Page 53 - מניה ורחל הגדת האגדה

‫‪ // 44‬קראתי לה מניה ‪ /‬סיפורים קטנים בגעגוע גדול‬

‫אני ראיתי איש זקן‪ ,‬בעל שיער לבן ושופע‪ ,‬מרבה להשתעל ולגנוח‪ ,‬נעזר במשאף כדי‬
‫להיאחז באוויר‪ .‬ספון בחדר העבודה ושותה תה‪.‬‬

‫וראיתי אשה זקנה‪ ,‬רזה מאוד‪ ,‬קטנת קומה‪ ,‬גווה כפוף‪ ,‬שערה לבן ודק‪ ,‬עוטר פנים‬
‫קמוטים ורכים‪ ,‬משקפיים שחורים ועגולים רכובים על אפה הנשרי ומצלים על עיניה‬

‫הטובות ומבטה החם‪ .‬מחייכת תמיד‪...‬‬

‫מניה וישראל שוחט בביתם בתל אביב‪ ,‬שנות החמישים‬

‫אלבום מי בר‪ ,‬ישראל נגלית לעין‪ ,‬יד בן־צבי‬

‫כשהכרתי אותה‪ ,‬לא היו שיניים בפיה‪.‬‬
‫כשחייכה‪ ,‬היו מתגלים חניכיה‪ ,‬עירומים‪ ,‬חשופים וורודים‪ .‬הכי טבעי בעולם‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬כשהייתי כבת חמש‪ ,‬באנו לבקרה‪ ,‬אבא ואני‪ ,‬בביקור החודשי הקבוע‪ .‬מניה‬
‫פתחה את הדלת‪ ,‬ובחייכה לקראתנו כהרגלה‪ ,‬חשפה שני טורי שיניים מבהיקות‬

‫ופרשה ידיה לקראתי‪ ,‬כהרגלה‪.‬‬
‫איזו בהלה!‬

‫מאיפה השיניים האלה?‬

‫המגנדיתההוארגדחהל‬