Page 61 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 61
// 52קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול
יום שישי אחד ,הים היה שקט במיוחד ,האבטיח היה מתוק במיוחד ומצב הרוח היה
שובבי במיוחד .לא התחשק לחזור הביתה.
בילינו בחוף שבע או שמונה שעות ארוכות וספוגות שמש.
לא הרגשתי איך גופי הולך ונצלה ,מטגן ונשרף.
הייתי עסוקה בשיזוף ,טבילה ,זלילה וחוזר חלילה ,וביענקלה שרבץ לידי.
חזרתי הביתה לעת ערב .מניה פתחה את הדלת בחיוכה הזאבי ופערה את פיה בתדהמה.
מולה עמד גוש אדום ולוהט ומתוכו בערו עיניים כחולות ,מעונות...
שלושה ימים שכבתי במיטה רכת הסדינים ,מרוחה כולי מהפנים עד קצות הבהונות
לבניה לבנה קרירה ונוטפת ,תרופת סבתא לצינון העור והרגעתו.
במריחות הראשונות ,קור הלבנייה הבעיר את כולי ,אך מניה מרחה עלי את "התרופה"
הזאת כל שעה .במסירות ,בתנועות זהירות ,בלי להטיף ,בלי לנזוף.
האודם הפך לאדמימות והלהט כבה לאיטו .העור החל להתקלף ולהתקלף ולהתקלף.
שלוש שכבות עור התחלפו עד שהופיע העור החדש .בלבנינות בוהקת .גלילית,
מייאשת.
וכתוספת גם כמה נמשים חדשים.
***
המגנדיתההוארגדחהל
