Page 2 - ETMOL_118

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫‪^ itS T IS .‬‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪,‬‬ ‫^ עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫פרופ׳ מינה רוזן‪ ,‬ד״ר שלמה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫ההפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני‪ ,‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ~ 14056 .‬תל־אביב ‪ 40‬ו ו‪ ,6‬טלפון ו‪ 56‬ו ‪562‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״חדקל״ בע״מ ~ תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ‪ 68.-‬ש״ח‬
‫גליון בודד ־‪ 2.‬ו ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫בגליון זה‬ ‫ה״טובים״ וה״רעים״‬ ‫עיונים נמוושתו‬

‫האם ״עוברת׳׳ השואה‬ ‫שואת העם היהודי היא חלק בחייהם של בני הארץ הזו מזה חמישים‬ ‫יומן ורשימות‬
‫לידי ההיסטוריונים ומה‬ ‫שנה‪ ,‬מאז תום מלחמת העולם‪.‬‬ ‫מתקופת המלחמה‬
‫מבקשים חלקם לעשות‬
‫עמהז מעט הרהורים בע­‬ ‫היהודים שנרצחו בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה אינם מספר‬ ‫‪m‬‬
‫ניין כאוב‪ ,‬בעמוד זה ובע­‬ ‫סתמי בשביל רוב יהודי הארץ‪ ,‬דיוקנאות מעורפלים‪ ,‬גם אם חיו‬
‫מוד ‪ 7‬ו‪ ,‬על כתבים חד­‬ ‫באותו זמן במקומות שם לא היתה שואה‪ .‬הרצח של רוב רובו של העם‬ ‫׳‪|||• ./‬ן‬ ‫’‬ ‫‪Hi‬‬
‫שים של קורצ׳אק שנתג­‬ ‫היהודי באירופה והשמדתו בידי הגרמנים היה לחלק אישי בחייהם‪,‬‬ ‫‪ - *-‬י‬
‫לו זה עתה • בעמוד ‪3‬‬ ‫עלבון רודף‪ ,‬מכאיב‪ ,‬משנה חיים‪ .‬נמחקו מהעולם חיים שלמים‪,‬‬ ‫‪/ii‬‬
‫על ארבעה משברים כלכ­‬ ‫שהופיעו באלבומי המשפחה בבתים רבים בארץ‪ .‬אלו שבאו לארץ‬ ‫‪.f .;,r.‬‬ ‫■§‬
‫ליים בארץ‪ ,‬מאת ד׳׳ר‬ ‫לפני המלחמה או אותם המעטים שניצלו‪ ,‬עדיין זכרו וראו נגד עיניהם‬ ‫■‪*;J:‬׳' ‪:'Wvyr‬‬
‫את כל אלו שהחושך ירד עליהם ונעלמו פתאום‪ .‬הזכרונות ליוו אותם‬
‫מרדכי נאור • שולמית‬ ‫מבלי יכולת להינתק ואלו ילוו אותם עד סוף ימיהם‪ .‬הם נושאים עמם‬
‫לסקוב מספרת בעמוד ‪6‬‬ ‫את אובדנם של הקרובים שחיו עמם‪ ,‬שנרצחו ללא טעם‪ ,‬ללא סיבה‪,‬‬
‫בידי בני אדם אחרים ‪ -‬הגרמנים ‪ -‬על שום היותם יהודים‪ ,‬רק על‬
‫על אחד המיוחדים שבב­‬ ‫חטא זה‪ .‬וכאבם ועלבונם היה לכאב ועלבון הארץ כולה‪ ,‬והוא שינה‬
‫ני הישוב‪-‬הישן שהיה‬
‫ממייסדי ההתיישבות‬ ‫גם את חייה‪.‬‬
‫החדשה‪ ,‬אלעזר רוקח •‬
‫על העולים מספרד לאחר‬ ‫הדור שהזכרונות הם חייו‪ ,‬הולך ונגמר ואת מקומם של הזוכרים‬
‫הגירוש וכיצד נתקבלו‬ ‫תופסים היסטוריונים‪ .‬ולהיסטוריה אין כאב ואין אבל ואין עלבון ואין‬
‫זעם‪ :‬להיסטוריה אין בכי‪ ,‬היא אינה מטיחה ראשה בקיר בנסיון להבין‬
‫בארץ ‪ -‬ד׳׳ר אברהם דוד‬ ‫מדוע נרצחו שלושים אנשים מבני משפחתך על לא עוול בכפם‪ .‬היא‬
‫מביאה מסמכים‪ ,‬תעודות‪ ,‬היא נינוחה‪ ,‬אירונית‪ ,‬מבינה את כל‬
‫בעמוד ‪ • 9‬סלוניקי‪,‬‬
‫״ירושלים דבלקן״ ויהו­‬ ‫הצדדים‪ ,‬מסבירה הכל‪ ,‬פקחית מאוד‪.‬‬
‫דיה ‪ -‬גלויות ישנות‪,‬‬
‫וכך יכול היה היסטוריון נכבד מירושלים לכתוב לפני כמה שבועות‬
‫מאת תמי מוסקוניץ •‬ ‫מאמר ולאמר בין השאר על היהודים שנרצחו ועל רוצחיהם הגרמנים‪:‬‬
‫פרופ׳ אהרן אופנהיימר‬ ‫״‪...‬המסר הוא רחב ביותר‪ :‬ההיסטוריה של הרייך השלישי אינה‬
‫סיפור פשוט של ׳רעים׳ רטובים׳‪ ,‬זהו סיפור עד כמה קל ל׳טובים׳‬
‫בודק את היחסים בין‬ ‫להילכד ברשתו של הרוע ‪ -‬בין אם הם גרמנים שהיטו עיניהם מראות‪,‬‬
‫היהודים והשבטים הער­‬ ‫בין אם פולנים או הולנדים ששיתפו פעולה‪ ,‬בין אם הם יהודים‬
‫בים בתקופת המשנה‬
‫והתלמוד‪ ,‬בעמוד ‪ 4‬ו •‬ ‫שחשבו שבידיהם הסמכות והיכולת להעדיף״‪.‬‬
‫תשע משפחות מקנדה‬
‫רוכשות אחוזה בשרון ‪-‬‬ ‫דברים של היסטוריון‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬דברים שכאלה אינם נכתבים עדיין‬
‫בשום מקום בעולם‪ ,‬להוציא מקום אחד ‪ -‬ירושלים‪.‬‬
‫מאת ד״ר עידית עמית‪,‬‬

‫עמוד ‪ 8‬ו • מלך שוודיה‬
‫שגורש מארצו וחי אצל‬
‫התורכים שולח חוקרים‬
‫לארץ ישראל במאה‬

‫ה‪ ,18-‬מאת נתן שור‪ ,‬בע­‬

‫מוד ‪ • 20‬על קורותיהם‬
‫המופלאות של האחים‬

‫הפרנקיסטים דוברושקה‬
‫במהפכה הצרפתית כותב‬

‫פרופ׳ ברוך מבורך בעמוד‬

‫‪ • 22‬ובעמוד האחרון ‪-‬‬
‫״קלפים״ של אנשי שם‬

‫יהודים‬