו ועוד .וגם בדרך זו של התיאור קר :באו צעירים חדשים לארץ והם
הסיפור מסופר כמו מפיו של הגיבור
נשמר האיזון. עבד אלקאדר ,שהוא שייך נכבד ועשיר,
הנזכר בימי ילדותו .הוא נזכר בימים
תיאור זה של הנושא מנקודת מבט של שבהם חי בקרב בני שבטו בהתאם לאו
הצד הערבי ,שנכתב על-ידי סופר עברי, רח החיים המקובל עליהם מימים ימימה,
נדיר הוא ביותר ,ולכן יש לראות סיפור עד להעברת הבעלות על הקרקע לידי
זה כאחד הנסיונות הבודדים ויוצאי הדו יהודים .הנער נפגש עמם פגישה ראשונה,
פן לעצב עיצוב ספרותי את שורשיו של וזכה מהם לפגיעה גופנית — הצלפת
מה שנקרא לימים ׳הסיכסוך היהודי- שוט — ולעלבון רוחני ,שאותו נשא עמו
כל חייו ,והוא שהזין את יחס השינאה
ערבי׳.
וההתנכרות שלו ליהודים.
לעיון נוסף :׳בני ערב׳ — משה
יש לציין ,כי פגיעה גופנית זו של
סמילנסקי. הצלפת השוט על הנערים הסקרנים ,היא
מעשה יוצא דופן בסיפורי ׳בני ערב׳.
17
