Page 23 - etmol 101
P. 23

‫פסלים ברוח יווני אמיתי‬                                                      ‫דרמה אחרת של לנדא‪ ,‬״דם תחת דם״‬
                                                                            ‫שמה‪ ,‬עוסקת בתקופתו של אלכסנדר‬
                    ‫מאת יצחק גנח‬                                            ‫ינאי והוא הקדיש אותה לזכר אביו‪ .‬כן‬
                                                                            ‫חיבר מחזה על הבעל־שם־טוב‪ .‬פרום׳‬
‫הבעיה של הקמת אנדרטות או פסלים בתל‪-‬אביב בשנות העשרים‪ ,‬העסיקה את‬             ‫גרשון שקד רואה בו אחד מאבות‬
                                                                            ‫המחזאות העברית וכותב‪ :‬״יצירותיו‬
‫האוכלוסיה ואת פרנסי העיר גם יחד‪ .‬רבים ראו בזה הפרת הצו ״לא תעשה לך פסל‬      ‫היו מעין הצבעת אמון בעתידה של במה‬
                                                                            ‫עברית ותיאטרון עברי שלא היו ועדיין‬
‫וכל תמונה״ ויצאו במאבק חריף נגד נסיונות שונים להציב פסלים בעיר‪ ,‬בעיקר צמוד‬  ‫לא נבראו״‪ .‬מחזהו ״יש תקוה״ היה‬
                                                                            ‫המחזה העברי הראשון שהועלה על‬
                                           ‫לקירות הבתים‪ ,‬כנהוג באותם ימים‪.‬‬  ‫במה‪ .‬במחזותיו גילה רוח לאומית‪,‬‬
                                                                            ‫מלחמה במתבוללים ואהבה רבה ללשון‬
‫בכרוז ״מכתב גלוי לעיריית תל‪-‬אביב״ שפירסמו מתפללים וגבאי בית‪-‬כנסת בשנת‬
                                                                                                            ‫העברית‪.‬‬
‫‪ ,1922‬הם מביעים את מחאתם החריפה על כך‪ ,‬שעל שערו של בית יפה‪ ,‬ביתו של‬         ‫הרב לנדא היה אחד הרבנים הראשו­‬
                                                                            ‫נים שהצטרפו לתנועה הציונית‪ .‬בשנת‬
‫המנוח פהטר העומד בצדו המזרחי של בית‪-‬הכנסת הגדול שנבנה אז ברחוב אלנבי‪,‬‬       ‫‪ 1901‬נתמנה לרבה של מנצ׳סטר‬
                                                                            ‫שבאנגליה‪ ,‬והיה מועמד לתפקיד רב‬
    ‫מוקמים ״פסלים ברוח יווני אמיתי שהאלילות בולטת מכל קויהם״‪.‬‬               ‫ראשי של בריטניה‪ .‬בשנת ‪ 1903‬התמנה‬
                                                                            ‫לרבה של יוהנסבורג‪ ,‬ובתפקיד הזה‬
‫״אחדים מאתנו ‪ -‬הם כותבים בכרוז ‪ -‬עברו בשבת זו לטייל לכבוד השבת ברחוב‬        ‫כיהן עד פטירתו ב־‪ .1942‬הוא פירסם‬
                                                                            ‫ספרי שירה‪ ,‬סיפורים ומסות וכן כיהן‬
‫אלנבי‪ .‬ובעמדנו ברגש של קדושה ושמחה אין סוף בראותנו את הבניין הנהדר של‬       ‫כפרופסור באוניברסיטת ויטוטרסאנד‪,‬‬
                                                                            ‫שם הורה ספרות עברית‪ .‬באוניברסיטה‬
‫בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ההולך ונבנה‪ ,‬המשמח אלקים ואנשים ביפיו‪ ,‬והלב מתמלא גיל וחדווה‪,‬‬    ‫זו הוקמה קתדרה על שמו‪ ,‬ולה הוריש‬
                                                                            ‫את ספרייתו העשירה‪ .‬יהודה לייב לנדא‬
‫ותקווה לאושר לאומי גשמי ורוחני גם יחד‪ .‬אבל מה נדהמנו‪ ,‬בראותנו פתאום על שער‬  ‫נמנה עם חברי מערכת האנציקלופדיה‬
                                                                            ‫״אוצר ישראל״ שיצאה לאור בראשית‬
    ‫הבית היפה של המנוח פחטר‪ ,‬פסלים ברוח יווני אמיתי‪.‬‬                        ‫המאה וכתב בה ערכים רבים‪ .‬למרות‬
                                                                            ‫היותו רב אורתודוקסי מובהק ולוחם‬
‫״ואם תאמרו הלא זה רק לנוי נעשה‪ ,‬דעו נא כי נוי זה חרפה הוא לישראל״‪ ,‬אומרים‬   ‫בריפורמה לכל סוגיה‪ ,‬הוא כתב גם‬
                                                                            ‫שירי אהבה‪ ,‬ועל שולחן עבודתו‬
‫מחברי הכרוז‪ ,‬ומציעים לאמנים העולים החדשים‪ :‬״אם אין עבודה לפסלים הנכבדים‬     ‫התנוססו תמונותיהם של גיתה ושל‬

‫פה בארצנו‪ ,‬יפתחו נא אמנות יהודית אמיתית כמו גפן של זהב שהיתה במקדש וציצים‬                                      ‫שילר‪.‬‬

‫ופרחים וכדומה‪ .‬אבל בשום אופן לא צורות אדם ולא צורות אלילים קדמונים או‬       ‫הסופר אשר ברש כלל באנתולוגיה‬
                                                                            ‫לשירה עברית חדשה‪ ,‬אחד משיריו של‬
                                           ‫חדישים״‪.‬‬                         ‫לנדא ‪ -‬״יצור הרוחות״‪ .‬פעילותו הרב­‬
                                                                            ‫נית חרגה מיוהנסבורג והוא דאג לקהי­‬
‫המוחים מכריזים‪ :‬״הוי התבוללות ארורה! באת גם הנה למרר את חיינוו לא די לך‬     ‫לות נידחות ביבשת אפריקה‪ .‬לא אחת‬
                                                                            ‫יצא לנסיעות ארוכות כדי לחנוך מקווה‬
‫מה שסבלו ממך בחוץ לארץ?״ והם ממשיכים‪ :‬״עתה הננו דורשים בכל הכוח‪ ,‬דרישה‬      ‫או בית‪-‬כנסת בעיירה נידחת‪ .‬הוא‬
                                                                            ‫השתתף גם בקונגרסים הציונים‪ ,‬ונמנה‬
‫נמרצה להוריד תיכף את הפסלים מעל הבית הזה וצורות האדם מהבית שממולו‪,‬‬          ‫עם ידידי האוניברסיטה בירושלים‪ .‬אחד‬
                                                                            ‫משיריו מוקדש ״לפתיחת המכללה‬
‫ושהעיריה תקבל תיכף החלטה שבשטח עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬שהיא כולה יהודית‪ ,‬אסור‬       ‫העברית״‪ ,‬היא האוניברסיטה בירוש­‬
                                                                            ‫לים‪ .‬עם עלות הנאצים לשלטון עזר‬
‫לעשות שום פסלים בצורת אדם או סמלים של‬      ‫פסל בסמטא תל־אביבית ‪-‬‬            ‫הרב לנדא לרבנים לצאת מאירופה‬
                ‫אליליות קדמונה או חדישה״‪.‬‬                ‫האלילות בולטת‬      ‫לדרום‪-‬אפריקה‪ .‬לכבוד יובלו השבעים‬
                                                                            ‫ראה אור בתל‪-‬אביב קובץ מאמרים‬
‫לבעלי המחאה לא היתה הצלחה מוחלטת‪.‬‬                                           ‫ששמו ״וזאת ליהודה״‪ ,‬הכולל עיונים‬

‫עד היום מצויים על קירות כמה בתים משנות‬                                                                ‫בחכמת ישראל‪.‬‬
                                                                            ‫יהודה לייב לנדא נפטר בשנת תש״ב‪,‬‬
‫העשרים דמויות אדם‪ ,‬כמו ברחוב אחד‪-‬העם‬                                        ‫‪ .1942‬בנו אשר פליקס לנדא עלה לארץ‬
                                                                            ‫ושימש נשיא בית‪-‬המשפט המחוזי‬
‫או בסמטה אלמונית‪ ,‬בבית אד אריה הבטון‪,‬‬                                       ‫בירושלים וכיום הוא שופט בדימוס‪.‬‬
                                                                            ‫פרופ׳ דב סדן פעל שנים רבות יחד עם‬
‫שהוא ה״פסל״ הראשון בעיר‪ .‬־במשך השנים‬                                        ‫הד״ר יהודה אבן שמואל למען ריכוז‬
                                                                            ‫כתביו ומחזותיו של לנדא ורק לפני‬
‫שככה המחאה נגד פסלים ואנדרטאות בעיר‪,‬‬
                                                                                           ‫שנה ראה הספר הזה אור‪.‬‬
‫שכן כל אלו המוקמים כיום בתל‪-‬אביב הם‬

‫אבסטרקטיים ונגד האמנות האבסטרקטית לא‬

‫נתכוון כנראה המאמר ״לא תעשה לך כל‬

    ‫פסל״‪.‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26