Page 4 - ETMOL_118
P. 4
למזרח אירופה וגרמו לדילדול מיידי בזרם העולים .ב־1927 החקלאות ,ויחד עימה גדלה גם הכנסתם של האיכרים;
עלו ארצה רק 2700יהודים וירדו למעלה מ־ .5000אווירה התרחב שיתוף הפעולה בין היישובים והנהלת המושבות
קשה השתררה בארץ .בתל״אביב לבדה היו 40%מהפועלים נמסרה לאיכריהן :הוקם ,ביוזמת יק׳׳א ,גוש התיישבותי
מובטלים ובין בעלי העסקים רבו פשיטות הרגל .החברה חדש בגליל התחתון ,ואף הברון רוטשילד נתרצה לאיכרים
ההסתדרותית הגדולה ״סולל בונה״ פשטה אף היא את וב־ 1906מסר לניהולם את שני היקבים הגדולים -בראשון־
הרגל ,לאחר שמשך תקופה ארוכה קיבלה עבודות במחירי לציון וזכרון־יעקב .המצב בארץ החל להשתפר ולאט״לאט
התגברו המתיישבים על המשבר ,ולא עבר זמן רב ואל
הפסד. הארץ החלו להגיע בני העליה־השניה והגבירו את מפעל
המשבר נמשך שנים מספר ,והיציאה הסופית ממנו היתה
רק בשנות ה״ ,30אך כבר במחצית השנייה של 1928ניראו ההתיישבות.
סימני״התאוששות .האבטלה פחתה והוחל במפעלי פיתוח
גדולים ,כמו הקמת תחנת־הכוח ההידרו״אלקטרית של משבר העליה הרביעית
רוטנברג בנהריים ומפעל האשלג של נובמייסקי בצפון ים
בדיעבד תרם המשבר לחישולו של היישוב ,שהרי
המלח. אפוטרופסות הברון היתה חייבת להסתיים ביום מן הימים
בראייה לאחור נראה כי משבר העליה הרביעית היה אחד והניתוח הכלכלי והחברתי שנעשה מ־ 1900ואילך -הצליח.
החמורים ביותר בתולדות ״המדינה שבדרך״ .החומרה
נובעת מכך ,שבימים הקשים ההם הועמד עתידו של המפעל יתר על כן ,גם החולה ,במקרה זה ,הבריא.
הציוני בסימן שאלה .שבונות יהודיות מיפו שהצטרפו לתל־
אביב ,שקלו לחזור ל״עיר האם״ ,מתוך חשש ש״העיר חלפו יותר מעשרים שנה .בשנות העשרים ידעה הארץ
העברית הראשונה״ לא תתקיים לאורך־זמן .בשלב מסויים עליות ומורדות ,אולם דומה שלא היה ״מורד״ כה תלול כמו
הציע המימשל הבריטי להעמיד אוניות לרשות היהודים
העוזבים את הארץ ,ואילו העתון הערבי ״פלסטין״ ביפו משבר העליה הרביעית בשנים .1928-1926
עלץ :״אין עוד שום ספק בפשיטת הרגל של המפעל הציוני, העליה הרביעית ,שראשיתה ב־ ,1924הביאה לארץ־
ישראל רבבות עולים תוך שנתיים -תופעה לא מוכרת עד
אשר פעם הרקיע בשמי העולם היהודי״ ).(17.3.1927 אז .די לציין כי בימי העליה השלישית ) (1923-1919עלו
ארצה מדי שנה כ־ 8,000נפש ,ובשנת 1925לבדה 35 -
מלחמת חבש אלף .היישוב היהודי ,שמנה בשלהי 1923פחות ממאה״אלף
נפש ,גדל בכשני״שלישים ,עם הצטרפותם של למעלה מ־60
קיץ 1935היה מימי השיא של תקופת גיאות ממושכת - אלף עולים חדשים .חלק ניכר מעולים אלה הגיע מפולין,
בעקבות גל העליה החמישית לארץ־ישראל .מ״ 1933ואילך בשל ״גזירות כלכליות״ שהטיל שר האוצר הפולני גראבם־
הגיעו מדי שנה רבבות יהודים ארצה ,לאחר תקופת קי על היהודים .לא במקרה מכונה עליה זו ״עליית גראבס־
״בצורת״ ממושכת בעליה .עולים אלה ,שחלקם הגדול בא קי״ .חלקם הגדול של העולים היו מערים והם ביקשו
מגרמניה שהחלה ברדיפת יהודים ,הביאו איתם כספים. להמשיך את אורח חייהם העירוני גם בארץ .אף שחלק מהם
ב״ ,1935למשל ,הגיע יבוא ההון היהודי לכמעט 11מיליון פנו להתיישבות החקלאית הפרטית והשיתופית ,העליה
לא״י .להשוואה :כל הכנסותיה של ממשלת המנדט באותה הרביעית מאובחנת כ״עליה עירונית״ ,שתרומתה העיקרית
היתה הפיכתה של תל״אביב מעיירה לעיר .ואכן ,תוך פחות
שנה הגיע רק למחצית סכום זה 5.4 -מיליון לא״י. משנתיים צמחה תל״אביב מאוסף של שכונות ,שבהן כ״20
הבנקים כרעו תחת נטל הסכומים שזרמו אליהם .מנהל
בנק ״קופת עם״ ,שמואל רפפורט ,דיווח באסיפה הכללית אלף נפש ,לעיר ובה כ־ 45אלף נפש.
השנתית שנערכה ביוני ,1934כי ״נכנסו הרבה כספים הבאים הביאו עימם סכומי כסף לא־גדולים ביחס ,אך
באמצעותם ובעזרת הלוואות השקיעו את כספם בהקמת
והתקשינו למצוא עסקים בכדי להשקיע בהם את הכסף״. בנייני מגורים ,חנויות ועסקים קטנים בתל״אביב .בעיר
אין פלא שהאווירה בארץ היתה אופטימית .משברי העבר החלה תקופת גיאות ,ותוך מספר חודשים התפשטה צפונה,
נשכחו ,והכל עסקו ב״פרוספריטי״ ,כפי שכונתה הגיאות. ניבנו רחובות ושכונות חדשות ומחירי הקרקעות עלו פי
עד מתי יימשך ה״פרוספריטי?״ שאלו רבים את עצמם. חמישה וששה .היו שראו זאת בחיוב ,ואחרים הביעו את
ההנחה היתה ,שכל עוד ימשיכו לזרום העולים באלפיהם - הסתייגותם מ״הקורם ]כיוון[ החדש״ של הציונות -העדפת
העיר על הכפר והחקלאות .המבקרים טענו גם כי הפיתוח
תימשך גם הגיאות. מואץ מדי ,והמשק היהודי הזעיר לא יעמוד בו לאורך זמן.
ואז החלה ההידרדרות .ראשיתה בנושא רחוק לכאורה - מבקרים אחרים יצאו נגד תופעת ה״קיוסקים״ ו״פרנסות
איומיה של איטליה הפאשיסטית לתקוף את חבש האוויר״ ,על חשבון מפעלי חרושת ותשתית שאיש כמעט
)אתיופיה( .חבר הלאומים )האירגון הבינלאומי שקדם
לאו״ם( ניסה להתערב ,וללא הצלחה מרובה ,ובסופו של לא נתן דעתם עליהם.
דבר פלשו האיטלקים לחבש בתחילת אוקטובר .1935 בסוף 1925ניראו סימנים ראשונים לרפיון .קצב הבנייה
בארץ־ישראל גרמה פלישה זו לזעזוע ול״מפולת״ כלכלית הואט והושמעו הערכות ראשונות על משבר מתקרב .ראש
שהחלה כבר בתחילת ספטמבר ,כשהתרבו איומיה של עיריית תל״אביב ,מאיר דיזנגוף ,ניסה להרגיע :״בכל מקום
איטליה ודומה היה שהעולם צועד לקראת מלחמת עולם אני שומע על משבר .חקרתי בעניין ואיני רואה כל מקום
לדאגה .אין משבר ,כי אם הפסקה של הטמפו ]קצב[ המהיר
חדשה.
בסוריה ובלבנון ,ולאחר מכן בצפון ארץ־ישראל ,פרצה מדי .המתינות תביא להבראה״.
בהלת משיכת כספים מהבנקים .זו הגיעה במהרה גם לתל' דיזנגוף ואחרים לא הצליחו למנוע את המשבר ,שהתרגש
אביב ,המרכז הכלכלי הגדול -כבר אז -של ארץ־ישראל. בכל עוזו על היישוב היהודי ,ובעיקר על תל־אביב ,מאמצע
אלפי מפקידים צבאו על קופות הבנקים ,במיוחד הקטנים .1926רבים מהעולים ,שלקחו הלוואות כדי לבנות בתים
שבהם ,ותבעו את כספם .כאן יש להעיר שבאותם ימים להשכרה ,לא עמדו בהחזרי־החובות .בנייה נוספת נעצרה
פעלו בתל־אביב למעלה מ־ 50בנקים שונים )לא סניפים(, ואלפי פועלים מצאו עצמם מובטלים .בגלל משבר כלכלי
לא היה בנק מרכזי ,והנושא כולו היה ״פרוץ״ למדי. בפולין הפסיקו להגיע כספים מארץ זו ,והדבר החמיר עוד
במיוחד נפגע בנק ״אשראי״ ,הבנק היהודי השני בגודלו יותר את המצב .הידיעות על המשבר בארץ הגיעו במהרה