Page 191 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫המאבק על המים‪ ,‬על הגבולות ועל הקיום הבטוח ‪189 u‬‬

‫מלחמת ההתשה לאחר מלחמת ששת הימים וקרבות הבלימה לאחר הפלישה לרמת‬
‫הגולן במלחמת יום כיפור‪ ,‬התרחשו בימים שבהם היה הגולן כבר מיושב בחלקו‬
‫ביישובים ישראליים‪ .‬הסורים ראו ברמת הגולן קרש קפיצה אל עבר עמק הירדן‬

‫וממנו הלאה — מערבה ודרומה‪ ,‬ולפיכך לא ויתרו בנקל על מאמציהם לשלוט בו‪.‬‬

‫ירדה ומשמר הירדן — מאתר רומי ועד לאתר גבורה‬

‫ ‬
‫ ‪ t‬מצומת מחניים ניסע לכיוון מזרח בכביש ‪( 91‬לגשר בנות יעקב) כ–‪ 3,200‬מטר‬
‫ונפנה שמאלה (צפונה) בכביש‪ .‬במסעף נבחין בשלט הכוונה — 'חורבת ירדה'‪.‬‬
‫הכביש מקיף את המושב משמר הירדן ממערב ומצפון ומסתיים באתר חורבת‬

‫ירדה‪.‬‬

‫‪ 1‬חורבת ירדה‬

‫המושבה משמר הירדן‬ ‫סמוך לדרך הראשית הקדומה ההולכת לדמשק‪ ,‬על אחת משלוחותיה הצפוניות של‬
‫ראשיתה של המושבה‬ ‫רמת כורזים‪ ,‬נבנה במאה התשע עשרה בית אחוזה טורקי‪ .‬מבנה האחוזה נבנה על‬

‫משמר הירדן בחווה‬ ‫שרידי אחוזה רומית קדומה ועל שרידיו של ח'אן מן התקופה הממלוכית‪.‬‬
‫פרטית 'שושנת הירדן'‬ ‫חורבת ירדה הפכה בימי מלחמת העצמאות סמל לעמידה ולהגנה על אצבע הגליל‪.‬‬
‫שהוקמה בשנת ‪.1884‬‬
‫סיפור הקרב במקום שזור בסיפורה של המושבה משמר הירדן‪.‬‬
‫בשל קשייו במקום‬ ‫במלחמת העצמאות‪ ,‬במהלך חודש יוני ‪ ,1948‬לאחר שנואשו מן הניסיונות לכיבוש עמק‬
‫מכר בעל החווה את‬ ‫הירדן‪ ,‬העתיקו הסורים את לחצם צפונה לגזרת משמר הירדן‪ .‬ההתקפה הסורית‬
‫הראשונה על משמר הירדן נערכה ב–‪ 6‬ביוני ‪ :1948‬הסורים הטילו למערכה כוחות חיל‬
‫קרקעותיו לעולי‬ ‫רגלים‪ ,‬שריון‪ ,‬ארטילריה ואוויר‪ .‬חיל הרגלים הסורי התקדם לעבר המושבה אך נהדף‬
‫העלייה הראשונה‪,‬‬ ‫מאש המגינים‪ ,‬שנעזרו בסיוע ארטילרי‪ ,‬שהוצב במושבה מחניים והנחית אש יעילה על‬
‫שהסתייעו ב'חובבי ציון'‬
‫למימון הרכישה‪ .‬בשנת‬ ‫התוקפים‪ .‬באותו יום לא הצליחו הסורים להעביר כוח שריון למערב הירדן ונסוגו‪.‬‬
‫‪ 1890‬עלו המתיישבים‬ ‫לאחר התארגנות וריכוז כוחות נוספים‪ ,‬תקפו הסורים שנית‪ ,‬כעבור ארבעה ימים‪,‬‬

‫על הקרקע‪.‬‬ ‫ב–‪ 10‬ביוני‪.‬‬
‫כעבור שמונה שנים‬

‫נטלה יק"א את‬
‫המושבה תחת חסותה‪,‬‬

‫הרחיבה את שטח‬
‫קרקעותיה ומספר‬
‫התושבים במקום‬
‫גדל‪ .‬מתיישבי משמר‬
‫הירדן — בשונה מן‬
‫המתיישבים האחרים‬
‫באותה תקופה — נטו‬
‫ברובם לצד הימני של‬
‫המפה הפוליטית‪ .‬הם‬
‫היו אוהדי ז'בוטינסקי‬
‫ומשקמה התנועה‬
‫הרביזיוניסטית הצטרפו‬
‫לשורותיה‪ .‬יש מי‬
‫שסבור שנטייתם‬
‫הפוליטית של מתיישבי‬
‫משמר הירדן וחברותם‬
‫באצ"ל גרמו ליחס‬
‫מסויג של המוסדות‬
‫אליהם בימי המלחמה‬
‫ובראשית ימי המדינה‪.‬‬

‫חורבת ירדה‬