Page 190 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 190

‫‪ t 188‬המאבק על המים‪ ,‬על הגבולות ועל הקיום הבטוח‬

‫חורבת ירדה‪ ,‬משמר הירדן‪ ,‬בית המכס התחתון‪ ,‬מצפה גדות‪ ,‬שרידי סכר הירדן‪ ,‬גבעת‬             ‫‪ t‬אתרי הסיו 	ר‬
‫האם‪ ,‬אנדרטת אסון המסוקים‪ ,‬תל פאח'ר — מצפה גולני‪ ,‬תצפית עמק הבכא‪ ,‬אנדרטת‬                ‫‪ t‬אופי הסיו 	ר‬
                                                                                       ‫‪ t‬דרגת קוש	י‬
                               ‫חטיבה ‪ ,679‬אנדרטת חטיבת ברק (‪ ,)188‬תל סאקי‪.‬‬           ‫‪ t‬עונה מומלצת	‬
‫נסיעה בשילוב קטעי הליכה קצרים‪ .‬בדרכנו נתעכב באתרים המציינים את המאבק‬
‫להגנת המדינה ולשמירת גבולותיה‪ ,‬החל מימי מלחמת העצמאות ועד מלחמת יום‬

                                                          ‫כיפור באוקטובר ‪.1973‬‬
                                                                             ‫קל‪.‬‬

                                                        ‫מתאים לכל עונות השנה‪.‬‬

‫מיקומה של רמת הגולן ביחס לחלקיה הצפוניים של הארץ מקנה לה חשיבות רבה‪.‬‬
‫היא מתנשאת מעל היישובים היהודיים שהוקמו בעמק הירדן מאז ראשית ההתיישבות‬
‫החדשה בשלהי המאה התשע עשרה‪ .‬רמת הגולן שולטת על אגן הניקוז של מקורות‬

                      ‫המים המזינים את הכנרת — משאב המים העיקרי של הארץ‪.‬‬
‫בוועידת השלום שהתכנסה אחרי מלחמת העולם הראשונה הציעה התנועה הציונית‬
‫שהרמה תהיה חלק מהמנדט הבריטי בארץ ישראל‪ ,‬אך 'חבר הלאומים' החליט שהרמה‬
‫תימסר לשלטון המנדט הצרפתי שסוריה ולבנון ניתנו לשליטתו‪ .‬עם סיומו של המנדט‬

      ‫הצרפתי‪ ,‬בשנת ‪ ,1946‬קמה סוריה כמדינה עצמאית ורמת הגולן נכללה בשטחה‪.‬‬
‫חיכוכים בין סוריה לישראל לאורך גבולה עם הגולן החלו עוד בטרם יבשה‬
‫הדיו על הסכם שביתת הנשק שנחתם בין שתי המדינות ביולי ‪ ...1949‬רוב‬
‫החיכוכים בגזרה זו נבעו מהמחלוקת שנתגלעה במהרה על פירוש סעיפים‬

                           ‫שבהסכם (מ' בר–און‪ ,‬גבולות עשנים‪ ,‬ירושלים ‪ ,2001‬עמ' ‪.)359‬‬

‫העימות בין ישראל לסוריה מקורו בהפרעות הסורים למפעלי הפיתוח הישראליים —‬
‫ייבוש אגם החולה והטיית מים מהירדן דרומה‪ ,‬ירי סורי מהגולן על חקלאים שעיבדו‬
‫קרקעות בשטחים המפורזים וכן פגיעות חוזרות ונשנות בדייגים שהתקרבו אל הגדה‬

                                                       ‫הצפון–מזרחית של הכינרת‪.‬‬
‫החל משלהי שנות החמישים היו החיים ביישובים נתונים לשגרה של חיים בחזית‪:‬‬
‫פגיעות הסורים גרמו לא אחת לקרבנות בנפש‪ ,‬ענפי הכלכלה במשקים נפגעו‬
‫מההפגזות התכופות‪ ,‬ועל הילדים צריך היה להגן לאורך ימים ולילות בחיים מתחת‬

                                                          ‫לפני הקרקע‪ ,‬במקלטים‪.‬‬
‫על אף מאמצי המיגון השונים שנקטו היישובים‪ ,‬היתרון הטופוגרפי של הסורים נתן‬

                                                                     ‫להם עדיפות‪.‬‬
‫בהדרגה הפכו תקריות מקומיות את כל גזרת הגבול עם סוריה לשדה אש‪ ,‬והסובלים‬
‫העיקריים היו תושבי האזור‪ .‬כדי לנסות 'להנמיך את הלהבות' נאלץ צה"ל להבליג מדי‬
‫פעם על התנכלויות הסורים‪ .‬על היתרון הטופוגרפי של הסורים ניתן היה להתגבר רק‬
‫בשנות השישים כשהחלו להשתמש במטוסי חיל האוויר לפגיעה בעמדות הירי הסוריות‪.‬‬
‫המסלול בתחילתו עוסק בימים שבהם נאבקה המדינה הצעירה על קיומה‪ ,‬בהמשך —‬
‫נתמקד במאבקה של המדינה על זכויות השימוש במים ובקרקע ובניסיונותיה להבטיח‬

                                                   ‫קיום בטוח לתושבי צפון הארץ‪.‬‬
‫המאבק על הגולן במלחמת ששת הימים במלחמה עיקשת ובמעשי גבורה מרובים מייצג‬
 ‫את הצורך להשתחרר מאימת הסורים שישבו במוצבים מעל ליישובים הישראליים‪.‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195