Page 58 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 58
קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול 49 //
"זה ממילא בדרך שלי"
"באמת?"
"באמת באמת" .שוב חייך קולה.
בכניסה לבית עצרנו.
"לעלות איתך ,להסביר לסבתא שלא תכעס ,שלא תדאג?"
"מניה אף פעם לא כועסת ולא דואגת"
"מניה? מי זאת מניה?"
"ספתא שלי"
"והיא לא דואגת?"
"לא!"
"אה ...טוב ,אז שלום לך ילדה אמיצה" חייך קולה.
"שלום ותודה רבה" אמרתי לה.
והתכוונתי לכל מילה...
נכנסתי.
הבית היה שקט ,השולחן הגדול כבר היה ערוך לקידעש השבועי ,מניה איוושה במטבח,
סבא השתעל בחדר העבודה.
איש לא העיר ,אשה לא דאגה.
הכול כרגיל.
***
