Page 3 - ETMOL_118
P. 3
״בית תבשיל״ לפועלים בתחילת המאה
א ר ב ע ה 91ש ב ר ■ □
ארבעה מיחונים כלכליים חמורים ידעה הארץ מאז ואשיח המאה
מאת מרדכי נאור
ציונית מובהקת .ואכן ,ההתחלה התנהלה בהתאם לחששות: התפתחותם של היישוב היהודי בארץ־ישראל עד ,1948
חברת יק״א שינתה את דרך ניהול המושבות ,הפסיקה את ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ,ידעו ימים טובים
הסובסידיות )בעיקר ליין( ,פיטרה את כל המנגנון המנופח יותר וטובים פחות .ארבע היו תקופות־הסגריר הקשות,
של פקידות הברון רוטשילד ,הורתה לאיכרים לפתח ענפים משברים כלכליים בולטים ,שהטילו את צילם על הארץ
ריווחיים והביאה לפיטורי מאות פועלים שעבדו במשקי
האיכרים .כשפנו המובטלים לחברה בבקשת סיוע ,קיבלו לחודשים ואף לשנים.
תשובה נחרצת :מי שאינו יכול להסתדר בארץ בכוחות ביום הראשון של המאה העשרים 1 ,בינואר ,1900הודיע
עצמו ,רשאי לעזוב .החברה אף הודיעה שהיא מוכנה לממן הברון אדמונד דה־רוטשילד ,״הנדיב הידוע״ פטרון היישוב
היהודי החדש בארץ־ישראל שהחזיק ופירנס ,גידל והרחיב,
את ״ירידת״ המובטלים. את המושבות החקלאיות שנוסדו בימי העלייה הראשונה,
עד מהרה השתררה בארץ אווירת־נכאים .בחורף 1901 על סיום תמיכתו במפעל ההתיישבות .הוא החליט להעביר
כתב ״הצבי״ ,עתונו של אליעזר בן־יהודה :״בכל המושבות את המושבות לחסותה ולטיפולה של חברת יק״א ,מיסודו
שולט רוח נכאה ,רוח עצב ותוגה ,רוח של יאוש ...חדל של הברון הירש ,שהתמחתה בהקמת ישובים חקלאיים
ששון ,כל לב דואג ,על כל פנים עננה וחושך״ .״הקריזים
]משבר[ הארצישראלי״ -כך הוגדרה התופעה בעתונות יהודים בחצי הכדור המערבי ,בעיקר בארגנטינה.
במושבות הארץ־ישראליות השתררה בהלה .אף
הימים ההם. שפקידות הברון לא היתה אהודה ,ורבים ביקרו את משטר
האפוטרופסות שהנהיגה ,עזיבת הברון רוטשילד נראתה
ב״ 1903/4הגיע המשבר לשיאו .כשהועלתה בקונגרס כסוף מפעל ההתיישבות היהודי .אנשי המושבות התחננו
הציוני השישי בבזל ״תוכנית אוגנדה״ ,היה היאוש בארץ־ בפני הברון שלא יעזבם ,או לפחות ימסור אותן לניהולם,
ישראל מן המצב הקשה -כה גדול ,שחלק ניכר מן וללא הועיל .למשלחת משותפת של חובבי״ציון ואיברי
הציונים הארץ־ישראלים תמכו במעבר לאוגנדה .בראשם המושבות הוא אמר בפסקנות :״יישוב ארץ־ישראל אני
עשיתיו ,אני לבדי ,ואין רשות לשום אדם ,לאיכרים או
עמד -לא ייאמן -אליעזר בן־יהודה.
משבר תחילת המאה נמשך שנים אחדות .אלפים עזבו, לחברות ,להתערב בענייני ולחוות דעה במעשה״ידי״.
חזרו לארצותיהם או נסעו לאמריקה ואוסטרליה .הכל יק״א היתה אמנם מוסד פילנטרופי ,שעזרה לרבבות
יהודים ,אבל נודעה כחברה בעלת אוריינטציה כלכלית,
האשימו את יק״א ,ללא צדק ,שכן חברה זו ביקשה באמת שהמניע הציוני אינו מעניינה ,ואף יוחסה לה גישה אנטי־
ובתמים להעלות את הישוב החקלאי היהודי על דרך המלך,
ואף הצליחה בכך .תוך מספר שנים גברה יעילותם של ענפי
