Page 9 - ETMOL_118
P. 9

‫האוכלוסייה היהודית בארץ־ישראל בסופה של המאה‬                     ‫יושבי הארץ‬
‫הט״ו )ה־‪ (15‬היתה מורכבת ומגוונת‪ .‬מלבד המוסתערבים‪,‬‬
‫תושבי הארץ וסביבתה מזה דורות שלשונם ואורחות חייהם‬                    ‫^ ‪u‬ו ’‬
‫דומים היו לאלה של שכניהם‪ ,‬נמנו עם יושבי הארץ יוצאי‬
‫גלויות שונות שהגיעו במרוצת הדורות בעליות קבוצתיות‬                   ‫לבאים‬
‫או של יחידים‪ .‬ביניהם אנו מוצאים‪ :‬אשכנזים )יוצאי‬                ‫מארץ מרחקים‬
‫גרמניה‪ ,‬צרפת ובוהמיה(‪ ,‬לצד איטלקים )״לועזים״(‪,‬‬
‫שבחלקם היו ממוצא אשכנזי וכן ספרדים‪ ,‬ובכללם אנוסים‬                        ‫עליה וקליטה‬
‫שחזרו ליהדות והגיעו לארץ־ישראל טיפין טיפין עוד לפני‬                              ‫לאחר‬
‫גירוש ספרד‪ ,‬ולצדם מערביים )יוצאי צפון־אפריקה(‬
                                                                          ‫גירוש ספרד‬
                                                      ‫ואחרים‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית״עירונית בארץ־ישראל היתה‬                                           ‫מאת אברהם דוד‬
‫מורכבת מבני עדות שונות‪ ,‬אם־כי חלק הארי של התושבים‪,‬‬
‫עדיין היה מוסתערבי‪ ,‬מיהודי הארץ מדורות‪ ,‬ואילו‬                                                                             ‫עכו ‪ -‬מנמלי הארץ‬
‫האוכלוסייה היהודית הכפרית היתה רובה ככולה מוסתער־‬
‫בית‪ .‬העולים שבאו לארץ נמשכו אל הערים‪ :‬ירושלים‪,‬‬
‫חברון‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת ועזה‪ ,‬יותר מאשר אל הכפרים‪ ,‬אשר‬
‫בהם ישבו יהודים‪ ,‬בעיקר אלה שבגליל העליון והתחתון‪.‬‬
‫משום שגם בארצות מוצאם‪ ,‬חיו יהודים אלה בדרך כלל‬

                                          ‫במסגרות עירוניות‪.‬‬

‫אין ספק שבמהלך המאה ה״‪ 15‬היתה קיימת מתיחות‬
‫יחסית בין המוסתערבים לעולים שזה מקרוב באו‪ ,‬בכול‬
‫הנוגע לענייני שררה ומנהג שהדיה נשתמרו אף בתקופה‬
‫מאוחרת יותר‪ .‬הרמה האינטלקטואלית של היהודים‬
‫המקומיים־מדורות בארצות המזרח״התיכון היתה נמוכה‪,‬‬
‫וידוע אך מעט על חכמים שיצאו מקרבם‪ ,‬או על יצירות‬
‫חשובות שחיברו‪ .‬המוסתערבים לא יכלו לשאת את בואם‬
‫של מהגרים בעלי מנטליות שונה ונימוסים הזרים להם‪,‬‬

    ‫בעלי פוטנציאל גבוה באירגון חיים קהילתיים ורוחניים‪.‬‬

‫נראה שהאוכלוסייה הלא־מוסתערבית שבירושלים הלכה‬
‫והתעצמה עם גבור גלי העלייה לארץ־ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫במחצית השנייה של המאה הט״ו‪ ,‬ויותר מכך בראשית‬
‫המאה הט״ז‪ ,‬שאז האפילה אוכלוסיית העולים במידה רבה‬
‫על האוכלוסייה המוסתערבית״המקומית‪ .‬נראה שהשינוי‬
‫במעמדה של העדה המוסתערבית החל כבר בשנות הששים‬
‫של המאה הט״ו‪ .‬מסתבר שעד תחילת שנות הששים של‬
‫המאה הט״ו היתה ידם של הספרדים על העליונה‪ .‬אך החל‬
‫בשנות השמונים של המאה הט״ו עברה ההנהגה בקהילה‬
‫הירושלמית לבני העדה האשכנזית‪ ,‬הן בחיי הרוח והן בחיי‬
‫החברה‪ ,‬אבל מראשית המאה הט״ז הלך והתעצם כוחם‬
‫ומעמדם של מגורשי ספרד ופליטי פורטוגל בירושלים‬

           ‫ובצפת‪ ,‬ואולי אף במקומות אחרים בארץ־ישראל‪.‬‬
‫לאחר גירוש ספרד בשנת רנ״ב )‪ (1492‬ומאורעות השמד‬
‫בפורטוגל חמש שנים מאוחר יותר‪ ,‬שטפו פליטי חצי האי‬
‫האיברי את מרחבי ארצות אגן הים התיכון‪ ,‬הקימו מרכזים‬
‫חדשים וחיזקו מרכזים יהודיים קיימים‪ .‬גם על ארץ־ישראל‬
‫לא פסחו המגורשים‪ ,‬בייחוד לאחר כיבוש הארץ בידי‬
‫התורכים ב־‪ 1516‬מידי הממלוכים המצרים‪ ,‬שבתקופתם‬

                             ‫שררו בארץ תנאים קשים מאוד‪.‬‬

              ‫עולי ספרד מתבססים‬

‫החל מראשית המאה הט״ז )ה־‪ (16‬מתרבות הידיעות על‬
‫מציאותם של חכמי ספרדים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬איטלקים ואחרים‬
‫בירושלים ובצפת‪ .‬אט״אט החלו המגורשים מבצרים את‬
‫מעמדם בארץ־ישראל‪ ,‬בעיקר מן ההיבט הרוחני והחברתי‪.‬‬
‫אמנם בתחילת המאה הט״ז עדיין היה ייצוגם של הספרדים‬
‫בקהילה בירושלים מצומצם‪ .‬אנו לומדים זאת מן העובדה‬
‫שמתוך עשרים בני הישיבה החתומים על ההסכמה לתקנה‬
‫משנת רס״ט״‪ 1509‬שיזם הנגיד )ראש היהודים( במצרים ‪-‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14