Page 55 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 55

‫‪ // 46‬קראתי לה מניה ‪ /‬סיפורים קטנים בגעגוע גדול‬

                                                          ‫והיו פליאות בלתי מובנות‪.‬‬

                                                ‫תפוזים בקיץ‬

‫כאמור‪ ,‬במרכז השולחן הגדול שכוסה מפה לבנה‪ ,‬רקומת צלבים באדום ושחור בשוליה‪,‬‬
‫עמדה קערת פירות צבעונית ובתוכה אשכוליות ותפוזים‪ .‬תמיד‪ ,‬כל השנה‪ .‬גם בקיץ!‬

                               ‫זה נראה בעיני כפלא ונחרט בזיכרוני‪ .‬תפוזים בקיץ?!‬
‫אני הרי ידעתי‪ ,‬כילדה בקיבוץ‪ ,‬את עונתו של כל פרי וירק‪ :‬אשכוליות ותפוזים בחורף‪,‬‬

                             ‫תפוחים‪ ,‬אפרסקים ושזיפים בקיץ‪ .‬זהו! ככה זה בעולם‪.‬‬
                                                    ‫ואכן‪ ,‬ככה זה היה בעולם של אז‪.‬‬
                                                                   ‫אז תפוזים בקיץ?‬

                                             ‫‪ -‬אבל מניה איך יש לכם תפוזים בקיץ?‬
                                                                         ‫‪ -‬למה לא?‬

                                                         ‫‪ -‬כי תפוזים הם רק בחורף!‬
                                                         ‫‪ -‬את רואה שיש גם בקיץ‪...‬‬
                                                         ‫‪ -‬אבל זה לא יכול להיות‪...‬‬
           ‫מניה היתה מצטחקת בשיני הזאב הטורף שלה ואומרת לאבא בהתפעלות‪:‬‬
                                                 ‫"ממש חקלאית קטנה‪ ,‬הנכדה שלי"‪.‬‬
‫ואז היתה לוקחת תפוז‪ ,‬קולפת אותו בצפרניה‪ ,‬ובניחוח שהתפשט בחדר היתה מגישה‬
                                                    ‫לי את הפלא הזה פלח אחר פלח‪.‬‬

                                                                ‫הטעם נצרב בלשוני‪.‬‬
                                                                             ‫לתמיד‪.‬‬

                                                                                ‫***‬

                                ‫המגנדיתההוארגדחהל‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60