Page 9 - ETMOL_118
P. 9
האוכלוסייה היהודית בארץ־ישראל בסופה של המאה יושבי הארץ
הט״ו )ה־ (15היתה מורכבת ומגוונת .מלבד המוסתערבים,
תושבי הארץ וסביבתה מזה דורות שלשונם ואורחות חייהם ^ uו ’
דומים היו לאלה של שכניהם ,נמנו עם יושבי הארץ יוצאי
גלויות שונות שהגיעו במרוצת הדורות בעליות קבוצתיות לבאים
או של יחידים .ביניהם אנו מוצאים :אשכנזים )יוצאי מארץ מרחקים
גרמניה ,צרפת ובוהמיה( ,לצד איטלקים )״לועזים״(,
שבחלקם היו ממוצא אשכנזי וכן ספרדים ,ובכללם אנוסים עליה וקליטה
שחזרו ליהדות והגיעו לארץ־ישראל טיפין טיפין עוד לפני לאחר
גירוש ספרד ,ולצדם מערביים )יוצאי צפון־אפריקה(
גירוש ספרד
ואחרים.
האוכלוסייה היהודית״עירונית בארץ־ישראל היתה מאת אברהם דוד
מורכבת מבני עדות שונות ,אם־כי חלק הארי של התושבים,
עדיין היה מוסתערבי ,מיהודי הארץ מדורות ,ואילו עכו -מנמלי הארץ
האוכלוסייה היהודית הכפרית היתה רובה ככולה מוסתער־
בית .העולים שבאו לארץ נמשכו אל הערים :ירושלים,
חברון ,טבריה ,צפת ועזה ,יותר מאשר אל הכפרים ,אשר
בהם ישבו יהודים ,בעיקר אלה שבגליל העליון והתחתון.
משום שגם בארצות מוצאם ,חיו יהודים אלה בדרך כלל
במסגרות עירוניות.
אין ספק שבמהלך המאה ה״ 15היתה קיימת מתיחות
יחסית בין המוסתערבים לעולים שזה מקרוב באו ,בכול
הנוגע לענייני שררה ומנהג שהדיה נשתמרו אף בתקופה
מאוחרת יותר .הרמה האינטלקטואלית של היהודים
המקומיים־מדורות בארצות המזרח״התיכון היתה נמוכה,
וידוע אך מעט על חכמים שיצאו מקרבם ,או על יצירות
חשובות שחיברו .המוסתערבים לא יכלו לשאת את בואם
של מהגרים בעלי מנטליות שונה ונימוסים הזרים להם,
בעלי פוטנציאל גבוה באירגון חיים קהילתיים ורוחניים.
נראה שהאוכלוסייה הלא־מוסתערבית שבירושלים הלכה
והתעצמה עם גבור גלי העלייה לארץ־ישראל ,בעיקר
במחצית השנייה של המאה הט״ו ,ויותר מכך בראשית
המאה הט״ז ,שאז האפילה אוכלוסיית העולים במידה רבה
על האוכלוסייה המוסתערבית״המקומית .נראה שהשינוי
במעמדה של העדה המוסתערבית החל כבר בשנות הששים
של המאה הט״ו .מסתבר שעד תחילת שנות הששים של
המאה הט״ו היתה ידם של הספרדים על העליונה .אך החל
בשנות השמונים של המאה הט״ו עברה ההנהגה בקהילה
הירושלמית לבני העדה האשכנזית ,הן בחיי הרוח והן בחיי
החברה ,אבל מראשית המאה הט״ז הלך והתעצם כוחם
ומעמדם של מגורשי ספרד ופליטי פורטוגל בירושלים
ובצפת ,ואולי אף במקומות אחרים בארץ־ישראל.
לאחר גירוש ספרד בשנת רנ״ב ) (1492ומאורעות השמד
בפורטוגל חמש שנים מאוחר יותר ,שטפו פליטי חצי האי
האיברי את מרחבי ארצות אגן הים התיכון ,הקימו מרכזים
חדשים וחיזקו מרכזים יהודיים קיימים .גם על ארץ־ישראל
לא פסחו המגורשים ,בייחוד לאחר כיבוש הארץ בידי
התורכים ב־ 1516מידי הממלוכים המצרים ,שבתקופתם
שררו בארץ תנאים קשים מאוד.
עולי ספרד מתבססים
החל מראשית המאה הט״ז )ה־ (16מתרבות הידיעות על
מציאותם של חכמי ספרדים ,אשכנזים ,איטלקים ואחרים
בירושלים ובצפת .אט״אט החלו המגורשים מבצרים את
מעמדם בארץ־ישראל ,בעיקר מן ההיבט הרוחני והחברתי.
אמנם בתחילת המאה הט״ז עדיין היה ייצוגם של הספרדים
בקהילה בירושלים מצומצם .אנו לומדים זאת מן העובדה
שמתוך עשרים בני הישיבה החתומים על ההסכמה לתקנה
משנת רס״ט״ 1509שיזם הנגיד )ראש היהודים( במצרים -
