Page 8 - etmol26
P. 8
ופירסם אתר זה עוד בשנות החמישים. גם משוש ,כמו מלחתה ,לא זוהתה החופרים בתל משוש
לדעתו ,שכנה פה העיר קבצאל הנזכרת עדיין בזיהוי היסטורי שאין עליו עוררין.
בראשית רשימת ערי נגב יהודה ביהושע חופרי האתר משערים שזהו מקומה של חפירות הבדיקה לא נמשכו כי התל
ט״ו; ואילו החוקר רייני מציע לזהות חרמה הלוחמת בישראלים בתקופת כי עצמו ,וסביבתו הקרובה ,משמשים כבית־
פה את רמת־נגב הנזכרת גם במקרא בוש הארץ וההופכת אחר־כך לאחת מ קברות לבדוויי האזור ,אך בחודשים ה
ערי שמעון ,ואילו כותב שורות אלו אחרונים החלה חפירת ההצלה למרגלות
וגם בארכיון ערד. הציע לאחרונה לראות בישוב הגדול התל .מצפון לתל תופרת רות עמירן מ
מתקופת ההתנחלות את ׳עיר עמלק׳ שבה מוזיאון ישראל ישוב בן תקופת הברונזה
לאחר מציאת שני אוסטרקונים )שברי הקדומה ב׳ )מאות 27—29לפנה״ס( ,ו
חרס כתובים בדיו( מתקופת בית־ראשון נלחם שאול המלך )שמואל א׳ ,ט״ו(. אילו מדרום לתל החלה חפירתו של ה
כבר בחודש החפירה הראשון ,מותר ל לפני כמה חודשים נתחדשה חפירתו ישוב הגדול המשתרע על פני מאות
קוות שהאתר עצמו יגלה לנו את שמו של תל משוש בהנהלתו של א .קמפינסקי דונמים מן התקופה הרומית-ביזנטית.
מאוניברסיטת תל־אביב ובשיתוף עם ישוב זה ,הנחפר על-ידי מרדכי גיחון
תוך כדי תהליך חשיפתו. אוניברסיטת בן־גוריון ,כשבין המתנדבים מאוניברסיטת תל-אביב ,הנו מעין פרבר
בתל עירא חופרות שתי משלחות. גם תלמידי בית־הספר התיכון הסביבתי מפורז של מצודת ה׳לימס׳ שבראש התל.
האחת של אוניברסיטת תל־אביב בשי שבשדה־בוקר .בתקופת החפירה הקצרה כאן גרו ,ואף עסקו בחקלאות ,ה׳לימי-
תוף אוניברסיטת בר־אילן ובהנהלתו של נמשכה בעיקר חשיפת הישוב הנרחב טנטי׳ ,חיילי האימפריה הממונים על
יצחק בית־אריה ,והשניה של ה״היברו מתקופת התנחלות שבטי ישראל .מתב
יוניון קולג״ בהנהלתו של אברהם בירן. ררת והולכת תכניתו המורכבת של ישוב בטחונה.
היות שזהו האתר היחיד שלא נחפר כלל זה ,שבתים פרטיים צמודים זה לזה
עד עתה ,מוצדקים המאמצים המיוחדים מהווים את חגורת הבטחון שלו המקיפה תל של הרבה תלים
הנעשים ,כדי להציל את המידע הצפון את הישוב סביב סביב .במבנים הציבו
ריים ניכרות השפעות כנעניות ומצריות, תל משוש .גם לישוב שהתרכז סביב
בו לפני שיהיה מאוחר מדי. ונמצאו בו חפצי יבוא ממדין הרחוקה הבארות שבנחל באר-שבע ,מערבית ל
בחפירה נסתבר שהיה כאן ישוב קטן בדרום ועד לחוף הפניקי .בית ארבעת תל מלחתה ,היתה רציפות היסטורית
כבר בתקופת הברונזה הקדומה ב׳ ,אך המרחבים ,טיפוס הבית שנתאזרח בארץ־ ניכרת .מתיישבי משוש בחרו לשבת ב
עיקרו של הישוב ,וכן החומה המוצקה ישראל מראשית התקופה הישראלית ,הוא תקופת השונות במקומות שונים ,אך
העוטרת את הגבעה סביב סביב ,הם מ הבית השולט גם פה .גם פה רבה עוד תמיד במרחק הליכה קצר מן הבארות
תקופת מלכי יהודה .היה זה בוודאי מב העבודה לפני שתתקבל תמונה שלמה של שבנחל .על תל משוש )ח׳רבת משאש
צע מתוכנן של אחד ממלכי יהודה הגדו בערבית( ידוע לנו מבחינה ארכיאולו
לים )עוזיה ?( שביצר מקום אסטרטגי זה ישוב יחיד במינו זה. גית יותר מאשר על התלים מלחתה ועירא,
והפכו ל׳קן נשרים׳ מוגן השולט על בק כי התנהלו בו חפירות על-ידי חוקרי
עת באר־שבע ,תחום הישוב הדרומי ביו ישוב-חומה הגדול ביותר אוניברסיטת תל־אביב ואוניברסיטת מיי
נץ .המשלחת חשפה חלקים של ׳מתחם׳,
תר של יהודה ,נוכח אדום. תל־עירא .שלא כתל מלחתה ותל מ ישוב מוקף סוללות־עפר ,מתקופת הברו
החומה מרשימה במיוחד במוצקותה, שוש היושבים בנחל ,מתנשא אתר זה נזה התיכונה על גדתו הדרומית של
בקיר התמך המדורג המונע הידרדרותה מעל פני הבקעה ,כשלושה קילומטרים הנחל; ישוב גדול מאוד המשתרע על
למורד התלול ,שעל קצה זקפתו היא מצפון לתל משוש .זהו האתר מוקף ה פני כ־ 50דונם מתקופת ההתנחלות ה
עומדת; באבניה הגדולות ,במגדליה וב־ חומה הגדול ביותר בנגב המקראי והו ישראלית )מאות 10—13לפנה״ס( מצ
טיח המדפן אותה .גם לאחר חורבן בית־ מתו מקיפה שטח של קרוב ל־ 30דונם. פון לנחל ,וכן מצודה קטנה מסוף התקו
ראשון וחורבנו של תל עירא ,כעדות כבמקומות האחרים ,אין גם כאן הסכמה פה הישראלית )מאות 6—7לפנה״ס( ש
שכבות השריפה וההרס שנמצאו בבתים, על הזיהוי ,ובין ההצעות השונות ראוי שמרה על הבאר .מנזר של נזירים מהכת
לא פסק הישוב במקום .בתקופה הפרסית להזכיר את הצעתו של י .אהרוני שסקר הנסטוריאנית נבנה על־גבי שרידי המצו
)תקופת שיבת־ציון( וביחוד בתקופה ה
הלניסטית )תקופת החשמונאים( היה פה דה במאות 7—6לספירה.
ישוב ואפילו ישוב צפוף .זוהי למעשה
העיר היחידה שאנו מכירים בנגב מן
התקופה ההלניסטית .רק בתקופה הביזנ־
טית נצטמצם הישוב בקצהו המזרחי של
התל ,שבו ניכרים עדיין שרידיו של
מבנה גדול ,בית חווה או מנזר ,ולידו
מבני נספחות רבים .לא פחות חשוב מן
הישוב הוא בית־הקברות מתקופת בית־
ראשון ,היחיד הידוע לנו עד עתה בנגב,
שנתגלה ונחפר למרגלות התל.
עם ראשית חפירות ההצלה בנגב ה
מקראי נמצאו גם תעודות בכתב ,מש
את נפשו של כל חוקר ,מתקופת בית
ראשון .מעניין במיוחד הוא האוסטרקון
מן המאה ה־ 8לפנה״ס )ימי עוזיה־חז־
קיה מלכי יהודה( בו נקראים אנשים
שונים למפקד ,ומוזכרים בו השמות ה
מקראיים המובהקים ברכיהו ושלמיהו.
האין זאת פריסת־שלום מנבכי העבר,
קריאה להתפקד ולבוא ולחשוף את צפו
נותיו דווקא עתה עם פרוס השלום י
