Page 4 - ETMOL_118

‫למזרח אירופה וגרמו לדילדול מיידי בזרם העולים‪ .‬ב־‪1927‬‬ ‫החקלאות‪ ,‬ויחד עימה גדלה גם הכנסתם של האיכרים;‬
‫עלו ארצה רק ‪ 2700‬יהודים וירדו למעלה מ־‪ .5000‬אווירה‬ ‫התרחב שיתוף הפעולה בין היישובים והנהלת המושבות‬
‫קשה השתררה בארץ‪ .‬בתל״אביב לבדה היו ‪ 40%‬מהפועלים‬ ‫נמסרה לאיכריהן‪ :‬הוקם‪ ,‬ביוזמת יק׳׳א‪ ,‬גוש התיישבותי‬
‫מובטלים ובין בעלי העסקים רבו פשיטות הרגל‪ .‬החברה‬ ‫חדש בגליל התחתון‪ ,‬ואף הברון רוטשילד נתרצה לאיכרים‬
‫ההסתדרותית הגדולה ״סולל בונה״ פשטה אף היא את‬ ‫וב־‪ 1906‬מסר לניהולם את שני היקבים הגדולים ‪ -‬בראשון־‬
‫הרגל‪ ,‬לאחר שמשך תקופה ארוכה קיבלה עבודות במחירי‬ ‫לציון וזכרון־יעקב‪ .‬המצב בארץ החל להשתפר ולאט״לאט‬
‫התגברו המתיישבים על המשבר‪ ,‬ולא עבר זמן רב ואל‬
‫הפסד‪.‬‬ ‫הארץ החלו להגיע בני העליה־השניה והגבירו את מפעל‬
‫המשבר נמשך שנים מספר‪ ,‬והיציאה הסופית ממנו היתה‬
‫רק בשנות ה״‪ ,30‬אך כבר במחצית השנייה של ‪ 1928‬ניראו‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬
‫סימני״התאוששות‪ .‬האבטלה פחתה והוחל במפעלי פיתוח‬
‫גדולים‪ ,‬כמו הקמת תחנת־הכוח ההידרו״אלקטרית של‬ ‫משבר העליה הרביעית‬
‫רוטנברג בנהריים ומפעל האשלג של נובמייסקי בצפון ים‬
‫בדיעבד תרם המשבר לחישולו של היישוב‪ ,‬שהרי‬
‫המלח‪.‬‬ ‫אפוטרופסות הברון היתה חייבת להסתיים ביום מן הימים‬
‫בראייה לאחור נראה כי משבר העליה הרביעית היה אחד‬ ‫והניתוח הכלכלי והחברתי שנעשה מ־‪ 1900‬ואילך ‪ -‬הצליח‪.‬‬
‫החמורים ביותר בתולדות ״המדינה שבדרך״‪ .‬החומרה‬
‫נובעת מכך‪ ,‬שבימים הקשים ההם הועמד עתידו של המפעל‬ ‫יתר על כן‪ ,‬גם החולה‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬הבריא‪.‬‬
‫הציוני בסימן שאלה‪ .‬שבונות יהודיות מיפו שהצטרפו לתל־‬
‫אביב‪ ,‬שקלו לחזור ל״עיר האם״‪ ,‬מתוך חשש ש״העיר‬ ‫חלפו יותר מעשרים שנה‪ .‬בשנות העשרים ידעה הארץ‬
‫העברית הראשונה״ לא תתקיים לאורך־זמן‪ .‬בשלב מסויים‬ ‫עליות ומורדות‪ ,‬אולם דומה שלא היה ״מורד״ כה תלול כמו‬
‫הציע המימשל הבריטי להעמיד אוניות לרשות היהודים‬
‫העוזבים את הארץ‪ ,‬ואילו העתון הערבי ״פלסטין״ ביפו‬ ‫משבר העליה הרביעית בשנים ‪.1928-1926‬‬
‫עלץ‪ :‬״אין עוד שום ספק בפשיטת הרגל של המפעל הציוני‪,‬‬ ‫העליה הרביעית‪ ,‬שראשיתה ב־‪ ,1924‬הביאה לארץ־‬
‫ישראל רבבות עולים תוך שנתיים ‪ -‬תופעה לא מוכרת עד‬
‫אשר פעם הרקיע בשמי העולם היהודי״ )‪.(17.3.1927‬‬ ‫אז‪ .‬די לציין כי בימי העליה השלישית )‪ (1923-1919‬עלו‬
‫ארצה מדי שנה כ־‪ 8,000‬נפש‪ ,‬ובשנת ‪ 1925‬לבדה ‪35 -‬‬
‫מלחמת חבש‬ ‫אלף‪ .‬היישוב היהודי‪ ,‬שמנה בשלהי ‪ 1923‬פחות ממאה״אלף‬
‫נפש‪ ,‬גדל בכשני״שלישים‪ ,‬עם הצטרפותם של למעלה מ־‪60‬‬
‫קיץ ‪ 1935‬היה מימי השיא של תקופת גיאות ממושכת ‪-‬‬ ‫אלף עולים חדשים‪ .‬חלק ניכר מעולים אלה הגיע מפולין‪,‬‬
‫בעקבות גל העליה החמישית לארץ־ישראל‪ .‬מ״‪ 1933‬ואילך‬ ‫בשל ״גזירות כלכליות״ שהטיל שר האוצר הפולני גראבם־‬
‫הגיעו מדי שנה רבבות יהודים ארצה‪ ,‬לאחר תקופת‬ ‫קי על היהודים‪ .‬לא במקרה מכונה עליה זו ״עליית גראבס־‬
‫״בצורת״ ממושכת בעליה‪ .‬עולים אלה‪ ,‬שחלקם הגדול בא‬ ‫קי״‪ .‬חלקם הגדול של העולים היו מערים והם ביקשו‬
‫מגרמניה שהחלה ברדיפת יהודים‪ ,‬הביאו איתם כספים‪.‬‬ ‫להמשיך את אורח חייהם העירוני גם בארץ‪ .‬אף שחלק מהם‬
‫ב״‪ ,1935‬למשל‪ ,‬הגיע יבוא ההון היהודי לכמעט ‪ 11‬מיליון‬ ‫פנו להתיישבות החקלאית הפרטית והשיתופית‪ ,‬העליה‬
‫לא״י‪ .‬להשוואה‪ :‬כל הכנסותיה של ממשלת המנדט באותה‬ ‫הרביעית מאובחנת כ״עליה עירונית״‪ ,‬שתרומתה העיקרית‬
‫היתה הפיכתה של תל״אביב מעיירה לעיר‪ .‬ואכן‪ ,‬תוך פחות‬
‫שנה הגיע רק למחצית סכום זה ‪ 5.4 -‬מיליון לא״י‪.‬‬ ‫משנתיים צמחה תל״אביב מאוסף של שכונות‪ ,‬שבהן כ״‪20‬‬
‫הבנקים כרעו תחת נטל הסכומים שזרמו אליהם‪ .‬מנהל‬
‫בנק ״קופת עם״‪ ,‬שמואל רפפורט‪ ,‬דיווח באסיפה הכללית‬ ‫אלף נפש‪ ,‬לעיר ובה כ־‪ 45‬אלף נפש‪.‬‬
‫השנתית שנערכה ביוני ‪ ,1934‬כי ״נכנסו הרבה כספים‬ ‫הבאים הביאו עימם סכומי כסף לא־גדולים ביחס‪ ,‬אך‬
‫באמצעותם ובעזרת הלוואות השקיעו את כספם בהקמת‬
‫והתקשינו למצוא עסקים בכדי להשקיע בהם את הכסף״‪.‬‬ ‫בנייני מגורים‪ ,‬חנויות ועסקים קטנים בתל״אביב‪ .‬בעיר‬
‫אין פלא שהאווירה בארץ היתה אופטימית‪ .‬משברי העבר‬ ‫החלה תקופת גיאות‪ ,‬ותוך מספר חודשים התפשטה צפונה‪,‬‬
‫נשכחו‪ ,‬והכל עסקו ב״פרוספריטי״‪ ,‬כפי שכונתה הגיאות‪.‬‬ ‫ניבנו רחובות ושכונות חדשות ומחירי הקרקעות עלו פי‬
‫עד מתי יימשך ה״פרוספריטי?״ שאלו רבים את עצמם‪.‬‬ ‫חמישה וששה‪ .‬היו שראו זאת בחיוב‪ ,‬ואחרים הביעו את‬
‫ההנחה היתה‪ ,‬שכל עוד ימשיכו לזרום העולים באלפיהם ‪-‬‬ ‫הסתייגותם מ״הקורם ]כיוון[ החדש״ של הציונות ‪ -‬העדפת‬
‫העיר על הכפר והחקלאות‪ .‬המבקרים טענו גם כי הפיתוח‬
‫תימשך גם הגיאות‪.‬‬ ‫מואץ מדי‪ ,‬והמשק היהודי הזעיר לא יעמוד בו לאורך זמן‪.‬‬
‫ואז החלה ההידרדרות‪ .‬ראשיתה בנושא רחוק לכאורה ‪-‬‬ ‫מבקרים אחרים יצאו נגד תופעת ה״קיוסקים״ ו״פרנסות‬
‫איומיה של איטליה הפאשיסטית לתקוף את חבש‬ ‫האוויר״‪ ,‬על חשבון מפעלי חרושת ותשתית שאיש כמעט‬
‫)אתיופיה(‪ .‬חבר הלאומים )האירגון הבינלאומי שקדם‬
‫לאו״ם( ניסה להתערב‪ ,‬וללא הצלחה מרובה‪ ,‬ובסופו של‬ ‫לא נתן דעתם עליהם‪.‬‬
‫דבר פלשו האיטלקים לחבש בתחילת אוקטובר ‪.1935‬‬ ‫בסוף ‪ 1925‬ניראו סימנים ראשונים לרפיון‪ .‬קצב הבנייה‬
‫בארץ־ישראל גרמה פלישה זו לזעזוע ול״מפולת״ כלכלית‬ ‫הואט והושמעו הערכות ראשונות על משבר מתקרב‪ .‬ראש‬
‫שהחלה כבר בתחילת ספטמבר‪ ,‬כשהתרבו איומיה של‬ ‫עיריית תל״אביב‪ ,‬מאיר דיזנגוף‪ ,‬ניסה להרגיע‪ :‬״בכל מקום‬
‫איטליה ודומה היה שהעולם צועד לקראת מלחמת עולם‬ ‫אני שומע על משבר‪ .‬חקרתי בעניין ואיני רואה כל מקום‬
‫לדאגה‪ .‬אין משבר‪ ,‬כי אם הפסקה של הטמפו ]קצב[ המהיר‬
‫חדשה‪.‬‬
‫בסוריה ובלבנון‪ ,‬ולאחר מכן בצפון ארץ־ישראל‪ ,‬פרצה‬ ‫מדי‪ .‬המתינות תביא להבראה״‪.‬‬
‫בהלת משיכת כספים מהבנקים‪ .‬זו הגיעה במהרה גם לתל'‬ ‫דיזנגוף ואחרים לא הצליחו למנוע את המשבר‪ ,‬שהתרגש‬
‫אביב‪ ,‬המרכז הכלכלי הגדול ‪ -‬כבר אז ‪ -‬של ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫בכל עוזו על היישוב היהודי‪ ,‬ובעיקר על תל־אביב‪ ,‬מאמצע‬
‫אלפי מפקידים צבאו על קופות הבנקים‪ ,‬במיוחד הקטנים‬ ‫‪ .1926‬רבים מהעולים‪ ,‬שלקחו הלוואות כדי לבנות בתים‬
‫שבהם‪ ,‬ותבעו את כספם‪ .‬כאן יש להעיר שבאותם ימים‬ ‫להשכרה‪ ,‬לא עמדו בהחזרי־החובות‪ .‬בנייה נוספת נעצרה‬
‫פעלו בתל־אביב למעלה מ־‪ 50‬בנקים שונים )לא סניפים(‪,‬‬ ‫ואלפי פועלים מצאו עצמם מובטלים‪ .‬בגלל משבר כלכלי‬
‫לא היה בנק מרכזי‪ ,‬והנושא כולו היה ״פרוץ״ למדי‪.‬‬ ‫בפולין הפסיקו להגיע כספים מארץ זו‪ ,‬והדבר החמיר עוד‬
‫במיוחד נפגע בנק ״אשראי״‪ ,‬הבנק היהודי השני בגודלו‬ ‫יותר את המצב‪ .‬הידיעות על המשבר בארץ הגיעו במהרה‬