Page 23 - etmol 101

‫פסלים ברוח יווני אמיתי‬ ‫דרמה אחרת של לנדא‪ ,‬״דם תחת דם״‬
‫שמה‪ ,‬עוסקת בתקופתו של אלכסנדר‬
‫מאת יצחק גנח‬ ‫ינאי והוא הקדיש אותה לזכר אביו‪ .‬כן‬
‫חיבר מחזה על הבעל־שם־טוב‪ .‬פרום׳‬
‫הבעיה של הקמת אנדרטות או פסלים בתל‪-‬אביב בשנות העשרים‪ ,‬העסיקה את‬ ‫גרשון שקד רואה בו אחד מאבות‬
‫המחזאות העברית וכותב‪ :‬״יצירותיו‬
‫האוכלוסיה ואת פרנסי העיר גם יחד‪ .‬רבים ראו בזה הפרת הצו ״לא תעשה לך פסל‬ ‫היו מעין הצבעת אמון בעתידה של במה‬
‫עברית ותיאטרון עברי שלא היו ועדיין‬
‫וכל תמונה״ ויצאו במאבק חריף נגד נסיונות שונים להציב פסלים בעיר‪ ,‬בעיקר צמוד‬ ‫לא נבראו״‪ .‬מחזהו ״יש תקוה״ היה‬
‫המחזה העברי הראשון שהועלה על‬
‫לקירות הבתים‪ ,‬כנהוג באותם ימים‪.‬‬ ‫במה‪ .‬במחזותיו גילה רוח לאומית‪,‬‬
‫מלחמה במתבוללים ואהבה רבה ללשון‬
‫בכרוז ״מכתב גלוי לעיריית תל‪-‬אביב״ שפירסמו מתפללים וגבאי בית‪-‬כנסת בשנת‬
‫העברית‪.‬‬
‫‪ ,1922‬הם מביעים את מחאתם החריפה על כך‪ ,‬שעל שערו של בית יפה‪ ,‬ביתו של‬ ‫הרב לנדא היה אחד הרבנים הראשו­‬
‫נים שהצטרפו לתנועה הציונית‪ .‬בשנת‬
‫המנוח פהטר העומד בצדו המזרחי של בית‪-‬הכנסת הגדול שנבנה אז ברחוב אלנבי‪,‬‬ ‫‪ 1901‬נתמנה לרבה של מנצ׳סטר‬
‫שבאנגליה‪ ,‬והיה מועמד לתפקיד רב‬
‫מוקמים ״פסלים ברוח יווני אמיתי שהאלילות בולטת מכל קויהם״‪.‬‬ ‫ראשי של בריטניה‪ .‬בשנת ‪ 1903‬התמנה‬
‫לרבה של יוהנסבורג‪ ,‬ובתפקיד הזה‬
‫״אחדים מאתנו ‪ -‬הם כותבים בכרוז ‪ -‬עברו בשבת זו לטייל לכבוד השבת ברחוב‬ ‫כיהן עד פטירתו ב־‪ .1942‬הוא פירסם‬
‫ספרי שירה‪ ,‬סיפורים ומסות וכן כיהן‬
‫אלנבי‪ .‬ובעמדנו ברגש של קדושה ושמחה אין סוף בראותנו את הבניין הנהדר של‬ ‫כפרופסור באוניברסיטת ויטוטרסאנד‪,‬‬
‫שם הורה ספרות עברית‪ .‬באוניברסיטה‬
‫בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ההולך ונבנה‪ ,‬המשמח אלקים ואנשים ביפיו‪ ,‬והלב מתמלא גיל וחדווה‪,‬‬ ‫זו הוקמה קתדרה על שמו‪ ,‬ולה הוריש‬
‫את ספרייתו העשירה‪ .‬יהודה לייב לנדא‬
‫ותקווה לאושר לאומי גשמי ורוחני גם יחד‪ .‬אבל מה נדהמנו‪ ,‬בראותנו פתאום על שער‬ ‫נמנה עם חברי מערכת האנציקלופדיה‬
‫״אוצר ישראל״ שיצאה לאור בראשית‬
‫הבית היפה של המנוח פחטר‪ ,‬פסלים ברוח יווני אמיתי‪.‬‬ ‫המאה וכתב בה ערכים רבים‪ .‬למרות‬
‫היותו רב אורתודוקסי מובהק ולוחם‬
‫״ואם תאמרו הלא זה רק לנוי נעשה‪ ,‬דעו נא כי נוי זה חרפה הוא לישראל״‪ ,‬אומרים‬ ‫בריפורמה לכל סוגיה‪ ,‬הוא כתב גם‬
‫שירי אהבה‪ ,‬ועל שולחן עבודתו‬
‫מחברי הכרוז‪ ,‬ומציעים לאמנים העולים החדשים‪ :‬״אם אין עבודה לפסלים הנכבדים‬ ‫התנוססו תמונותיהם של גיתה ושל‬

‫פה בארצנו‪ ,‬יפתחו נא אמנות יהודית אמיתית כמו גפן של זהב שהיתה במקדש וציצים‬ ‫שילר‪.‬‬

‫ופרחים וכדומה‪ .‬אבל בשום אופן לא צורות אדם ולא צורות אלילים קדמונים או‬ ‫הסופר אשר ברש כלל באנתולוגיה‬
‫לשירה עברית חדשה‪ ,‬אחד משיריו של‬
‫חדישים״‪.‬‬ ‫לנדא ‪ -‬״יצור הרוחות״‪ .‬פעילותו הרב­‬
‫נית חרגה מיוהנסבורג והוא דאג לקהי­‬
‫המוחים מכריזים‪ :‬״הוי התבוללות ארורה! באת גם הנה למרר את חיינוו לא די לך‬ ‫לות נידחות ביבשת אפריקה‪ .‬לא אחת‬
‫יצא לנסיעות ארוכות כדי לחנוך מקווה‬
‫מה שסבלו ממך בחוץ לארץ?״ והם ממשיכים‪ :‬״עתה הננו דורשים בכל הכוח‪ ,‬דרישה‬ ‫או בית‪-‬כנסת בעיירה נידחת‪ .‬הוא‬
‫השתתף גם בקונגרסים הציונים‪ ,‬ונמנה‬
‫נמרצה להוריד תיכף את הפסלים מעל הבית הזה וצורות האדם מהבית שממולו‪,‬‬ ‫עם ידידי האוניברסיטה בירושלים‪ .‬אחד‬
‫משיריו מוקדש ״לפתיחת המכללה‬
‫ושהעיריה תקבל תיכף החלטה שבשטח עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬שהיא כולה יהודית‪ ,‬אסור‬ ‫העברית״‪ ,‬היא האוניברסיטה בירוש­‬
‫לים‪ .‬עם עלות הנאצים לשלטון עזר‬
‫לעשות שום פסלים בצורת אדם או סמלים של‬ ‫פסל בסמטא תל־אביבית ‪-‬‬ ‫הרב לנדא לרבנים לצאת מאירופה‬
‫אליליות קדמונה או חדישה״‪.‬‬ ‫האלילות בולטת‬ ‫לדרום‪-‬אפריקה‪ .‬לכבוד יובלו השבעים‬
‫ראה אור בתל‪-‬אביב קובץ מאמרים‬
‫לבעלי המחאה לא היתה הצלחה מוחלטת‪.‬‬ ‫ששמו ״וזאת ליהודה״‪ ,‬הכולל עיונים‬

‫עד היום מצויים על קירות כמה בתים משנות‬ ‫בחכמת ישראל‪.‬‬
‫יהודה לייב לנדא נפטר בשנת תש״ב‪,‬‬
‫העשרים דמויות אדם‪ ,‬כמו ברחוב אחד‪-‬העם‬ ‫‪ .1942‬בנו אשר פליקס לנדא עלה לארץ‬
‫ושימש נשיא בית‪-‬המשפט המחוזי‬
‫או בסמטה אלמונית‪ ,‬בבית אד אריה הבטון‪,‬‬ ‫בירושלים וכיום הוא שופט בדימוס‪.‬‬
‫פרופ׳ דב סדן פעל שנים רבות יחד עם‬
‫שהוא ה״פסל״ הראשון בעיר‪ .‬־במשך השנים‬ ‫הד״ר יהודה אבן שמואל למען ריכוז‬
‫כתביו ומחזותיו של לנדא ורק לפני‬
‫שככה המחאה נגד פסלים ואנדרטאות בעיר‪,‬‬
‫שנה ראה הספר הזה אור‪.‬‬
‫שכן כל אלו המוקמים כיום בתל‪-‬אביב הם‬

‫אבסטרקטיים ונגד האמנות האבסטרקטית לא‬

‫נתכוון כנראה המאמר ״לא תעשה לך כל‬

‫פסל״‪.‬‬

‫‪23‬‬