Page 195 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 195
המאבק על המים ,על הגבולות ועל הקיום הבטוח 193 u
נמשיך עוד כברת דרך במעלה הגולן ,ובאמצע העלייה נגיע לחניון גדול — 'חניון t
מצפה גדות'.
מעבר לכביש — אנדרטה גדולה בצּורת משולש מבטון .ניתן לחנות משני צדי
הכביש ,אך יש להיזהר בעת חציית הכביש ברגל .ניכנס לנקודת התצפית על יד
האנדרטה.
4מצפה גדות — המוצב הסורי דוריד'את
האנדרטה במצפה גדות המילים החקוקות באנדרטה נכתבו לראשונה במברק ששלח דוד אלעזר ,אלוף פיקוד
הצפון דאז ,אל חברי קיבוץ גדות מן המוצב הסורי שנכבש בתום מלחמת ששת הימים:
'מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים'* ,והוא מלמד על ההערכה לה זכו היישובים
אשר לקחו חלק במאבק הקיומי היום–יומי במהלך 19השנים מ– 1948עד ,1967
מאבק שבמסגרתו נפלו חברים בקיבוץ בהתקפות הסורים .במחצית הראשונה של
שנת 1958נהרגו שלושה חברים בקיבוץ מיריות הסורים ממוצביהם.
המוצב הסורי דוריד'את והמוצבים מורטפע (הנישא בעברית) וג'לבינה היו איום
ומטרד לתושבי קיבוץ גדות ,בבית ובשדה.
לאחר כמה שנים שבהן נמנע צה"ל מפעולות תגמול אל תוך השטח הסורי ,שב צה"ל
ותקף בתחילת שנת 31( 1960בינואר) את הכפר תואפיק ,שחיילים סורים התמקמו בו
לאחר שתושביו נטשו אותו והפגיזו ממנו את יישובינו .במבצע נהרגו שלושה מחיילינו
ועשרות סורים.
המשך תקריות הגבול הביא לפשיטה של כוח גולני על המוצב הסורי בנוקייב שמצפון
לקיבוץ עין–גב .הסורים ניהלו קרב עיקש וצה"ל הכניס מטוסי קרב לסייע לכוח הרגלי.
בפשיטה נהרגו שבעה חיילי צה"ל ו– 35סורים.
המתח בגזרה עלה עם רציחתם של שני נח"לאים
בהיאחזות אלמגור על ידי חיילים סורים שחצו
את הגבול .היה זה בתגובה להתקדמות מפעל
המוביל הארצי .על אף המכשולים נחנך המוביל
בשנת .1964
ב– 7באפריל 1967התפתחה שוב תקרית באזור
תאופיק בעקבות עבודתו של טרקטור בחלקה
'בעייתית' בין קיבוץ האון לקיבוץ תל קציר.
האש התרחבה לכל הגזרה .בקיבוץ גדות נהרסו
בתי הקיבוץ וכל ענפי המשק .החיים נמשכו
בבונקרים מתחת לפני הקרקע .במהלך התקרית
הופלו שישה מטוסי מיג סוריים' .ההישג של חיל
האוויר היה ללא תקדים...אך גבול הצפון היה על
סף התפוצצות .דומה שלא נשארו עוד גרגרים
בשעון החול' (אלוף משנה ישראל ליאור ,מזכירו
הצבאי של ראש הממשלה).
במלחמת ששת הימים ,בשבת 10ביוני ,1967
כבשו חיילי החטיבה המרחבית של הגליל ויחידת
מילואים של הצנחנים את המוצבים הסוריים
שמעל לגדות.
* יש האומרים כי זו התבטאותו של מח"ט חטיבת אלכסנדרוני במלחמת ששת הימים — תת אלוף עמנואל (מנו) שקד.