Page 11 - ETMOL_118

‫בארץ מאז ומתמיד‪ .‬יש שקשיים אלו נבעו גם מן ההבדלים‬
‫התרבותיים והחברתיים בין בני מוצא שונה או בין חדשים‬
‫לתושבים ותיקים‪ .‬דוגמה מובהקת מצינו באיגרת אנונימית‬
‫מן המאה הט״ז‪ ,‬שנשלחה ממקום פלוני באיטליה אל‬
‫אלמוני‪ .‬הכותב מנסה להניאו מלעלות ל״ארץ הצבי״‪ ,‬לאחר‬
‫שהוגד לו שקיים יחס מתנכר או מתנשא של הספרדים כלפי‬
‫אלה שאינם משתייכים לעדה זו‪ ,‬וכך כותב הוא‪ :‬״מפני‬

‫יושבי הארץ ההיא באשר הם אכזרים לאנשים הבאים מארץ‬
‫מרחקים ויד עני ואביון לא יחזיקו אם לא יהיו ממשפחת‬

‫הספרדים כמותם״‪.‬‬
‫ועוד מוסיף הכותב‪ :‬״כי רבו מבני עמנו אשר הלכו בארץ‬
‫הצבי הם שבים ללכת אל מקומם הראשון״‪ .‬על כן מייעץ‬
‫הוא למקבל האיגרת הרוצה לעלות לארץ״ישראל לחכות‬
‫לימים טובים יותר‪ ,‬כלשונו‪ :‬״לכן גם אתה אלופי‪ ,‬בינה‬
‫שמעה זאת‪ ,‬ואל תבהל ברוחך לצאת ממקומך‪ ,‬כי אז תצליח‬

‫את דרכיך ואז תשכיל״‪.‬‬

‫המסע לארץ‬

‫נשתמרו בידינו כמה תיאורי מסע של עולים ועולי רגל‬

‫יהודים מן המאות הט״ו והט״ז‪ ,‬המתארים‪ ,‬מי בקצרה ומי‬

‫באריכות‪ ,‬את מסלולי מסעם מאירופה לארץ־ישראל‬

‫בדרכים שונות‪ ,‬במסלולים זהים למסלוליהם של צליינים‬

‫נוצרים‪ .‬הנתיב העיקרי‪ ,‬השכיח והזמין יותר היה בהפלגה‬

‫מנמלי איטליה‪ ,‬כגון אנקונא‪ ,‬נאפולי‪ ,‬ובעיקר מנמל‬

‫ויניציאה‪ .‬הנתיב הוויניציאני נחשב לאמין בשל הפעילות‬

‫המסחרית המסיבית של הרפובליקה הוויניציאנית במזרח‪.‬‬

‫מסלול ההפלגה מוויניציאה עבר דרך נמלי הים האדריא־‬

‫טי‪ ,‬חצי האי הפלפונזי ואיים אחדים בים האיגיאי עד לנמלי‬

‫אלכסנדריה‪ ,‬צור‪ ,‬בירות‪ ,‬טריפולי‪ ,‬יפו או עכו‪ .‬מאותם‬

‫מקומות נעו הנוסעים בדרך היבשה למקומות היעד בארץ״‬

‫ישראל‪ ,‬ובכל זה המסלול הארוך מאלכסנדריה‪ ,‬בואך קהיר‪,‬‬

‫ומשם דרך חצי האי סיני לעזה‪ ,‬שהיתה באותה עת שערה‬

‫הדרומי של ארץ־ישראל‪ .‬מעזה המשיכו העולים בשני‬

‫נתיבים‪ ,‬האחד עולה וחוצה את הר חברון בדרך גב ההר‬

‫לירושלים או לצפונה של ארץ־ישראל דרך שכם‪ ,‬עמק‬

‫יזרעאל‪ ,‬הגליל התחתון והעליון‪ .‬הנתיב השני יוצא מעזה‬

‫ב״דרך״הים״ )‪ ,(Via Maris‬במישור החוף עד עיון אל‬

‫אסאור )בקרבת העיר חדרה(‪ .‬במקום זה היתה פנייה לכיוון‬
‫צפון־מזרח לדרך החוצה את ואדי ערה העולה לעמק יזרעאל מפת הארץ מהמאה ה־‪15‬‬

‫עד צומת לג׳ון)מגידו המקראית(‪ ,‬והמשכה לגליל התחתון נמסרים תיאורים שונים הנוגעים לנסיעה‪ ,‬כגון ‪ -‬המסלול‬

‫מנמל היציאה מוויניציאה‪ ,‬חישובי מרחק מנמל אחד‬ ‫והעליון‪.‬‬

‫דרך אלטרנטיבית לארץ־ישראל‪ ,‬היה מסע יבשתי למשנהו‪ ,‬משך השהייה בנמלים‪ ,‬תנאי חוזה ההפלגה עם‬
‫שהתנהל ממערב אירופה למזרחה‪ ,‬ומשם בנתיב שיירות בעלי הספינה‪ ,‬המקומות העדיפים בספינה‪ ,‬מידע על המזון‬
‫המסחר היבשתי לתורכיה דרך ארצות מרכז אירופה ואיכותו ומקומות הספקתו‪ ,‬לצד פרטים אחדים על הקברניט‬

‫ודרומה‪ ,‬ומתורכיה עברו הנוסעים לחלב ודמשק‪ ,‬ומדמשק וצוותו‪ ,‬או על מבנה השיירה ומספר הספינות המפליגות‬

‫בדרך החוצה את הגולן‪ ,‬דרך מעבר הירדן המכונה ״גשר יחדיו‪.‬‬

‫המסע בים או באורחות מדבר ליהודי היה קשה ביותר‪.‬‬ ‫יעקב״)כיום גשר בנות־יעקב(‪ ,‬בואך צפת‪.‬‬

‫והיה עוד מסלול יבשתי לארץ־ישראל‪ ,‬שחצה את ארצות היה עליו להצטייד במצרכי מזון מיוחדים‪ ,‬משום שמירת‬

‫המערב )המגרב ‪ -‬צפון־אפריקה( דרך הרי האטלס בואך הכשרות‪ ,‬והוא היה חשוף במידה ניכרת לגילויי איבה מצד‬

‫מצרים‪ .‬יש שהמשיכו הנוסעים לארץ־ישראל בהפלגה ימית הנוצרים‪ ,‬שמצאו את ביטוים בהתנכלות פיזית או מילולית‪.‬‬

‫מחוף אלכסנדריה או ערי חוף אחרות‪ ,‬ויש שהמשיכו כללו של דבר‪ ,‬זרמי העלייה לארץ לא פסקו במרוצת‬

‫בשיירות מקהיר דרך חצי האי סיני‪ .‬מסתבר שעם נוסעים הדורות‪ ,‬אף בתקופות היותר קשות‪ .‬נשתמרו בידינו ידיעות‬

‫אלו נמנו יהודים שישבו בארצות המגרב וכן מגורשים מעניינות בכתבי עולים שהגיעו ביחידות או בקבוצות‪,‬‬

‫במאות הט״ו והט״ז‪ .‬אחדים מתארים באיגרותיהם בצורה‬ ‫מספרד שהתיישבו לאחר הגירוש באותן ארצות‪.‬‬

‫הבעיות הכרוכות במסע למזרח ולארץ־ישראל היו מרתקת את חוויות ההפלגה בים או המסע היבשתי‪.‬‬

‫מרובות ומגוונות‪ .‬מבין עולי הרגל היהודים היו שהעלו על תיאורים אלה מהווים מקור חשוב להכרת הארץ ויישובה‬

‫הכתב את רשמי מסעם וחוויותיהם מן הביקור בארץ בזמנים שונים‪ ,‬והם מלמדים על נתיבי ההפלגה או דרכי‬

‫ישראל‪ ,‬היו כאלה שמסרו בכתביהם סדרת עצות והוראות היבשה‪ ,‬לצד ידיעות חשובות שהם מכילים על קהילות‬

‫למפליגים בספינות מזרחה‪ .‬באותם ספרי מסעות ואיגרות יהודיות אשר בהן עברו העולים והנוסעים‪.‬‬

‫‪11‬‬