Page 8 - ETMOL_118

‫רוקח ״האפיקורוס״ התייצב לצד‬ ‫אשר לא כרעו לבעלים האלה גורשו‬ ‫במאמריו ומכתביו‪ ,‬הן בשיחה‪ .‬״דברן‬
‫בזרוע עוז מהמושבות‪ ...‬כל חרשי‬ ‫היה האיש״ כותב עליו מיודע מימיו‬
‫הרבנים הירושלמים שתבעו להשבית‬ ‫משחית ויועצי און‪ ...‬ימלאו בתיהם‬ ‫ברומניה‪ ,‬״ודיבורו הולך ושוטף‪ ,‬גל‬
‫את עבודת האדמה בשנת השמיטה‪,‬‬ ‫כסף ואוצרותיהם זהב מנדבת הנדיב‪...‬‬ ‫רודף גל‪ ,‬בלי עיכוב״‪ .‬ואם לא די בכך‪,‬‬
‫נגד רוטשילד ופקידיו‪ .‬כך מצא את‬ ‫מלשיני בסתר ומכי אחיהם בלשון לפני‬ ‫הרי עדות של ד״ר הלל יפה‪ ,‬הרופא‬
‫האדמיניסטרציה ילכו זקופי ראש״‪.‬‬
‫עצמו במחנה אחד עם ראשי הישוב־‬ ‫רוקח הציע פתרון למצבה של המוש­‬ ‫חובב״ציון מזכרון־יעקב שעלה‬
‫הישן‪ ,‬אויביו מאז‪ .‬מעתה העלה על נם‬ ‫בה‪ ,‬שדומה לו הציעו כעבור עשר‬ ‫ב־‪ 1891‬ורוקח ליווהו כשסייר בארץ‪.‬‬
‫את פועלם וכתב‪ :‬״ופתח‪-‬תקוה מי‬ ‫שנים חובבי‪-‬ציון לרוטשילד בהשראת‬ ‫יפה כתב על רוקח‪ :‬״סופר ועסקן‪,‬‬
‫קנה? וגיא אוני‪ ....‬מי יסד אם לא בעלי‬ ‫אחד העם‪ .‬רוקח דרש למסור את הנה­‬ ‫פיקח שבפיקחים ובעל כשרונות‬
‫החלוקה בעצמה‪ ...‬ומי סלל דרך‬ ‫גת ההתיישבות לגוף מקובל על כל‬ ‫נעלים‪ ,‬אבל אפיקורוס גמור‪ ,‬דבק ביין‬
‫לחיבת‪-‬ציון בלבב החלוצים החדשים‬ ‫הציבור ולהפקיד את ענייניה הפנימיים‬
‫אם לא בני ציון היקרים? מי יניח אבן‬ ‫של כל מושבה בידי המתיישבים בדרך‬ ‫ובמקצת גם במורפין״‪.‬‬
‫על אבן בחורבות ציון אם לא בעלי‬ ‫גם לאחר שסולק מפתח״תקוה‬
‫החלוקה? מי העיר רעיון הישוב אם לא‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫המשיך רוקח לשמש מזכירו של‬

‫אנחנו?״‬ ‫מודח מכל תפקידיו‬ ‫הוועד״הפועל‪ .‬אותם ימים התנפלו‬
‫סדרת מאמריו בעניין השמיטה‬ ‫ערבים על פתח״תקוה והועמדו למש­‬
‫״רעמים ורעשים״‪ ,‬כתובה בחריפות‬ ‫אבל למרות טיעוניו הנבונים‬
‫רבה מאוד‪ ,‬עד כדי כך שרוקח עצמו‬ ‫והצודקים‪ ,‬אי‪-‬אפשר שלא לחוש‬ ‫פט‪ .‬רוקח נטל לידיו את הטיפול במש­‬
‫הרגיש בזה וביקש מידיד ללמדו כיצד‬ ‫במאמריו של רוקח את המשטמה‬ ‫פט בעזרת בני משפחתו שהיו להם‬
‫״לעקור את הקוצים בלי לנגוע בשוש­‬ ‫האישית לאוסובצקי שמצאה את‬ ‫מהלכים אצל השלטונות ובקרב הער­‬
‫ביטויה בהתבטאויות שלוחות רסן‬ ‫בים‪ .‬בעוד הוא עוסק בכך‪ ,‬נסע הירש‬
‫נה״‪.‬‬ ‫וארסיות‪ .‬ונושא התנפלויותיו לא‬ ‫לחוץ לארץ ואת מקומו כראש הוועד‬
‫בסופו של דבר החליט להפסיק את‬ ‫הצטמצם רק בו‪ .‬כיוון שרוקח תמך‬ ‫מילא יהושע אוסובצקי‪ ,‬מנהל ראשון‪-‬‬
‫מלחמותיו‪ ,‬והסביר זאת בכותבו ״כי‬ ‫במורדים‪ ,‬תבע הירש‪ ,‬בשמו‬ ‫לציון מטעם רוטשילד‪ .‬אוסובצקי‬
‫ובהשראתו של רוטשילד‪ ,‬לפטרו‬
‫אהיה צדיק נקל מאד‪ ,‬אבל להשיג את‬ ‫ממשרתו כמזכיר הוועד‪-‬הפועל של‬ ‫החליט שהוא יעסוק במשפט ובניגוד‬
‫הצדק קשה וכבד מאד‪ ,‬כי בהריסות‬ ‫חובבי‪-‬ציון והדבר אכן נעשה‪ .‬הירש‪,‬‬ ‫לדעת רוקח‪ ,‬שיש למצות את הדין עם‬
‫הבאסטללא ]בסטיליה[ היינו בסכנה‬ ‫שהוצע בזמנו על‪-‬ידי רוקח להיות‬ ‫מפירי החוק‪ ,‬הגיע עמם לפשרה‪ .‬מכאן‬
‫כמעט להרוס את הטוב והיקר לנו‪...‬‬ ‫עושה דברם של חובבי‪-‬ציון במקום‬ ‫ואילך שררה משטמה גדולה בין‬
‫מויאל והיה מרבה בשבחו‪ ,‬הפך עכשיו‬
‫עתה נחל לבנות‪.‬״‬ ‫למטרה עיקרית להתנפלויותיו וגם‬ ‫השניים‪.‬‬
‫עדיין עסק פה ושם בענייני ציבור‬ ‫ראוי לציין שחרף עמדתו הקיצונית‬
‫אבל רוחו הסוערת לא באה על סיפוקה‬ ‫מהברון לא חסך את גינוייו‪.‬‬ ‫במשפט‪ ,‬מתח רוקח ביקורת קשה על‬
‫והוא יצא לחוץ‪-‬לארץ ב״‪ 1897‬לבלי‬ ‫רוקח הודח מכל תפקידיו‪ ,‬גם מרא­‬ ‫יחס המתיישבים לערבים על שנהגו‬
‫שות ״עזרת ישראל״ ומהנהגת שכונת‬ ‫בהם כ״עבד כי ימלוך״ )אחרי שפל‬
‫שוב‪ .‬ברומניה חזר וייסד כמה כתבי­‬ ‫נוה‪-‬צדק‪ ,‬בהאשמה כי לשם תמיכה‬
‫עת קצרי ימים וכך עשה גם בגליציה‪,‬‬ ‫במורדים בראשון‪-‬לציון השתמש‬ ‫מעמדם בגולה( ולא השכילו ללמוד את‬
‫לשם עבר‪ .‬שנים אחדות שהה בבו‪-‬‬ ‫בקרנות של שני מפעלים אלה‪ .‬אחיו‬ ‫הליכותיהם כדי לקיים עימם יחסי‬
‫צ׳ץ׳‪ ,‬עירו של ש״י עגנון‪ .‬בעיר זו‬
‫הוציא רוקח שבועון יידי בשם ׳דער‬ ‫שמעון ניתק את יחסיו עמו לחלוטין‪.‬‬ ‫שכנות מתוך כבוד והבנה‪.‬‬
‫וועקער׳ )המעורר(‪ .‬עגנון מספר )בר­‬ ‫עכשיו התמסר ביתר שאת לכתיבה‬ ‫רוקח הפנה את פעולותיו לנושא‬
‫שימה ״על עצמי״ שהופיעה בספר‬ ‫בעיתונים שעיקרה בקורת קיצונית על‬ ‫אחר‪ .‬הוא ואחיו שמעון )אביו של‬
‫״מעצמי אל עצמי״( ש״הוא ואני ממל­‬ ‫כל הנעשה בארץ המגיעה לשיאה‬ ‫ישראל רוקח‪ ,‬ראש‪-‬העיר תל‪-‬אביב‬
‫אים היינו אותו)את העיתון( בדברים‪,‬‬ ‫בסדרת מאמרים ״בין האולם ולמזבח״‬ ‫לעתיד( הקימו ביפו אגודה לעזרה‬
‫הוא במאמרים וזכרונות ארץ ישראל‬ ‫שפירסם ב״חבצלת״ הירושלמי במשך‬ ‫לעולים בשם ׳עזרת ישראל״‪ ,‬יחידה‬
‫ובדברי ספרות ובדיחות ואני בשירים‬ ‫שנתיים‪ ,‬מראשית ‪ .1888‬אופייני מאד‬ ‫במינה באותו זמן‪ ,‬ואף החלו בתוכנית‬
‫ובסיפורים״‪ .‬עגנון מוסיף כי ״עיקר‬ ‫השם שבחר לאותה סדרה‪ .‬הוא לקוח‬ ‫להקמתה של שכונה יהודית ‪ -‬ראשונה‬
‫מיואל פרק ב׳‪ ,‬פסוק י״ז שזה לשונו‪:‬‬ ‫ביפו ‪ -‬נוה‪-‬צדק‪ .‬בנושאים אלה עסק‬
‫שיחתו על ארץ ישראל היתה על‬ ‫״בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים‬ ‫בשנת ‪ 1887‬ובאותה שנה פרצה ״המ­‬
‫החלוקה ועל הממונים עליה״‪ .‬מסתבר‬ ‫משרתי ה׳ ויאמרו חוסה ה׳ על עמך‬ ‫רידה השניה״ של מתיישבי ראשון‪-‬‬
‫שרוקח סר מדרך החדשנות וחזר‬ ‫לציון נגד פקיד הברון‪ ,‬יהושע‬
‫לנושנות ואפילו התנועה הציונית‬ ‫ואל תתן נחלתך לחרפה״‪.‬‬
‫שהופיעה על הבמה ב‪ ,1897-‬לא‬ ‫תוך כך הגיעה שנת השמיטה‬ ‫אוסובצקי‪.‬‬
‫עוררה באיש התוסס הזה בעבר‪ ,‬כל‬ ‫תרמ״ט )‪ ,(1888/1889‬הראשונה‬ ‫רוקח התייצב לצידם של האיכרים‬
‫הד‪ .‬רוקח חי עוד ‪ 17‬שנה ונפטר בעיר‬ ‫בתקופת חידוש עבודת״האדמה היהו­‬ ‫והוא לא היה היחיד בעמדתו זאת‪ .‬את‬
‫דרוהוביץ ב‪ 28-‬ביוני ‪ ,1914‬היום שבו‬ ‫דית בארץ שעוררה פולמוס גדול‬ ‫המרידה הצדיקו אלה שראו בדאבון‬
‫נרצח יורש העצר האוסטרי בסרייבו‪,‬‬ ‫בארץ ובחוץ לארץ‪ .‬רבני הישוב‪-‬הישן‬ ‫לב כיצד מאבדים המתיישבים תחת‬
‫אירוע שגרם למלחמת העולם הראשו­‬ ‫דרשו לקיימה בכל חומר הדין ואילו‬ ‫המשטר הרודני שהנהיג רוטשילד‬
‫רבני חוץ לארץ‪ ,‬חובבי״ציון‪ ,‬הקלו‬
‫נה‪.‬‬ ‫והוציאו את היתר המכירה ולפי פסיק­‬ ‫במושבותיו את החרות‪ ,‬היוזמה והאי­‬
‫באחת מרשימותיו כתב רוקח‪ ,‬״כי‬ ‫תם תבע רוטשילד ממושבותיו לעבד‬ ‫דיאליזם שבשמו הקימו את מושבתם‪.‬‬
‫מה הם החיים אם לא קובץ הפכים‬ ‫רוקח היה פה לרבים כאשר תיאר את‬
‫שונים‪ ...‬עד שלא תזרח שמש הודאי‬ ‫את האדמה באותה שנה‪.‬‬ ‫ראשון‪-‬לציון באותם ימים‪ :‬״החופש‪,‬‬
‫והראיה וכבר שקעה על ידי סתירה״‪.‬‬
‫וכזאת היתה אישיותו‪ :‬בנה וסתר‪ ,‬בנה‬ ‫שהוא העדי היותר נאה והיותר קדוש‬
‫וסתר‪ .‬אולם למרות הכל‪ ,‬יוזמותיו‪ ,‬גם‬ ‫בעיני כל אדם ואדם נהיה לחלום רע‪,‬‬
‫כי עקרו אותו עושי דבר הישוב פה‬
‫אם הוא‪-‬עצמו לא השלימן‪ ,‬התממשו‬ ‫משרשו‪ ...‬רבים רבים מהקולוניסטים‬
‫והיוו חלק נכבד בבניין ארץ‪-‬ישראל‬ ‫הישרים בלבותם אשר עוד טרם למדו‬

‫החדשה‪.‬‬ ‫להצמיד מרמה ולעשות חונף למנהלים‪,‬‬
‫יגוועו ברעב‪ ...‬משפחות רבות ויקרות‬

‫‪8‬‬