Page 92 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 92

‫‪ t 90‬בימי מקדש‪ ,‬חורבן והתאוששות‬

‫ספסלי הישיבה היו סדורים סביב האולם ושרדו‬      ‫לא חפור‬                   ‫ספסלים‬
‫בחלקם‪ .‬בצד המזרחי השתמרו הספסלים היטב‪.‬‬                ‫תעלת מים‬         ‫חדר לימוד‬
                                                        ‫מטוייחת‬

‫כאן ישנם ארבעה ספסלי ישיבה‪ ,‬מעליהם משטח‬             ‫כיור לנטילת ידיים‬                                     ‫מדרגות‬
‫מוגבה ומעליו ספסל נוסף‪ .‬יש להניח שסידורי‬            ‫(מכוסה)‬
                                                                                          ‫הכיוון לירושלים‬
‫הישיבה ביתר הצדדים היו דומים‪ .‬למרגלות‬                                                         ‫שרטוט בית הכנסת‬

‫הספסלים‪ ,‬על רצפת האולם‪ ,‬שרדה רצועת‬                  ‫רצפה מוגבהת‬          ‫ריצוף אבן‬
‫ריצוף ששימשה מסד לעמודי בית הכנסת‪ .‬רצועת‬                         ‫ספסלי‬
‫ריצוף נוספת חוצה את האולם והיא שימשה‪ ,‬ככל‬                         ‫אבן‬

‫הנראה‪ ,‬מסד לטור עמודים שחצה את האולם‪.‬‬                                 ‫רצפת האולם‬
‫רצפת בית כנסת הייתה עשויה מעפר כבוש‬                                   ‫היתה מכוסה‬
‫שכוסה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬בשטיחים ובמחצלות‪.‬‬
‫העמודים נשאו על גבם את תקרת בית הכנסת‬                                   ‫מחצלות‬
‫שהייתה עשויה מענפים‪ ,‬מקנים‪ ,‬מעפר ומטיח‪.‬‬                            ‫עמודים‬
                                                                   ‫פינתיים‬
                                                                 ‫כפולים שיצרו‬
                                                                  ‫חתך "לב"‬

‫בפינה הצפון–מזרחית של האולם ניתן להבחין‬       ‫?‬     ‫ארון‬
‫בגומחה מוגבהת שבה ניצב‪ ,‬אולי‪ ,‬ארון עץ ובו‬           ‫לספרי‬
                                                    ‫קודש‬
                          ‫מגילות כתבי הקודש‪.‬‬

‫ממזרח לאולם המרכזי וצמוד אליו ישנו חדר קטן‬                             ‫אכסדרא‬
‫ובו ספסלי ישיבה וכן חלון אל חלל בית הכנסת‪.‬‬

‫החדר יכול היה להכיל כ–‪ 25‬אנשים ישובים על‬

‫גבי ספסלים‪ .‬החלון ִאפשר ליושבים בחדר לשמור‬    ‫צפון‬
‫על קשר עין ולהאזין לנעשה בבית הכנסת‪ .‬ייתכן‬

‫כי שימש כחדר לימוד או ששירת ציבור מיוחד‬                   ‫תעלת מים‬
‫שמטעמי טומאה או מסיבה אחרת לא הורשה‬                 ‫מטוייחת (מכוסה)‬

                    ‫להיכנס אל האולם המרכזי‪.‬‬                                         ‫מקוה‬
‫בית הכנסת איננו פונה לכיוון ירושלים ושיקולי‬                                         ‫טהרה‬
‫הטופוגרפיה הם שהכתיבו את כיוונו‪ .‬בתי הכנסת‬

‫בימי בית שני שימשו כמבני ציבור קהילתיים‪.‬‬

‫בבית הכנסת קראו בתורה‪ ,‬לימדו מצוות‪ ,‬ערכו‬

‫כינוסים פוליטיים וחברתיים‪ ,‬כאן ישב בית‬

‫הדין ובו נשמרו כספי הקהילה‪ .‬הפעילויות השונות נערכו באולם המרכזי ובחדרים‬

‫הסמוכים אליו‪ .‬תכנית בתי הכנסת‪ ,‬שבהם ישב הקהל על ספסלי האבן סביב האולם‪,‬‬

‫מתאימה לכינוסים‪ ,‬לאסיפות ולקריאת התורה במרכז האולם‪.‬‬

‫יש להניח שבימים שקדמו למרד הגדול התנהלו כאן דיונים סוערים — היו כאן‪ ,‬ודאי‪,‬‬

‫אנשים שקראו להתנער מעול השלטון הרומי וללחום את מלחמת החירות והיו‬

‫שניסו לצנן את הרוחות ולהזהיר מפני האסון המתרגש ובא‪ .‬על ממדי האסון ניתן‬

‫ללמוד מכך שבאולם ובסביבתו התגלו כ–‪ 350‬אבני בליסטרא‪ ,‬אבנים גדולות אשר נורו‬

‫ממכונות המלחמה הרומיות‪ .‬זהו הריכוז הגדול ביותר של אבני בליסטרא‪ ,‬גדול אף‬

‫יותר מאשר בנקודה שבה פרצו הרומאים את חומת העיר‪ .‬ניכר שהקשתים הרומים‬

‫אף ירו עשרות חצים אל עבר החוסים בתוך המבנה‪ .‬אין ספק שהאויב הרומאי היה‬

‫מודע למרכזיותו של בית הכנסת ולעובדה שרבים התרכזו בו‪ ,‬שכן המטיר על המבנה‬

                                                                 ‫ארטילריה כבדה‪.‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97