Page 19 - etmol26
P. 19

‫מושבה של בני איכרים‬
                                            ‫הפכה לעיר המתוכננת ביותר בארץ‬

‫שים יותר ויותר‪ .‬רק מעטים מהתושבים‬           ‫עם השלטונות כמו נתניה‪ .‬בזכותם קיב­‬                             ‫נתניה בשנותיה הראשונות‬
‫התפרנסו מחקלאות‪ ,‬ורובם משירותי מס­‬          ‫לה נתניה זכיון על השטח לאורך החוף‬
‫חר והארחה‪ .‬באותה תקופה החלו לה­‬             ‫ואחר‪-‬כך על שטחים נרחבים בכיוון ד­‬                 ‫תוכנית‪-‬אב מקורית‬
‫קים במקום גם מפעלי תעשיה‪ ,‬והראשו­‬           ‫רום‪ ,‬עזרה בביצוע ניקוז וייבוש איזור‬
‫נים שבהם היו מפעל לשימורי פירות ויר­‬        ‫נחל פולג והכרה בישוב כמרכז נפתי‪.‬‬            ‫המפנה בתולדות המושבה אירע בשנת‬
‫קות ומפעל לבגדים‪ .‬חוף הים משך מת­‬           ‫הקמתו של מחנה נופש לצבא הבריטי‬              ‫‪ ,1933‬כאשר‪ ,‬ביוזמת שלושת המייסדים‪,‬‬
‫רחצים מכל חלקי הארץ ומספר המסע­‬             ‫)לימים‪ ,‬מחנה דורה( סמוך למושבה סיפ­‬         ‫הוקמה ׳חברת פיתוח חוף נתניה׳‪ .‬התוכ­‬
‫דות והמלונות גדל במהירות‪ .‬בשנת ‪1937‬‬         ‫קה עבודה לרבים והעניקה דחיפה לפי­‬           ‫נית היתה למכור מגרשים ולבנות בתים‬
‫נסתיימה סלילת הכביש מצומת רעננה‬             ‫תוח ענפי האירוח במקום‪ .‬כל אלה סייעו‬         ‫בעבור משקיעים מהארץ ומחוץ לארץ‬
‫לבית‪-‬ליד )ושם עבר הכביש מטול‪-‬כרם‬            ‫לישוב‪ ,‬שלא זכה לתמיכת המוסדות ה­‬            ‫על שטח החולות שלא היו ראויים לעי­‬
‫לנתניה( וכך נוצר קשר מהיר עם תל־‬                                                        ‫בוד חקלאי‪ .‬אדריכל ומתכנן ערים אנגלי‬
‫אביב ושוב לא היה צורך לנסוע לנתניה‬                                            ‫לאומיים‪.‬‬  ‫נודע‪ ,‬הולידיי‪ ,‬שבנה בארץ בתים יפים‬
                                                                                        ‫מאוד בירושלים ובתל‪-‬אביב‪ ,‬הוזמן לתכנן‬
                            ‫דרך טול־כרם‪.‬‬    ‫אך חשוב מכל היה שיכנוע הבריטים‬              ‫את האיזור — רחובות רחבים‪ ,‬כיכרות ו­‬
‫ההתפתחות המהירה של העיר‪ ,‬נוסף‬               ‫לסלול כביש מטול‪-‬כרם לנתניה בשנת‬             ‫גנים ציבוריים גדולים‪ .‬כך היתה נתניה‬
‫על משבר ההדרים שהחריף לקראת סוף‬             ‫‪ .1935‬כביש זה פטר את המושבה מקשיי‬           ‫העיר הראשונה בארץ אשר מראשיתה‬
‫שנות השלושים‪ ,‬מסבירים את עקירת ה­‬                                                       ‫התפתחה בהתאם לתוכנית‪-‬אב מקורית‪,‬‬
‫פרדסים לשם הפיכתם לאדמת בניין‪ .‬עם‬              ‫התחבורה שבהם היתה נתונה עד אז‪.‬‬           ‫מותאמת לנוף ולסביבה‪ .‬בשנת ‪ 1935‬ה­‬
‫פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬ב־‪,1939‬‬                                                         ‫חלו בהקמת הבניינים הראשונים לאורך‬
‫הסתיים התהליך של הפיכת נתניה לעיר‪.‬‬          ‫בשנת ‪ 1936‬מנתה המושבה למעלה מ־‬              ‫החוף והניחו את היסוד לפארקים ולכיכ־‬
‫יהודים מבלגיה‪ ,‬שנכבשה בידי הגרמנים‪,‬‬         ‫‪ 300‬נפש והפכה מרכז לישובים החקל­‬            ‫רות היפים של נתניה‪ ,‬הקיימים עד היום‪.‬‬
‫העבירו למקום מפעלים לליטוש יהלו­‬            ‫איים שנוסדו בשנות השלושים בסביבו­‬           ‫בין הראשונים שקנו מגרשים לבניין ב­‬
‫מים‪ ,‬שהפכו לבסיס התעשייתי של העיר‪.‬‬          ‫תיה )׳ישובי עמק חפר׳(‪ .‬שטח הפרדסים‬
‫בשנת ‪ 1941‬העניקה ממשלת המנדט ל­‬             ‫הגיע ל‪ 6,000-‬דונם‪ ,‬אבל נתברר‪ ,‬כי ענף‬                        ‫חוף‪ ,‬היו עולים מגרמניה‪.‬‬
                                            ‫ההדרים מאכזב בתור מקור פרנסה עיקרי‬          ‫ביטוי נוסף לשאיפות של אבות נתניה‬
                    ‫נתניה מעמד של עיר‪.‬‬      ‫של המקום‪ ,‬מאחר שבאירופה חלה אז‬              ‫ניתן בשנת ‪ ,1934‬כאשר ועד המקום‬
                                            ‫ירידה במחירי ההדרים וחלק מהפרדסים‬           ‫שבראשו — ושנים רבות מאז — עמד‬
‫כיום‪ ,‬בשנת החמישים לקיומה‪ ,‬מונה‬             ‫לא נתן יבולים טובים בשל תנאים גרו­‬          ‫עובד בן‪-‬עמי‪ ,‬שינה את שמו ל׳מועצת‬
‫נתניה — שיש המכנים אותה ׳עיר היה­‬           ‫עים‪ ,‬ובהם רוח הים‪ .‬כתוצאה מכד צימ‪-‬‬          ‫עיר׳‪ ,‬למרות שהשלטונות האנגלים לא‬
‫לומים׳‪ ,‬ואחרים ׳פנינת השרון׳ — יותר‬         ‫צמה חברת ׳הנוטע׳ בהדרגה את פעו­‬             ‫הכירו בישוב כעיר‪ .‬אך בזכות קשרים‬
‫ממאה־אלף תושבים ונמצאת בתהליך של‬                                                        ‫טובים שהיו לראשי נתניה עם חלק מ­‬
‫פיתוח נרחב ועדיין שומרת היא על‬                     ‫לותיה ואף נכנסה לקשיי מימון‪.‬‬         ‫ראשי השלטון הבריטי‪ ,‬הצליחו לקבל‬
‫ייחודה ועל חיוניותה בתור עיר־ים מ­‬                                                      ‫הכרה כ׳ועדה לבניין ערים׳‪ .‬היחסים ה­‬
‫תוכננת יפה‪ ,‬על רחובותיה הרחבים‪ ,‬גניה‬            ‫האופי העירוני מתבלט‬                     ‫טובים עם השלטונות מילאו תפקיד מר­‬
                                                                                        ‫כזי בפיתוח המושבה‪ .‬אפשר לקבוע‪ ,‬כי‬
                                ‫וכיכרותיה‪.‬‬  ‫אותו זמן הרחיבה ׳חברת פיתוח ה­‬              ‫לא היתה בארץ‪-‬ישראל המנדטורית עוד‬
                                            ‫חוף׳ את פעולותיה‪ .‬האופי העירוני של‬          ‫רשות מקומית שידעה לנצל את הקשרים‬
                                            ‫המושבה הלך והתבלט בסוף שנות השלו­‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24