Page 23 - etmol 60

‫מינה את יואל גולדה‪ .‬ברשות החוה‬
‫נשארה אדמה מדרונית דלה וקשה לעי­‬
‫בוד‪ .‬אדמה זו ‪ -‬מצא גולדה ‪ -‬זקוקה‬

‫להכשרה רבה וסיכוייה הכלכליים מע­‬
‫טים‪.‬‬

‫בתחילה ‪ -‬אווירה טובה‬

‫‪...‬‬ ‫'‪ . UK. irtikdfim‬׳‪%‬‬ ‫י‘־■'‬ ‫כפי שנמסר‪ ,‬הצליח גולדה בתחילה‬
‫ליצור אווירה ידידותית בחווה בין‬
‫עובדי החווה בכנרת‬ ‫גם מזכיר הקבוצה האמריקאית מ‪ .‬לוין‪,‬‬ ‫ההנהלה והעובדים‪ .‬גולדה שלא היה לו‬
‫שעסק בגידול עופות‪ .‬בתחילת ‪1912‬‬
‫אחותו‪ .‬מעשיו בתקופת מלחמת העולם‬ ‫הציעו יפה ולוין לגולדה ולד״ר רופין‬ ‫נסיון במשק הארצישראלי‪ ,‬חייב היה‬
‫הראשונה אינם ברורים‪ ,‬בכל אופן‪,‬‬ ‫לחכור את החוה לתקופה של שנה‪ .‬ד״ר‬ ‫״לקפוץ למים״‪ .‬הוא ניסה להנהיג‬
‫בשנת ‪ ,1917‬עם פרוץ המלחמה ברו­‬ ‫רופין קיבל את ההצעה ושיכנע את‬ ‫שכלולים בכל ענפי המשק‪ .‬הביא מ­‬
‫סיה‪ ,‬אנו מוצאים אותו במוסקבה‪ .‬נראה‬ ‫הממונים עליו‪ .‬במאי ‪ 1912‬נחתם חוזה‬ ‫כונות חדשות לגידול תבואה‪ ,‬הכניס‬
‫שעדיין המשיך לחפש אחרי מקום שבו‬ ‫בין נציגי הקבוצה האמריקאית ובין‬ ‫חידושים מודרניים בענף הרפת ושיכלל‬
‫אפשר ליצור התיישבות וחיים חדשים‪.‬‬ ‫חברת ״הכשרת הישוב״‪ ,‬בעלת החוה‪,‬‬
‫אחר‪-‬כך‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא מילא תפקידים‬ ‫בדבר החכרתה לקבוצת ״האכר הצ­‬ ‫גם את גידול העופות והירקות‪ .‬הוא יזם‬
‫ממלכתיים וציבוריים באירגונים‬ ‫עיר״‪ .‬עם העברת ניהול החוה לידי‬ ‫גם פעולות תרבותיות לפועלי החוה‪.‬‬
‫התיישבותיים יהודים‪-‬רוםים ובין השאר‬ ‫האמריקאים סיים יואל גולדה את תפקי­‬ ‫בב׳ בתמוז תרע״ב ‪ 1912 -‬יום הזכרון‬
‫עמד גם בראש ״אורט״‪ ,‬עד תחילת‬ ‫להרצל‪ ,‬התכנסו פועלי האיזור והאכרים‬
‫דו ונטש את כנרת‪.‬‬ ‫בחוות כנרת להעלאת זכרו של המנהיג‪.‬‬
‫שנות השלושים‪ ,‬שאז נעלם‪.‬‬
‫גולדה היה אמנם תקופה קצרה‬ ‫מסור לעובדים‪ ,‬אבל‪...‬‬ ‫גולדה ערך תערוכה חקלאית שבה הוצ­‬
‫בארץ‪ ,‬אבל היתה זו תקופת ביניים‪ ,‬בה‬ ‫גו פירות ומכונות של הישובים‪ ,‬וערך‬
‫נולדה ההתיישבות השיתופית ‪ -‬דגניה‪,‬‬ ‫שושנה בלובשטיין‪ ,‬אחותה של‬ ‫תחרות שבה ניתנו פרסים לבעלי התו­‬
‫קבוצת כנרת ואליעזר יפה היה אחר‪-‬כך‬ ‫המשוררת רחל‪ ,‬שהיתה באותה תקופה‬
‫מיוזמי המושב‪ .‬בזמן זה השאיר רושמו‬ ‫בכנרת‪ ,‬מספרת על גולדה‪ :‬״הוא ידע‬ ‫צרת המובחרת‪.‬‬
‫בין באי העליה‪-‬השניה שעברו על פני‬ ‫את מקצועו והיה מוכשר‪ ,‬אך את שפת‬
‫החיים החדשים לא הבין כנראה‪ .‬היה גם‬ ‫באותו כינוס‪ ,‬הוקם לפי הצעתו‪ ,‬מעין‬
‫חוות כנרת‪.‬‬ ‫מסור לפועלים‪ ,‬כרע ואח היה להם‬ ‫אנדרטת זכרון להרצל ‪ -‬גל אבנים‪,‬‬
‫בראשונה‪ ,‬אכל אתם וישן בחדר הגרוע‬
‫השבת אבדה‬ ‫שבגרועים‪ .‬ואם חלה אחד החברים גול­‬ ‫כמנהג התנ״ך‪.‬‬
‫דה היה מטפל בו בעצמו‪ ,‬ולא היה זז‬ ‫אבל היחסים עם הפועלים לא השתפ­‬
‫ב'ום ח בשעה ‪ 3‬בלילה ברחת מתחנת ת י■אביב‬ ‫ממיטתו‪ .‬הוא הרגיש עצמו אחראי לכל‬ ‫רו בסופו של דבר‪ .‬בן‪-‬ציון ישראלי‪,‬‬
‫נפש ולכל חיי החוה שעליה היה ממונה‪.‬‬ ‫ממתיישבי הקבוצה כנרת סיפר‪ :‬״יואל‬
‫פרה אדומה‬ ‫אבל ביום בהיר אחד באה הריאקציה‪.‬‬ ‫גולדה נתברך בסגולות רבות‪ ,‬ובכל זאת‬
‫יכול להיות שהפועלים לא השיבו לו‬
‫עיר הבטן והעט^נים—לבנים‪ .‬עם קרני□ גד״יות‪,‬‬ ‫כחיבתו‪ .‬קדח גם הוא‪ ,‬ומי יודע מה היה‬ ‫נשתבשו היחסים״‪ .‬השיטה והניהול‬
‫לפני ההטלטה‬ ‫האדמיניסטרטיבי לא השתנו בסופו של‬
‫הטיפול בו‪.‬‬
‫מ• מראד‪ .‬אותד‪ .‬או שר׳ע עליד‪—.‬יודיע‬ ‫״‪...‬לאחר זמן עבר לדירה מרווחה‪,‬‬ ‫דבר‪ .‬גם המצב הכלכלי לא השתפר‬
‫נפוצה שמועה כי הביא מבשלת לעצמו‪.‬‬ ‫בהרבה‪ .‬אמנם ההידרדרות נעצרה תו­‬
‫לשב׳ מונטיפטרי‪ .‬ראוב] א*ליד‪ #‬ויבא על שכרו‬ ‫שמענו גם כי יביא פסנתר‪ ...‬עם כל‬ ‫דות למאמצים שהושקעו‪ ,‬אבל הגר‪-‬‬
‫נבונותו בספרים‪ ,‬לא היה מעשי‪ .‬לפי‬ ‫עונות נמשכו‪ .‬המאזן בסוף ספטמבר‬
‫הפרה נמצאה‬ ‫דעת החברים‪ ,‬לא התנהל המשק כראוי‪.‬‬
‫עניין המים לא היה מסודר‪ .‬ויש אשר‬ ‫‪ 1911‬הראה אף הוא על גרעון גדול‪.‬‬
‫בגליון עת־מול מספר ‪ 57‬נתפרסמה בע­‬ ‫חסרו מים אפילו בחצר‪ .‬וכי אין זה לעג?‬ ‫גולדה הגיע למסקנה‪ ,‬כי שיטת הני­‬
‫מוד האחרון המודעה שלמעלה‪ ,‬שהופיעה‬ ‫מול ים כנרת!‪ ...‬ופעם בבוקר בהיר אחד‬ ‫הול של החוה נכשלה ויש צורך לפרק‬
‫ב״דבד׳ לפני יותר מחמי שים שנה וביקשה‬ ‫עזב גולדה מנהל החוה הלאומית הרא­‬ ‫את החוה ולנהלה בצורה אחרת‪ ,‬וזאת‬
‫את המוצא הישר להחזיר פרה אדומה‬ ‫שונה את המקום‪ ,‬נרגז ונעלב עד הי­‬ ‫למרות ניתוחו‪ ,‬כי ההפסדים הכספיים‬
‫קטנים והולכים‪ ,‬אבל ״הפועלים שלנו‬
‫שאבדה‪.‬‬ ‫סוד״‪.‬‬ ‫כבר קיבלו את המכסימום מהחוה שאין‬
‫יש בשורה‪ :‬הפרה נמצאה! חיים פילון‬ ‫גולדה עזב את כנרת ונעלם‪ ,‬נראה‬ ‫ביכולתה לוותר לגמרי על רווחים‪ .‬הם‬
‫מקרית־טבעון כותב אלינו ומודיע‪ ,‬כי‬ ‫שמייד יצא מן הארץ‪ .‬בראשית ‪1913‬‬ ‫מרוצים עתה והעבודה מתקדמת יפה‪.‬‬
‫הפרה האדומה נמצאה בידי שכן מכפר‬ ‫נמצא יואל גולדה בפריס‪ ,‬שוהה בבית‬ ‫אולם אין ספק ששיטת ההתיישבות‬
‫ערבי בפרדס סמוך לשכונת מונטיפיורי‬ ‫השיתופית יכולה ליתן לפועלים יותר‪,‬‬
‫שנתיים לאחר שאבדה‪ .‬בנו של בעל הפרה‬ ‫ואפשר על‪-‬ידי‪-‬כך להשיג עבודה‬
‫הוא כיום וטרינר בקרית‪-‬טבעון ‪ -‬צבי אר­‬
‫פרודוקטיבית יותר״‪.‬‬
‫ליך‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬כי עדיין החזיק האגרונום‬
‫בעל החינוך הסוציאליסטי ביתרונה של‬

‫ההתיישבות והחקלאות השיתופית‪.‬‬
‫ובינתיים מופיע גורם חדש בשטח‪,‬‬
‫חבורה של צעירים יהודים מארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬כולם בוגרי בית‪-‬ספר חקלאי‬
‫בניו‪-‬ג׳רסי‪ ,‬המכינה עצמה לעלות לארץ‪.‬‬
‫נציג ראשון של הקבוצה ‪ -‬שנקראה‬

‫״האכר הצעיר״ ‪ -‬אליעזר יפה‪ ,‬היה‬
‫בארץ ועבד בחוות כנרת והתבלט‬
‫בחריצותו ובמקצועיותו‪ .‬לכנרת הגיע‬

‫‪23‬‬