Page 62 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 62
קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול 53 //
יקום אחר
בגיל שתיים עשרה עזבה משפחתי את כפר גלעדי .עברנו לעיירת העולים הסמוכה,
קריית שמונה – "חלסה" בשמה המקורי ,הערבי.
הקיבוץ המיוחס והגאה הוחלף בעיירת עולים של שנות החמישים .סמל העליבות
והנחיתות בעיני – הקיבוצניקית ,ילדת הבועה.
לא רחוק ,רק חמישה קילומטרים מכפר גלעדי התגלה לי יקום אחר.
באחת נקרעתי מעולמי הבטוח ,מהבית .מהילדים בקבוצת "שיבולת" ,מהרפת
ומהמטעים ,מהתאנים ומהפטל .כבר אין יותר בית ילדים וחצר סביבו ,אין חדר אוכל.
נעלם החדר של אבא בתוך חורשת אקליפטוס הנושקת לכרם תאנים.
השבילים המתפתלים ,עטורי הברושים הגבוהים התחלפו בכבישים שחורים וחשופים.
הבתים הקטנים והלבנים הוחלפו בשיכוני עולים אפורים ובשרידי פחונים ,צריפונים
ובדונים מהמעברה שהיתה תחילתה של קריית שמונה.
גם הפנים המוכרים והידועים של חברי המשק ,התחלפו לקליידוסקופ של פנים זרות
מכל צבע וגוון.
כמה מוזר ,לא מקבלים שום דבר מהמחסן .אין דבר כזה – מחסן!
כל דבר עולה כסף :הלבן והלחמניות במכולת של דוד ,הסדקית בחנות של טרנצ'ינר,
מחברות וצבעים בחנות של אמסלם.
אוכל מקבלים בקיצוב -לפי פנקס תלושים ונקודות :ביצים בנקודות ,חצי קילו אורז,
חלב בנקודות ...1מאיפה באו הנקודות האלה?
1בתקופת "הצנע" בשנות החמישים הונהגה הקצבת מזון מותאמת לכל אזרח/ית במדינה וחולקו
פנקסי נקודות עם תלושים לכל מצרך מזון כדי לוודא שכל אזרח יקבל את ההקצבה המגיעה לו.
