Page 20 - etmol26
P. 20
כאןתחנת! זחל־אביב
שנוצר על-ידי המכון נמכר בפברואר מאת יהושע משולח כפי המקובל ,החל הרדיו בארץ לפ
1927למסעדה של קוריצקי בשכונת תל עול בחודש אפריל שנת ,1936אולם
פיות בירושלים .ה׳מכון׳ יצר גם מכשי ארבע שנים לפני שנפתחו בעיצומו של דבר נשמע קול הרדיו —
רים אלקטרוניים אחרים ובנה את מגביר- השידורים הרשמיים ההמצאה המופלאה שהלהיבה את העו
הקול )ה׳מגאפון׳( הראשון בארץ .בזכותו לם — כבר עשר שנים לפני כן ותחנת
הגיע קולו של זאב ז׳בוטינסקי ,שנאם ב- מירושלים פעלה תחנת רדיו רדיו פעלה כאן ארבע שנים לפני ה
30באוקטובר ,לקהל עצום שנתאסף על בתל־אביב; עשר שנים לפני
מגרש ׳המכבי׳ בדרך ליפו .היתה זו פעם כן אפשר היה לשמוע שידורי פתיחה הרשמית.
ראשונה שנאום הועבר במגביר-קול .ה- באפריל 1926החל לפעול ׳המכון לרדיו
עתונות ציינה את ההופעה החדשה ו רדיו תמורת תשלום ולאלקטרוטכניקה׳ מטעם ׳חברת העוב
אילו עתון ׳הפועל הצעיר׳ ,שהתנגד ל- דים׳ של ההסתדרות על-ידי המהנדס לוי
ז׳בוטינסקי ,העיר :׳המגאפון מגביר רק דובקין ,שעלה לארץ שנתיים לפני כן
מרוסיה; שם גמר ללמוד במכון טכני
את הקול אבל לא את ההוכחה׳...
כעבור שנה ביקר בארץ חיים וייצמן, גבוה והתמחה במקצוע הרדיו.
נשיא ההסתדרות הציונית ,ואף נאומו בקיץ שנת 1925החל לצאת לאור
הועבר במגאפון הפלאי .המכון ביקש ל עתון ׳דבר׳ ומשה שרתוק )שרת( ,שר-
השיג רשיון מאת ממשלת המנדט לפתוח החוץ וראש-הממשלה לעתיד ,קיבל על
תחנת רדיו ,אך למרות המלצתו של עצמו את עריכת המדור הפוליטי ומדור
וייצמן ,לא הסכימו האנגלים לתת את הידיעות בעתון .לפני-כן שהה שרת ב
הרשיון .א .גולדוואטר ,שהגיש תזכיר לונדון ושם נוכח בחשיבותו של הרדיו
בעניין זה לאנגלים ,נימק מדוע יש להקים שהחל לפעול באותם ימים ,והאיץ ל
הקים מכשיר מעין זה גם בארץ .באותו
תחנת שידור בארץ: זמן לא היו כמעט מקלטי־רדיו בארץ
״זמן ומרץ מתבזבזים ,כוחות אנושיים והוחלט שדובקין ,שהיתה לו הכשרה טכ
וחומריים הולכים לאיבוד בנסיעות ואפי נית ,ייצא לאוסטריה ולגרמניה כדי לק
לו בהליכה ברגל בכל מקרה של קונצרט, שור קשרים להקמת ׳מכון רדיו׳ בארץ.
חגיגה ,הצגה מעניינת בעיר או ביישוב בווינה נפגש עם דוד בן-גוריון ,אז מז
סמוך ,או שהמציגים והמרצים מוכרחים כיר ההסתדרות ,וקיבל מידו יפוי-כוח
לטלטל את עצמם כדי להגיע לנקודה להקים מכון לרדיו ליד ׳חברת העובדים׳,
הזרוע הכלכלית של ההסתדרות .עם שובו
שבה מצוי מספר אנשים קטן בלבד. לארץ הקים את המכון שהיה קולט חד
״ואילו היה בארץ ישראל נוהג חשבון שות מאירופה ומספקן ל׳דבר׳ ואחר־כך
של חסכון על-ידי השקעות פרודוקטי גם לשני העתונים היומיים האחרים ש
ביות ,כי אז חשבון כזה היה מחייב ל יצאו אז לאור — ׳הארץ׳ ו׳דואר היום׳.
הקים תחנת רדיו בארץ ,שגליה יגיעו ל
אולמים לשמיעת רדיו
כל נקודה ואפילו למתיישב בודד״.
פעולת ׳המכון לרדיו׳ הופסקה לשנים ה׳מכון׳ פתח גם אולמי-רדיו בתל-
מספר וחודשה ב 1931-על-ידי חברת אביב ,חדרה ויפו ותמורת שניים עד
׳גלים׳ ,גם היא בת ל׳חברת העובדים׳. חמישה גרושים יכלו תושבי הארץ להא
זין לשידורי רדיו מחוץ לארץ .כל מאזין
״לא להיות פרובינציאליים״ היה מקבל זוג ׳אוזניות׳ ,היה מרכיבן W
אוזניו ויכול היה לשמוע — אמנם תוך
האיש הראשון בארץ שהחל בעצם לפ כדי הפרעות רבות — את השידורים מ
עול להקמת תחנת שידור היה א .ז. אירופה .היה זה הפלא של המאה ,ורק
הופיין ,באותם ימים מנהל בנק אנגלו־ שנתיים-שלוש לפני כן הופעל בבירות
פלשתינה )אפ״ק ,הוא בל״ל של היום(.
כבר בשנת 1924אירגן קבוצה של אנ אירופה.
שים ופנה לממשלה לקבל זכיון לרדיו לא עבר זמן רב ואנשים שונים הזמינו
ולא נענה .ב 1928-פנה שוב לשלטונות מכשירי רדיו פרטיים מאירופה ,והמכון
אף הוא הרכיב מקלטים .המכשיר הראשון
וכתב:
״ערכו של הרדיון הוא בזה שהנהו
20
