Page 65 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 65
// 56קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול
ברחוב המפותל הזה גרו השכנים :משפחות גדולות ורועשות .חמישה ,שישה ושבעה
ילדים .רובם עולים מעירק ,ממרוקו ומפרס (איראן של היום) ומיעוטם עולים מרומניה,
מהונגריה ,מיוגוסלביה .קיבוץ גלויות אמיתי.
כולם בעלי שמות משונים :חוריה ,עבדאללה ,מוריס ,לטיפה ,אנקה ,לידיה ,והם
מדברים בשפות שמעולם לא שמעתי ,משתלבות ,מתנגשות זו בזו ,בליל שפות מסחרר
בלתי מובן.
כולם לבושים בבגדים שכמותם לא ראיתי .הגברים ברובם מסתובבים בפיג'מות
מפוספסות ,כיפה או ברט לראשם.
הנשים בשמלות ארוכות ,צבעוניות ,לעיתים עם מכנסיים מתחתיהם ,ראשן מכוסה
מטפחות קשורות בלולאה מסוגננת.
לכל הנשים ,וגם לילדות ,עגילים באזניים .סמל הגלותיות .כך חונכנו.
מכנסיים קצרים ,סנדלים ,חולצות רקומות ,אין בנמצא.
יש בית דו־משפחתי קטן ,ללא עץ ,ללא ירק.
ישנים בבית ,אוכלים בבית ,משחקים בבית -מהפכה!
ובדידות גדולה.
שכנינו בבית הדו-משפחתי ,היתה משפחת יוסף .משפחה עירקית ולה שישה ילדים.
האב אייזיק עבד בייעור .האם בילבל ,עבדה במשק הבית ,בישלה על פתיליה,
כיבסה בחצר :משרה בגיגית מלאת מים וסבון את הבגדים הרבים ,משפשפת אותם
בכוח על קרש כביסה עשוי אלומיניום ,עד שבועות הסבון עלו על גדותיהן ,שוטפת
ושוב שוטפת.
ואז תולה הכול לייבוש על חבל אין סופי בחזית הבית.
אני הייתי מסתכלת ומוקסמת .במשק לא ראיתי דבר שכזה.
את הכביסה במשק היו "זורקים" למכבסה ומקבלים אותה מקופלת בתאים ,כל משפחה
בתא המיועד לה.
המגנדיתההוארגדחהל
