Page 6 - ETMOL_118
P. 6

‫אפיקורוס‪ ,‬דבק ביין‬
              ‫ונמסצת נמוופיו‬

‫אלעזר רוקח‬                             ‫אלעזר ווקח;יאיש מיוחד במינו‪ ,‬בן הישוב הישן‬
                                                        ‫מייסד מושבות ואיש ריב ומדון‬

‫ההכפשה ההדדית נרתעו התורמים‬              ‫מאת שולמית לסקוב‬                  ‫הדעה הרווחת בציבור היא שאת‬
                   ‫מלתת כספים לרוקח‪.‬‬                                       ‫התחיה הלאומית בארץ־ישראל בזמן‬
                                       ‫החלו ראשי העדה לרדפו‪ .‬רוקח שש‬       ‫החדש חוללו חובבי־ציון בשנת‬
‫שלב ראשון זה במעשי רוקח כבר‬            ‫אלי קרב‪ .‬מגיל שבע‪-‬עשרה ובמשך‬        ‫תרמ״ב‪ ,1882 ,‬ולכל המוקדם ניתן‬
‫טומן בקרבו את מהלכיו העתידיים‪ ,‬על‬      ‫רוב שנותיו אסר מלחמה מעל דפי‬        ‫לראות בייסוד פתח״תקוה‪ ,‬ארבע שנים‬
‫החיוב והשלילה שבהם‪ .‬בצד החיוב‪:‬‬         ‫העיתונות על ראשי הכוללים ועל‬        ‫לפני כן‪ ,‬כנקודת מוצא לאותה תחיה‪.‬‬
‫ההברקה‪ ,‬האומץ לצאת בתוכנית‬             ‫משטר ה״חלוקה״‪ ,‬תוך תיאור המצוקה‬     ‫אבל היה מי שקדם להם‪ ,‬גם אם היום‬
‫חדשנית בלב השמרנות הצפתית‪:‬‬             ‫הגדולה של רוב האוכלוסיה בצפת‬        ‫תרומתו נשכחה ואין היא זכורה‪ .‬אולי‬
‫העלאת רעיונות מקוריים שעם כל‬           ‫ובשאר הערים בארץ והוקעת השחי­‬       ‫משום שעיקר פועלו היה ייזום מפע­‬
‫ראשוניותם ותעוזתם היו בני ביצוע‬        ‫תות של פרנסי העיר‪ .‬״מי רעב כממו­‬    ‫לים‪ ,‬ללא יכולת לסיימם‪ ,‬לא מעט בשל‬
‫)כפי שהוכיחו ההתפתחויות הבאות(‪:‬‬        ‫נה ומי צמא לדם אחיו כמנהל בארץ‬      ‫אישיותו המיטלטלת‪ .‬אבל בסופו של‬
‫היכולת לספח אליו אנשים להגשמתם‬         ‫הקודש?״‪ ,‬כתב‪ .‬הוא גם הציע כיצד‬      ‫דבר‪ ,‬יוזמותיו ורעיונותיו זכו למימוש‪,‬‬
‫‪ -‬אותן ‪ 250‬משפחות צפתיות שהצטר­‬        ‫לצאת למרחב‪ :‬יש להקנות ללומדים‬
‫פו לאגודתו‪ .‬בצד השלילה‪ :‬אי היכולת‬      ‫במוסדות החינוך ידיעת מקצועות‬                              ‫גם אם לא על ידו‪.‬‬
‫להימנע מהחרפת המחלוקת‪ ,‬ומן‬             ‫שימושיים ומלאכה ולחייב את בתי‪-‬‬      ‫המדובר באלעזר רוקח‪ ,‬שנולד‬
‫הנקמנות ללא סייג והכפשת יריבים‬         ‫המלאכה לקלטם‪ .‬מעל לכל‪ ,‬לקיים‬        ‫בקרב ״הישוב הישן״ בארץ־ישראל‪,‬‬
‫שלוחת רסן‪ .‬כל אלו גרמו לסיכול כל‬       ‫פיקוח ציבורי על כספי ה״חלוקה״‪.‬‬      ‫בעט בו‪ ,‬הגה דרכים להוציאו מקפאונו‬
‫אפשרות לפשרה בינו לבין ראשי‬            ‫אבל הפתרון אליו הטיף‪ ,‬היה הפניית‬    ‫ודלותו‪ ,‬נטש אותו ופילס דרכים‬
‫הישוב הישן בעניין ההתיישבות‪ ,‬כי‬        ‫בני הישוב לעבודת האדמה על‪-‬ידי‬
‫עצם הרעיון לא היה זר גם להם‪ .‬שהרי‬                                                                           ‫חדשות‪.‬‬
‫מתוך הישוב הישן באו מקימי חברות‬                      ‫הקמת מושבות חקלאיות‪.‬‬
‫להתיישבות כמעט באותו זמן שרוקח‬                                             ‫אלעזר רוקח נולד בירושלים בשנת‬
‫ייסד את חברתו‪ ,‬ומייסדי פתח‪-‬תקוה‬                ‫מלחמה ב״חלוקה׳‬              ‫‪ 1854‬ליצחק רוקח‪ ,‬חסיד וסוחר אמיד‪,‬‬
‫נמנו עימהן‪ .‬פרנסי ה״חלוקה״ ראו‬                                             ‫קבלן בממשל התורכי‪ .‬סבו מצד אמו‬
‫בנסיונותיו של רוקח לגייס תרומות‬        ‫העיתונות‪ ,‬כאמור‪ ,‬היתה האמצעי‬        ‫היה ישראל בק‪ ,‬חלוץ הדפוס העברי‪,‬‬
‫באופן עצמאי תחרות מסוכנת בהכנסו­‬       ‫העיקרי שדרכו הביא את רעיונותיו‬      ‫בארץ־ישראל )בצפת( והראשון שפנה‬
‫תיהם‪ ,‬והגבירו את מלחמתם בו עד‬          ‫לפני הציבור‪ ,‬אבל הוא נקט גם דרכים‬   ‫להתיישבות חקלאית בזמן החדש בחוה‬
‫כדי התנכלות פיסית לגופו ולביתו‪,‬‬        ‫אחרות‪ .‬ב‪ 1874-‬הקים קופה לגמילות‬     ‫שהקים ב״‪ 1834‬בכפר ערבי על הג׳ר־‬
‫ועירערו את מעמדו הכלכלי עד שנא­‬        ‫חסדים בשם ״עוזרים בצרה״ ובו בזמן‬
                                       ‫נוסדה ביוזמתו ״חברת ישוב ארץ‬        ‫מק‪ .‬יתכן שאותו נסיון של סבו היה‬
                    ‫לץ לברוח לביירות‪.‬‬  ‫הקודש״‪ ,‬שמטרתה לייסד מושבות‬         ‫הזיק שהצית באלעזר רוקח את רעיו­‬
‫בזמן ששהה בביירות קנו שבע‪-‬‬             ‫חקלאיות‪ .‬שנתיים מאוחר יותר מנתה‬
‫עשרה משפחות )‪ 150‬נפש(‪ ,‬חלקן‬            ‫האגודה ‪ 250‬משפחות‪ ,‬כולן מקרב‬        ‫נותיו בדבר הבראת הישוב על‪-‬ידי‬
‫מחברתו של רוקח‪ ,‬אדמה בכפר הער­‬         ‫הישוב הישן בצפת‪ .‬כדי לבצע מפעלים‬    ‫עבודת אדמה‪ .‬אבל עד שהגיע לכך‬
‫בי ג׳עונה‪ ,‬ליד צפת‪ ,‬נאחזו במקום‬        ‫אלה הוא פנה לנדיבים בחוץ‪-‬לארץ‪,‬‬      ‫התנהלו חייו באופן הרגיל בחוגי החר­‬
‫והסבו שמו לגיא‪-‬אוני‪ .‬הדבר קרה‬          ‫ביניהם אלה שתרמו לישוב‪-‬הישן‪.‬‬        ‫דים‪ :‬קיבל חינוך מסורתי אדוק‪ ,‬שידכו‬
‫באייר תרמ״ו‪ ,‬כחודשיים לפני יסודה‬       ‫פניותיו נעשו מעל דפי העיתונים‬       ‫לו נערה בת עשירים שנשאה לאשה‬
‫של פתח‪-‬תקוה‪ .‬אולם דרך המתיישבים‬        ‫ובמכתבים‪ ,‬תוך הדגשת דרכו ומטרו­‬     ‫בהיותו בן שלוש‪-‬עשרה או ארבע‪-‬‬
‫בגיא‪-‬אוני לא צלחה‪ .‬המגורים לא היו‬      ‫תיו הצודקות‪ ,‬כנגד קיבוץ הכספים‬      ‫עשרה )יש סברה שאשתו היתה מבוג­‬
‫מתאימים )הם ישבו בחושות ערביות(‪,‬‬       ‫לצורך ה״חלוקה״ שהשימוש בהם‬          ‫רת ממנו בשבע שנים(‪ ,‬וכמקובל‪ ,‬עבר‬
                                       ‫ואופן חלוקתם פסול מכל וכל‪ .‬הוא גם‬   ‫להתגורר בבית חותנו‪ ,‬בצפת‪ .‬כאן‬
‫לא היה להם נסיון חקלאי‪ ,‬ולבן הגיעו‬     ‫נסע לאירופה לגייס כסף )ב‪(1875-‬‬      ‫נתגלה כעילוי ואף בא בדיונים ופיל‪-‬‬
‫עד כדי רעב‪ .‬משחזר רוקח מביירות‬         ‫אבל לא העלה אלא מעט‪ ,‬כי ראשי‬        ‫פולים עם גדולי תורה בחוץ לארץ‪.‬‬
‫לצפת ביקשוהו אנשי גיא‪-‬אוני לעזור‬       ‫החרדים יצאו למערכה נגדו‪ ,‬אף הם‬
‫להם והוא ניסה לגייס עבורם כספים‪.‬‬       ‫בעיתונות ובמכתבים‪ .‬כתוצאה מן‬        ‫בצפת ניבעו הסדקים בחומת החינוך‬
‫ראשית דרכו היתה לירושלים‪ ,‬אל‬                                               ‫החרדי שקיבל עד‪-‬כה‪ .‬הוא החל‬
‫יחיאל מיכל פינס‪ ,‬נציג חברת ״מזכרת‬
‫משה ]מונטיפיורי[ הלונדונית״‪ ,‬ששמה‬                                          ‫לקרוא ספרים ״אסורים״ והודות לכש­‬
‫לה למטרה לעודד התיישבות‪ ,‬בניה‬                                              ‫רונותיו המעולים היה בקי בעברית‬
‫ומלאכה בארץ‪ .‬החברה לא עשתה‬                                                 ‫)דבר נדיר באותם ימים( שלט בער­‬
                                                                           ‫בית‪ ,‬רכש ידיעה גם בגרמנית וצרפ­‬
                                                                           ‫תית והירבה לקרוא ספרי פילוסופיה‬

                                                                                                           ‫וספרות‪.‬‬
                                                                           ‫משנודע דבר אפיקורסותו ברבים‪,‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11