Page 92 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 92
t 90בימי מקדש ,חורבן והתאוששות
ספסלי הישיבה היו סדורים סביב האולם ושרדו לא חפור ספסלים
בחלקם .בצד המזרחי השתמרו הספסלים היטב. תעלת מים חדר לימוד
מטוייחת
כאן ישנם ארבעה ספסלי ישיבה ,מעליהם משטח כיור לנטילת ידיים מדרגות
מוגבה ומעליו ספסל נוסף .יש להניח שסידורי (מכוסה)
הכיוון לירושלים
הישיבה ביתר הצדדים היו דומים .למרגלות שרטוט בית הכנסת
הספסלים ,על רצפת האולם ,שרדה רצועת רצפה מוגבהת ריצוף אבן
ריצוף ששימשה מסד לעמודי בית הכנסת .רצועת ספסלי
ריצוף נוספת חוצה את האולם והיא שימשה ,ככל אבן
הנראה ,מסד לטור עמודים שחצה את האולם. רצפת האולם
רצפת בית כנסת הייתה עשויה מעפר כבוש היתה מכוסה
שכוסה ,קרוב לוודאי ,בשטיחים ובמחצלות.
העמודים נשאו על גבם את תקרת בית הכנסת מחצלות
שהייתה עשויה מענפים ,מקנים ,מעפר ומטיח. עמודים
פינתיים
כפולים שיצרו
חתך "לב"
בפינה הצפון–מזרחית של האולם ניתן להבחין ? ארון
בגומחה מוגבהת שבה ניצב ,אולי ,ארון עץ ובו לספרי
קודש
מגילות כתבי הקודש.
ממזרח לאולם המרכזי וצמוד אליו ישנו חדר קטן אכסדרא
ובו ספסלי ישיבה וכן חלון אל חלל בית הכנסת.
החדר יכול היה להכיל כ– 25אנשים ישובים על
גבי ספסלים .החלון ִאפשר ליושבים בחדר לשמור צפון
על קשר עין ולהאזין לנעשה בבית הכנסת .ייתכן
כי שימש כחדר לימוד או ששירת ציבור מיוחד תעלת מים
שמטעמי טומאה או מסיבה אחרת לא הורשה מטוייחת (מכוסה)
להיכנס אל האולם המרכזי. מקוה
בית הכנסת איננו פונה לכיוון ירושלים ושיקולי טהרה
הטופוגרפיה הם שהכתיבו את כיוונו .בתי הכנסת
בימי בית שני שימשו כמבני ציבור קהילתיים.
בבית הכנסת קראו בתורה ,לימדו מצוות ,ערכו
כינוסים פוליטיים וחברתיים ,כאן ישב בית
הדין ובו נשמרו כספי הקהילה .הפעילויות השונות נערכו באולם המרכזי ובחדרים
הסמוכים אליו .תכנית בתי הכנסת ,שבהם ישב הקהל על ספסלי האבן סביב האולם,
מתאימה לכינוסים ,לאסיפות ולקריאת התורה במרכז האולם.
יש להניח שבימים שקדמו למרד הגדול התנהלו כאן דיונים סוערים — היו כאן ,ודאי,
אנשים שקראו להתנער מעול השלטון הרומי וללחום את מלחמת החירות והיו
שניסו לצנן את הרוחות ולהזהיר מפני האסון המתרגש ובא .על ממדי האסון ניתן
ללמוד מכך שבאולם ובסביבתו התגלו כ– 350אבני בליסטרא ,אבנים גדולות אשר נורו
ממכונות המלחמה הרומיות .זהו הריכוז הגדול ביותר של אבני בליסטרא ,גדול אף
יותר מאשר בנקודה שבה פרצו הרומאים את חומת העיר .ניכר שהקשתים הרומים
אף ירו עשרות חצים אל עבר החוסים בתוך המבנה .אין ספק שהאויב הרומאי היה
מודע למרכזיותו של בית הכנסת ולעובדה שרבים התרכזו בו ,שכן המטיר על המבנה
ארטילריה כבדה.