Page 8 - ETMOL_118
P. 8
רוקח ״האפיקורוס״ התייצב לצד אשר לא כרעו לבעלים האלה גורשו במאמריו ומכתביו ,הן בשיחה .״דברן
בזרוע עוז מהמושבות ...כל חרשי היה האיש״ כותב עליו מיודע מימיו
הרבנים הירושלמים שתבעו להשבית משחית ויועצי און ...ימלאו בתיהם ברומניה ,״ודיבורו הולך ושוטף ,גל
את עבודת האדמה בשנת השמיטה, כסף ואוצרותיהם זהב מנדבת הנדיב... רודף גל ,בלי עיכוב״ .ואם לא די בכך,
נגד רוטשילד ופקידיו .כך מצא את מלשיני בסתר ומכי אחיהם בלשון לפני הרי עדות של ד״ר הלל יפה ,הרופא
האדמיניסטרציה ילכו זקופי ראש״.
עצמו במחנה אחד עם ראשי הישוב־ רוקח הציע פתרון למצבה של המוש חובב״ציון מזכרון־יעקב שעלה
הישן ,אויביו מאז .מעתה העלה על נם בה ,שדומה לו הציעו כעבור עשר ב־ 1891ורוקח ליווהו כשסייר בארץ.
את פועלם וכתב :״ופתח-תקוה מי שנים חובבי-ציון לרוטשילד בהשראת יפה כתב על רוקח :״סופר ועסקן,
קנה? וגיא אוני ....מי יסד אם לא בעלי אחד העם .רוקח דרש למסור את הנה פיקח שבפיקחים ובעל כשרונות
החלוקה בעצמה ...ומי סלל דרך גת ההתיישבות לגוף מקובל על כל נעלים ,אבל אפיקורוס גמור ,דבק ביין
לחיבת-ציון בלבב החלוצים החדשים הציבור ולהפקיד את ענייניה הפנימיים
אם לא בני ציון היקרים? מי יניח אבן של כל מושבה בידי המתיישבים בדרך ובמקצת גם במורפין״.
על אבן בחורבות ציון אם לא בעלי גם לאחר שסולק מפתח״תקוה
החלוקה? מי העיר רעיון הישוב אם לא דמוקרטית. המשיך רוקח לשמש מזכירו של
אנחנו?״ מודח מכל תפקידיו הוועד״הפועל .אותם ימים התנפלו
סדרת מאמריו בעניין השמיטה ערבים על פתח״תקוה והועמדו למש
״רעמים ורעשים״ ,כתובה בחריפות אבל למרות טיעוניו הנבונים
רבה מאוד ,עד כדי כך שרוקח עצמו והצודקים ,אי-אפשר שלא לחוש פט .רוקח נטל לידיו את הטיפול במש
הרגיש בזה וביקש מידיד ללמדו כיצד במאמריו של רוקח את המשטמה פט בעזרת בני משפחתו שהיו להם
״לעקור את הקוצים בלי לנגוע בשוש האישית לאוסובצקי שמצאה את מהלכים אצל השלטונות ובקרב הער
ביטויה בהתבטאויות שלוחות רסן בים .בעוד הוא עוסק בכך ,נסע הירש
נה״. וארסיות .ונושא התנפלויותיו לא לחוץ לארץ ואת מקומו כראש הוועד
בסופו של דבר החליט להפסיק את הצטמצם רק בו .כיוון שרוקח תמך מילא יהושע אוסובצקי ,מנהל ראשון-
מלחמותיו ,והסביר זאת בכותבו ״כי במורדים ,תבע הירש ,בשמו לציון מטעם רוטשילד .אוסובצקי
ובהשראתו של רוטשילד ,לפטרו
אהיה צדיק נקל מאד ,אבל להשיג את ממשרתו כמזכיר הוועד-הפועל של החליט שהוא יעסוק במשפט ובניגוד
הצדק קשה וכבד מאד ,כי בהריסות חובבי-ציון והדבר אכן נעשה .הירש, לדעת רוקח ,שיש למצות את הדין עם
הבאסטללא ]בסטיליה[ היינו בסכנה שהוצע בזמנו על-ידי רוקח להיות מפירי החוק ,הגיע עמם לפשרה .מכאן
כמעט להרוס את הטוב והיקר לנו... עושה דברם של חובבי-ציון במקום ואילך שררה משטמה גדולה בין
מויאל והיה מרבה בשבחו ,הפך עכשיו
עתה נחל לבנות.״ למטרה עיקרית להתנפלויותיו וגם השניים.
עדיין עסק פה ושם בענייני ציבור ראוי לציין שחרף עמדתו הקיצונית
אבל רוחו הסוערת לא באה על סיפוקה מהברון לא חסך את גינוייו. במשפט ,מתח רוקח ביקורת קשה על
והוא יצא לחוץ-לארץ ב״ 1897לבלי רוקח הודח מכל תפקידיו ,גם מרא יחס המתיישבים לערבים על שנהגו
שות ״עזרת ישראל״ ומהנהגת שכונת בהם כ״עבד כי ימלוך״ )אחרי שפל
שוב .ברומניה חזר וייסד כמה כתבי נוה-צדק ,בהאשמה כי לשם תמיכה
עת קצרי ימים וכך עשה גם בגליציה, במורדים בראשון-לציון השתמש מעמדם בגולה( ולא השכילו ללמוד את
לשם עבר .שנים אחדות שהה בבו- בקרנות של שני מפעלים אלה .אחיו הליכותיהם כדי לקיים עימם יחסי
צ׳ץ׳ ,עירו של ש״י עגנון .בעיר זו
הוציא רוקח שבועון יידי בשם ׳דער שמעון ניתק את יחסיו עמו לחלוטין. שכנות מתוך כבוד והבנה.
וועקער׳ )המעורר( .עגנון מספר )בר עכשיו התמסר ביתר שאת לכתיבה רוקח הפנה את פעולותיו לנושא
שימה ״על עצמי״ שהופיעה בספר בעיתונים שעיקרה בקורת קיצונית על אחר .הוא ואחיו שמעון )אביו של
״מעצמי אל עצמי״( ש״הוא ואני ממל כל הנעשה בארץ המגיעה לשיאה ישראל רוקח ,ראש-העיר תל-אביב
אים היינו אותו)את העיתון( בדברים, בסדרת מאמרים ״בין האולם ולמזבח״ לעתיד( הקימו ביפו אגודה לעזרה
הוא במאמרים וזכרונות ארץ ישראל שפירסם ב״חבצלת״ הירושלמי במשך לעולים בשם ׳עזרת ישראל״ ,יחידה
ובדברי ספרות ובדיחות ואני בשירים שנתיים ,מראשית .1888אופייני מאד במינה באותו זמן ,ואף החלו בתוכנית
ובסיפורים״ .עגנון מוסיף כי ״עיקר השם שבחר לאותה סדרה .הוא לקוח להקמתה של שכונה יהודית -ראשונה
מיואל פרק ב׳ ,פסוק י״ז שזה לשונו: ביפו -נוה-צדק .בנושאים אלה עסק
שיחתו על ארץ ישראל היתה על ״בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים בשנת 1887ובאותה שנה פרצה ״המ
החלוקה ועל הממונים עליה״ .מסתבר משרתי ה׳ ויאמרו חוסה ה׳ על עמך רידה השניה״ של מתיישבי ראשון-
שרוקח סר מדרך החדשנות וחזר לציון נגד פקיד הברון ,יהושע
לנושנות ואפילו התנועה הציונית ואל תתן נחלתך לחרפה״.
שהופיעה על הבמה ב ,1897-לא תוך כך הגיעה שנת השמיטה אוסובצקי.
עוררה באיש התוסס הזה בעבר ,כל תרמ״ט ) ,(1888/1889הראשונה רוקח התייצב לצידם של האיכרים
הד .רוקח חי עוד 17שנה ונפטר בעיר בתקופת חידוש עבודת״האדמה היהו והוא לא היה היחיד בעמדתו זאת .את
דרוהוביץ ב 28-ביוני ,1914היום שבו דית בארץ שעוררה פולמוס גדול המרידה הצדיקו אלה שראו בדאבון
נרצח יורש העצר האוסטרי בסרייבו, בארץ ובחוץ לארץ .רבני הישוב-הישן לב כיצד מאבדים המתיישבים תחת
אירוע שגרם למלחמת העולם הראשו דרשו לקיימה בכל חומר הדין ואילו המשטר הרודני שהנהיג רוטשילד
רבני חוץ לארץ ,חובבי״ציון ,הקלו
נה. והוציאו את היתר המכירה ולפי פסיק במושבותיו את החרות ,היוזמה והאי
באחת מרשימותיו כתב רוקח ,״כי תם תבע רוטשילד ממושבותיו לעבד דיאליזם שבשמו הקימו את מושבתם.
מה הם החיים אם לא קובץ הפכים רוקח היה פה לרבים כאשר תיאר את
שונים ...עד שלא תזרח שמש הודאי את האדמה באותה שנה. ראשון-לציון באותם ימים :״החופש,
והראיה וכבר שקעה על ידי סתירה״.
וכזאת היתה אישיותו :בנה וסתר ,בנה שהוא העדי היותר נאה והיותר קדוש
וסתר .אולם למרות הכל ,יוזמותיו ,גם בעיני כל אדם ואדם נהיה לחלום רע,
כי עקרו אותו עושי דבר הישוב פה
אם הוא-עצמו לא השלימן ,התממשו משרשו ...רבים רבים מהקולוניסטים
והיוו חלק נכבד בבניין ארץ-ישראל הישרים בלבותם אשר עוד טרם למדו
החדשה. להצמיד מרמה ולעשות חונף למנהלים,
יגוועו ברעב ...משפחות רבות ויקרות
8