Page 68 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 68

‫קראתי לה מניה ‪ /‬סיפורים קטנים בגעגוע גדול ‪59 //‬‬

                     ‫ואז הגיע היום ומניה באה לבקר את חברתה‪/‬גיסתה גברת מייזל‪.‬‬
‫רבקה המדריכה‪ ,‬באה לחדרי כדי להזמין אותי לביתם של גברת מייזל ובעלה אליעזר‬

                                                         ‫(כנראה לבקשתה של מניה)‪.‬‬
                         ‫סירבתי לבוא וטענתי שאני עייפה מהעבודה והולכת לישון‪.‬‬
‫וכך עשיתי‪ .‬נכנסתי למיטה עם בגדי העבודה והנעליים‪ .‬התכסיתי מעבר לראש‬

                                                                           ‫ו"ישנתי"‪.‬‬
                               ‫רבקה הגיעה שוב לחדר לשכנע‪ ,‬ואני במיטה‪" ,‬ישנה"‪.‬‬
‫אחריה הגיע לחדר יונתן המדריך הבכיר האהוב עלי‪ .‬מסביבי ישבו שתי הבנות‬
       ‫החולקות עמי את החדר‪ ,‬כשהן צוהלות מצביעות עלי וצוחקות‪ ,‬ואני "ישנה"‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר הושלך הס במסדרון ובחדר‪ .‬מבעד לשמיכה שמעתי את הצעדים‬
     ‫המהדסים של גברת מייזל ואת קולה הצרוד‪ ,‬האהוב‪ ,‬של מניה‪ ,‬המשוחחת עמה‪.‬‬
                             ‫קפאתי במקומי כשהשמיכה מכסה אותי עד קצה ראשי‪.‬‬
        ‫מניה התיישבה בקצה המיטה‪" .‬רון חביבה"‪ ,‬לאט קולה בשקט בדממת החדר‪.‬‬

                                                     ‫התהפכתי לצד השני‪ ,‬פני לקיר‪.‬‬
                                                 ‫"רון שלי‪ "...‬לא זזתי בקושי נשמתי‪.‬‬
         ‫"את כנראה עייפה מאוד" אמרה בקול סדוק כעבור דקות ארוכות ושתוקות‪.‬‬
‫היא קמה בעדינות מן המיטה‪ ,‬ושתיהן יצאו לאיטן מהחדר‪ .‬שמעתי את קול צעדיהן‬

                                                            ‫מתרחק לעבר המסדרון‪.21‬‬
                                        ‫דממה עמדה בחדר‪ .‬הייתי בטוחה שהוא ריק‪.‬‬
‫בזהירות איטית הסרתי את השמיכה מראשי‪ .‬עיני נפגשו בעשרה זוגות עיניים עגולות‪,‬‬

                                                        ‫פנים שואלים ופיות פעורים‪.‬‬
                                             ‫"מה כולם יושבים פה על הראש שלי"?‬
                                    ‫קפצתי מן המיטה‪ ,‬לבושה כולי‪ ,‬הנעליים לרגלי‪,‬‬
                         ‫"אני מתה מרעב‪ ,‬מיכל יאללה בואי נפלח משהו מהמטבח!"‬

                                                       ‫וברחתי החוצה בטריקת דלת‪.‬‬
                                                                                ‫***‬

           ‫‪ 2‬היא הרי כבר עברה אירוע דומה עם אמי כילדה‪ .‬אך זה נודע לי רק כעבור שנים רבות‪.‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73