Page 11 - ETMOL_118
P. 11
בארץ מאז ומתמיד .יש שקשיים אלו נבעו גם מן ההבדלים
התרבותיים והחברתיים בין בני מוצא שונה או בין חדשים
לתושבים ותיקים .דוגמה מובהקת מצינו באיגרת אנונימית
מן המאה הט״ז ,שנשלחה ממקום פלוני באיטליה אל
אלמוני .הכותב מנסה להניאו מלעלות ל״ארץ הצבי״ ,לאחר
שהוגד לו שקיים יחס מתנכר או מתנשא של הספרדים כלפי
אלה שאינם משתייכים לעדה זו ,וכך כותב הוא :״מפני
יושבי הארץ ההיא באשר הם אכזרים לאנשים הבאים מארץ
מרחקים ויד עני ואביון לא יחזיקו אם לא יהיו ממשפחת
הספרדים כמותם״.
ועוד מוסיף הכותב :״כי רבו מבני עמנו אשר הלכו בארץ
הצבי הם שבים ללכת אל מקומם הראשון״ .על כן מייעץ
הוא למקבל האיגרת הרוצה לעלות לארץ״ישראל לחכות
לימים טובים יותר ,כלשונו :״לכן גם אתה אלופי ,בינה
שמעה זאת ,ואל תבהל ברוחך לצאת ממקומך ,כי אז תצליח
את דרכיך ואז תשכיל״.
המסע לארץ
נשתמרו בידינו כמה תיאורי מסע של עולים ועולי רגל
יהודים מן המאות הט״ו והט״ז ,המתארים ,מי בקצרה ומי
באריכות ,את מסלולי מסעם מאירופה לארץ־ישראל
בדרכים שונות ,במסלולים זהים למסלוליהם של צליינים
נוצרים .הנתיב העיקרי ,השכיח והזמין יותר היה בהפלגה
מנמלי איטליה ,כגון אנקונא ,נאפולי ,ובעיקר מנמל
ויניציאה .הנתיב הוויניציאני נחשב לאמין בשל הפעילות
המסחרית המסיבית של הרפובליקה הוויניציאנית במזרח.
מסלול ההפלגה מוויניציאה עבר דרך נמלי הים האדריא־
טי ,חצי האי הפלפונזי ואיים אחדים בים האיגיאי עד לנמלי
אלכסנדריה ,צור ,בירות ,טריפולי ,יפו או עכו .מאותם
מקומות נעו הנוסעים בדרך היבשה למקומות היעד בארץ״
ישראל ,ובכל זה המסלול הארוך מאלכסנדריה ,בואך קהיר,
ומשם דרך חצי האי סיני לעזה ,שהיתה באותה עת שערה
הדרומי של ארץ־ישראל .מעזה המשיכו העולים בשני
נתיבים ,האחד עולה וחוצה את הר חברון בדרך גב ההר
לירושלים או לצפונה של ארץ־ישראל דרך שכם ,עמק
יזרעאל ,הגליל התחתון והעליון .הנתיב השני יוצא מעזה
ב״דרך״הים״ ) ,(Via Marisבמישור החוף עד עיון אל
אסאור )בקרבת העיר חדרה( .במקום זה היתה פנייה לכיוון
צפון־מזרח לדרך החוצה את ואדי ערה העולה לעמק יזרעאל מפת הארץ מהמאה ה־15
עד צומת לג׳ון)מגידו המקראית( ,והמשכה לגליל התחתון נמסרים תיאורים שונים הנוגעים לנסיעה ,כגון -המסלול
מנמל היציאה מוויניציאה ,חישובי מרחק מנמל אחד והעליון.
דרך אלטרנטיבית לארץ־ישראל ,היה מסע יבשתי למשנהו ,משך השהייה בנמלים ,תנאי חוזה ההפלגה עם
שהתנהל ממערב אירופה למזרחה ,ומשם בנתיב שיירות בעלי הספינה ,המקומות העדיפים בספינה ,מידע על המזון
המסחר היבשתי לתורכיה דרך ארצות מרכז אירופה ואיכותו ומקומות הספקתו ,לצד פרטים אחדים על הקברניט
ודרומה ,ומתורכיה עברו הנוסעים לחלב ודמשק ,ומדמשק וצוותו ,או על מבנה השיירה ומספר הספינות המפליגות
בדרך החוצה את הגולן ,דרך מעבר הירדן המכונה ״גשר יחדיו.
המסע בים או באורחות מדבר ליהודי היה קשה ביותר. יעקב״)כיום גשר בנות־יעקב( ,בואך צפת.
והיה עוד מסלול יבשתי לארץ־ישראל ,שחצה את ארצות היה עליו להצטייד במצרכי מזון מיוחדים ,משום שמירת
המערב )המגרב -צפון־אפריקה( דרך הרי האטלס בואך הכשרות ,והוא היה חשוף במידה ניכרת לגילויי איבה מצד
מצרים .יש שהמשיכו הנוסעים לארץ־ישראל בהפלגה ימית הנוצרים ,שמצאו את ביטוים בהתנכלות פיזית או מילולית.
מחוף אלכסנדריה או ערי חוף אחרות ,ויש שהמשיכו כללו של דבר ,זרמי העלייה לארץ לא פסקו במרוצת
בשיירות מקהיר דרך חצי האי סיני .מסתבר שעם נוסעים הדורות ,אף בתקופות היותר קשות .נשתמרו בידינו ידיעות
אלו נמנו יהודים שישבו בארצות המגרב וכן מגורשים מעניינות בכתבי עולים שהגיעו ביחידות או בקבוצות,
במאות הט״ו והט״ז .אחדים מתארים באיגרותיהם בצורה מספרד שהתיישבו לאחר הגירוש באותן ארצות.
הבעיות הכרוכות במסע למזרח ולארץ־ישראל היו מרתקת את חוויות ההפלגה בים או המסע היבשתי.
מרובות ומגוונות .מבין עולי הרגל היהודים היו שהעלו על תיאורים אלה מהווים מקור חשוב להכרת הארץ ויישובה
הכתב את רשמי מסעם וחוויותיהם מן הביקור בארץ בזמנים שונים ,והם מלמדים על נתיבי ההפלגה או דרכי
ישראל ,היו כאלה שמסרו בכתביהם סדרת עצות והוראות היבשה ,לצד ידיעות חשובות שהם מכילים על קהילות
למפליגים בספינות מזרחה .באותם ספרי מסעות ואיגרות יהודיות אשר בהן עברו העולים והנוסעים.
11