Page 5 - ETMOL_118
P. 5
עולים מגרמניה מחוסרי עבודה מנקים חלונות־ראוה בתל־אביב )לאחר בנק אפ״ק ,קודמו של בל״ל( ,וככל שמנהליו הזרימו
אליו כספים ,כן מיהרו הלקוחות להוציאם.
במיגזרים החלשים של המשק והחברה -עיירות הפיתוח
ומעוטי ההכנסה. ה״בהלה׳ /כפי שכונתה ההתנפלות ההמונית על הבנקים,
נמשכה ימים אחדים ושככה .לאחר חודש ,כשגייסות
אווירה קודרת השתררה ברחבי המדינה .מפעלים נסגרו איטליה פלשו לחבש ,היא התעוררה מחדש ושוב שככה.
או שייצרו פחות ,והיו נתונים לאיום מתמיד של הייבוא לכאורה ,התגבר המשק היהודי על ״משבר הבנקים״ של
הגדל .בד״בבד ירדה ההכנסה הפנויה של הציבור .מפעלים ,1935אך עקבותיו של משבר זה הותירו את רישומם לזמן
וחברות החלו לפשוט את הרגל .האבטלה טיפסה מחודש רב .בנק ״אשראי״ לא התאושש .הוא פעל אמנם עוד מספר
שנים ,אבל לבסוף נסגר .בעקבותיו הלכו בנקים קטנים לא־
לחודש. מעטים .המשבר ציין את קיצה של תקופת הגיאות .כבר
לקראת סוף 1966הבינו קברניטי המשק כי המיתון בספטמבר ,וביתר שאת באוקטובר ובנובמבר ,1935דווח
העמיק יתר על המידה .הממשלה החליטה לחדש את תנופת על קשיים בתזרים המזומנים של סוחרים וקבלנים .תנופת
הבנייה לעולים )אם כי גם העליה הצטמצמה( ,להנהיג הבניין הגדולה שבה היתה נתונה תל״אביב זה מספר שנים
מחדש עבודות יזומות ,שבעבר נשללו בשל היותן לא־
יצרניות ולעודד הקמת מפעלים חדשים .הדבר לא נעשה בן־ -נבלמה.
לילה ובינתיים המשיך מצב־הרוח הלאומי להידרדר ומפה בחצי השנה אחר־כך ,עד לפרוץ מאורעות״הדמים
באפריל ,1936נעלמו עוד כמה מסימני הגיאות .המהומות
לאוזן אף עברו בדיחות ״שחורות״. שיזמו הערבים ,והשביתה הכללית שהכריזו ,יצרו משבר
משבר המיתון ,אף שהיה כלכלי ביסודו ,היה לא פחות כלכלי חדש ,שנמשך שנים ,וש״התמזג״ עם המשבר
מכך מוראלי .אזרחי המדינה ,שהתרגלו לרמת־חיים ולעתיד
כלכלי סבירים ,מצאו עצמם מול שוקת שבורה .קשה הקודם.
להעריך איך היה העניין מסתיים ,אך כוחות שאינם קשורים ״משבר הבנקים״ ההוא נשכח עם השנים .לא נשכחה
לכלכלה חילצו את ישראל מהמיתון .הכוונה למלחמת ששת־ העובדה ,שלפלישה האיטלקית לחבש היתה השפעה
הימים שהחלה ביוני .1967כשהתפזרו ערפילי הקרבות מרחיקת״לכת על משק ההדרים בארץ .תחילת עונת הייצוא
והתברר נצחונו הגדול של צה״ל בכל החזיתות הקיצה 36־ 1935החלה ״ברגל שמאל״ ,בשל קשיים בתובלה הימית
ישראל לתקופה חדשה ,נשכח המיתון בבת אחת והחלו בים־התיכון .ענף הייצוא מס׳ 1של ארץ־ישראל נפגע.
בשנים הבאות ,בשל המאורעות ומלחמת העולם השנייה
שנים של גיאות כלכלית. הוא סבל נזקים כבדים ,שגרמו לייבוש פרדסים ועקירתם.
פרדסנים ותיקים תולים עד היום את האשמה בהידרדרות
שופץ קברו של אימבר
הענף מאז אמצע שנות השלושים ב״משבר חבש״.
בחוברת עת־מול ,116מאוגוסט ,1994נתפרסם מאמר מאת
נקדימון רונל ובו סיפר בין השאר כי קברו של נפתלי הרץ אימבר המיתון
מחבר ההימנון בהר־המנותות בירושלים מוזנח ועל המצבה נחקק
תאריך לא נכון של פטירתו .כפי שנמסר לנו ,הורה מנכ׳׳ל הסוכנות המשבר הרביעי ,שבונה ״המיתון״ ,החל באמצע שנות
היהודית משה נתיב ,בעקבות המאמר ,לשפץ את הקבר .סביבתו ה־ ,60בימי מדינת ישראל ,בקול תרועה ותוך תקופה קצרה
של הקבר נוקתה ,הוחלף לוח השיש ותוקנה השגיאה בתאריך
הפך למכשלה שהממשלה והמדינה התקשו להתגבר עליה.
פטירתו של אימבר. המיתון בא לעולם לאחר תקופה ארוכה של פעילות
כלכלית מוגברת .המדינה השקיעה כספים מרובים במפעלי
פיתוח גדולים ,שהידוע ביניהם היה מוביל המים הארצי,
שנחנך ב־ ,1964ובהקמת רבבות דירות לעולים החדשים.
רוב הייצור הופנה לצריכה מקומית ,הייצוא היה קטן
והייבוא גדול .לאור כל זאת החליט משרד האוצר ,בראשות
שר האוצר פנחס ספיר ,ובתמיכת ראש הממשלה לוי
אשכול ,על הנהגת מדיניות כלכלית מרסנת ,שעיקריה;
צימצום בהוצאת הממשלה ,חשיפת התעשיה לייבוא כדי
לייעל אותה ולהגביר את הייצוא ,ביטול הסובסידיות
וצימצום הביקושים המקומיים .התוצאה תהיה -כך האמינו
מתכנני המדיניות החדשה -שהמשק הישראלי ייצר יותר,
ההוצאות הציבוריות יקטנו והגרעון במטבע החוץ יצטמצם.
תחילה נתקבלה המדיניות החדשה באהדה -בציבור,
בעתונות ואף בקהילה האקדמית .כדי לסייע לממשלה
במדיניותה המרסנת ,החלה תנועה של ויתור־מרצון על
מקצת השכר ,בקרב מרצים באוניברסיטאות ,אקדמאים
וחברי הוועדה המרכזת של ההסתדרות .אפילו עורכי״דין
הודיעו על קיצוץ מסויים בתעריפיהם .אך עד מהרה
התהפכה המגמה ,ועצירת גלגלי המשק החלה לתת אותותיה
בשוק העבודה .ב־ 1במאי 1966ניצלו מובטלים את
ההפגנות המסורתיות של חג הפועלים כדי להביע את זעמם
על המדיניות הכלכלית הפוגעת בהם .התנגשויות קשות עם
המשטרה היו בדימונה ובאשדוד .ככל שחלפו השבועות
התברר בי המיתון ״מצליח מדי״ ומספר המובטלים עולה
בהתמדה .במיוחד פגעה המדיניות הממשלתית המרסנת
