Page 194 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 194
t 192המאבק על המים ,על הגבולות ועל הקיום הבטוח
ב– 4באפריל 1951ב'תקרית אל–חמה' (חמת גדר) נהרגו שבעה חיילי צה"ל ,ובקרב תקרית אל–חמה
'תל מוטילה' שנמשך חמישה ימים ( 6-2במאי )1951נהרגו 41חיילי צה"ל. (חמת גדר)
ב– 11בדצמבר ( 1955כ"ז בכסלו תשט"ז) פעלה ישראל בתגובה לתוקפנות הסורית ב– 4באפריל 1951
המתמשכת נגד היישובים בצפון ונגד הדייגים בכנרת ב'מבצע עלי זית' (שמו נכנסו חיילים ישראלים
הרשמי של 'מבצע כינרת') .גדוד 890של הצנחנים בפיקודו של אריק שרון פשט בלבוש שוטרים לשטח
על ארבעת המוצבים המבוצרים שממזרח לכנרת .הייתה זו הפעולה הראשונה המפורז באל–חמה בשני
שבה הונחתו כוחות צה"ל שהגיעו עם סירות מהים .לאחר קרב פנים אל פנים
נכבשו המוצבים ופוצצו .שישה חיילי צה"ל נהרגו בפעולה ו– 12נפצעו .לפחות 50 כלי רכב .הם לא נענו
סורים נהרגו ועשרות נפלו בשבי .בפעולה זו קיבל מאיר הר ציון צל"ש שהומר לקריאת הסורים לחזור
לאחר מכן לעיטור העֹז .בין הנופלים בקרב היה מפקד פלוגה ד' רב סרן 'גוליבר' — על עקבותיהם .משהחלו
הסורים לירות חזר רכב
יצחק בן מנחם. אחד על עקבותיו ואילו
בשנת 1957הושלמו העבודות לייבוש החולה ונפתח 'הפקק' במקום אליו ניקזו את השני נתקע .שבעה חיילים
תעלות הירדן ,ומי אגם החולה זרמו בתעלות לכינרת .עמק החולה הלך והתייבש נהרגו ,שלושה נפצעו וחייל
(לבד משטח השמורה שהושאר ביצתי). אחד נלקח בשבי.
פרויקט לאומי נוסף שמדינת ישראל יזמה באותן שנים היה הקמת 'המוביל הארצי'. קרב מוטילה
ראשיתה של תכנית המוביל הארצי בניסיון 'לתפוס' את מי הירדן דרומית לגשר
בנות יעקב ,עוד בטרם המים זורמים אל הכנרת ,ולהוביל אותם בתעלה פתוחה במאי 1951השתלטו
עד מעל הכנרת ,ומשם להזרים חלק מן המים אל הימה בנפילה ,תוך ניצול הפרשי עשרות חיילים סורים על
הגובה לייצור חשמל והשבת המים לשם שמירת המערכת האקולוגית של הכנרת. שלוש גבעות ברמת כורזים
בספטמבר 1953התחילו העבודות .הסורים התנגדו לרעיון העברת המים מהירדן שהיו בריבונות ישראלית.
וניסו לעצור את העבודות על ידי ירי .במקביל מחו על העבודות לאו"ם .בשנת מן הצד הישראלי השתתפו
1954הצליחו מעצמות המערב להעביר החלטה שתאפשר לישראל להמשיך
בעבודות ,אלא שברית המועצות הטילה וטו וההצעה נפלה .בשנת 1956נאלצה בקרב חיילי מילואים
ישראל להפסיק סופית את העבודות ולתכנן תוואי חילופי למוביל המים .הפתרון וחיילים מחטיבת גולני,
של 'המוביל הארצי' במתכונתו החדשה היה בשאיבת המים מהכינרת עצמה (אתר שזה לא מכבר עלו לארץ.
תוצאות הקרב 41 ,הרוגים,
ספיר) במערך שאיבה מוגן ,עמוק מתחת לקרקע ,כדי למנוע פגיעה סורית. נחשבו לאחד מן הכישלונות
החמורים של צה"ל.
ההפרעות המתמשכות
לעבודת הייבוש הסבו לשני
הצדדים אבדות ונזק רב.
גשר הפקק
שמו הרשמי של הגשר הוא
גשר ש"ן ,ראשי תיבות של
שביתת נשק .ועדת השמות
הממשלתית כיבדה בכך את
פעילותם של חברי ועדת
שביתת הנשק הישראלית-
סורית ,שהסתכנו לא פעם
בעבודתם בעת אירועים
ביטחוניים.
הפקק :מחסום שפך בזלת
שהאט את זרימת הירדן
לכנרת וכונה פקק .לאחר
פיצוץ המחסום נבנה עליו
הגשר.
האנדרטה על שפת המוביל הארצי
הכנרת (ליד מלון כינר) תכנית להעברת מים ממי
לרב סרן יצחק בן מנחם הירדן בצפון הארץ למרכז
(גוליבר) הארץ ולדרומה .כמות
המשקעים בדרום ישראל
קטנה מאשר בצפון הארץ
וצריכת המים להשקיית
שטחי חקלאות גדולה
בדרום מאשר בצפון ,לפיכך
יזמה הממשלה את מפעל
'המוביל הארצי' .במפעל
שולבו מאגרים ,תעלות
פתוחות ,מנהרות וצינורות.
האנדרטה לכלל הנופלים
בפעולת כנרת — מבצע עלי
זית ,בקרבת אלמגור
