Page 49 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 49
// 40קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול
את בוקר השבת למחרת ,עיטרו ציוצי הצפרים מהשדרה .תמיד.
הצליל נצרב במוחי.
לעיתים ירדתי לשיטוט בשדרה לכל ארכה .לבד ,או עם אבא.
לעיתים עזרתי למניה להכין את הבית ל"קידעש".
"קידעש"
בכל ביקור פגשנו את שרידי "אגודת השומר" ,שהיו מתאספים בכל שבת בצהריים,
סביב השולחן לטקס ה"קידוש" "הקידעש" השבועי .היו שקראו לו "סעודה שלישית".
(סעודה לא היתה שם .מעודי לא ראיתי את מניה מבשלת).
ראיתי אנשים בשלהי חייהם ,כפופים וקמוטים .נכנסים לאיטם ,מתיישבים לאיטם.
גברים בלבד! רק אברמ'ל דובנוב ,מצעירי השומר ,הביא תמיד את בתו הקטנה דנה,
שהפכה לחברתי מאז.
סבא היה ישוב בראש השולחן .השיח' ,ראש השבט ,כולם סביבו מייחלים
למוצא פיו.
שותים תה ,מעלים זיכרונות ,מדברים ומתווכחים בלהט:
"האם נחוץ היה להקים את הסליק? הקיבוץ החשאי היה מרדני או הכרחי? הנוער של
היום ...פוליטיקה של היום" :בן גוריון סמרקאץ'! כלומניק!"
להקים את "בית השומר" מיותר? נחוץ! ...ספר השומר ,חוברות "השומר" לנוער,
"כל דרך נחוצה כדי להעביר את המורשת!"
"שלום לך ילדה קטנה" ,היה יוסף חריט לבן השער ועדין המראה מפטיר בשקט
בכניסה.
"שלום ילדה שובבה"! היה מרעים בקולו פנחס שנאורסון ענק הקומה ,וממלא בכניסתו
את חלל החדר .כמה פחדתי ממנו ומהכתם הענק שהאדים ובלט במצחו
המגנדיתההוארגדחהל
