Page 23 - etmol 60
P. 23
מינה את יואל גולדה .ברשות החוה
נשארה אדמה מדרונית דלה וקשה לעי
בוד .אדמה זו -מצא גולדה -זקוקה
להכשרה רבה וסיכוייה הכלכליים מע
טים.
בתחילה -אווירה טובה
... ' . UK. irtikdfim׳% י‘־■' כפי שנמסר ,הצליח גולדה בתחילה
ליצור אווירה ידידותית בחווה בין
עובדי החווה בכנרת גם מזכיר הקבוצה האמריקאית מ .לוין, ההנהלה והעובדים .גולדה שלא היה לו
שעסק בגידול עופות .בתחילת 1912
אחותו .מעשיו בתקופת מלחמת העולם הציעו יפה ולוין לגולדה ולד״ר רופין נסיון במשק הארצישראלי ,חייב היה
הראשונה אינם ברורים ,בכל אופן, לחכור את החוה לתקופה של שנה .ד״ר ״לקפוץ למים״ .הוא ניסה להנהיג
בשנת ,1917עם פרוץ המלחמה ברו רופין קיבל את ההצעה ושיכנע את שכלולים בכל ענפי המשק .הביא מ
סיה ,אנו מוצאים אותו במוסקבה .נראה הממונים עליו .במאי 1912נחתם חוזה כונות חדשות לגידול תבואה ,הכניס
שעדיין המשיך לחפש אחרי מקום שבו בין נציגי הקבוצה האמריקאית ובין חידושים מודרניים בענף הרפת ושיכלל
אפשר ליצור התיישבות וחיים חדשים. חברת ״הכשרת הישוב״ ,בעלת החוה,
אחר-כך ,כאמור ,הוא מילא תפקידים בדבר החכרתה לקבוצת ״האכר הצ גם את גידול העופות והירקות .הוא יזם
ממלכתיים וציבוריים באירגונים עיר״ .עם העברת ניהול החוה לידי גם פעולות תרבותיות לפועלי החוה.
התיישבותיים יהודים-רוםים ובין השאר האמריקאים סיים יואל גולדה את תפקי בב׳ בתמוז תרע״ב 1912 -יום הזכרון
עמד גם בראש ״אורט״ ,עד תחילת להרצל ,התכנסו פועלי האיזור והאכרים
דו ונטש את כנרת. בחוות כנרת להעלאת זכרו של המנהיג.
שנות השלושים ,שאז נעלם.
גולדה היה אמנם תקופה קצרה מסור לעובדים ,אבל... גולדה ערך תערוכה חקלאית שבה הוצ
בארץ ,אבל היתה זו תקופת ביניים ,בה גו פירות ומכונות של הישובים ,וערך
נולדה ההתיישבות השיתופית -דגניה, שושנה בלובשטיין ,אחותה של תחרות שבה ניתנו פרסים לבעלי התו
קבוצת כנרת ואליעזר יפה היה אחר-כך המשוררת רחל ,שהיתה באותה תקופה
מיוזמי המושב .בזמן זה השאיר רושמו בכנרת ,מספרת על גולדה :״הוא ידע צרת המובחרת.
בין באי העליה-השניה שעברו על פני את מקצועו והיה מוכשר ,אך את שפת
החיים החדשים לא הבין כנראה .היה גם באותו כינוס ,הוקם לפי הצעתו ,מעין
חוות כנרת. מסור לפועלים ,כרע ואח היה להם אנדרטת זכרון להרצל -גל אבנים,
בראשונה ,אכל אתם וישן בחדר הגרוע
השבת אבדה שבגרועים .ואם חלה אחד החברים גול כמנהג התנ״ך.
דה היה מטפל בו בעצמו ,ולא היה זז אבל היחסים עם הפועלים לא השתפ
ב'ום ח בשעה 3בלילה ברחת מתחנת ת י■אביב ממיטתו .הוא הרגיש עצמו אחראי לכל רו בסופו של דבר .בן-ציון ישראלי,
נפש ולכל חיי החוה שעליה היה ממונה. ממתיישבי הקבוצה כנרת סיפר :״יואל
פרה אדומה אבל ביום בהיר אחד באה הריאקציה. גולדה נתברך בסגולות רבות ,ובכל זאת
יכול להיות שהפועלים לא השיבו לו
עיר הבטן והעט^נים—לבנים .עם קרני□ גד״יות, כחיבתו .קדח גם הוא ,ומי יודע מה היה נשתבשו היחסים״ .השיטה והניהול
לפני ההטלטה האדמיניסטרטיבי לא השתנו בסופו של
הטיפול בו.
מ• מראד .אותד .או שר׳ע עליד—.יודיע ״...לאחר זמן עבר לדירה מרווחה, דבר .גם המצב הכלכלי לא השתפר
נפוצה שמועה כי הביא מבשלת לעצמו. בהרבה .אמנם ההידרדרות נעצרה תו
לשב׳ מונטיפטרי .ראוב] א*ליד #ויבא על שכרו שמענו גם כי יביא פסנתר ...עם כל דות למאמצים שהושקעו ,אבל הגר-
נבונותו בספרים ,לא היה מעשי .לפי עונות נמשכו .המאזן בסוף ספטמבר
הפרה נמצאה דעת החברים ,לא התנהל המשק כראוי.
עניין המים לא היה מסודר .ויש אשר 1911הראה אף הוא על גרעון גדול.
בגליון עת־מול מספר 57נתפרסמה בע חסרו מים אפילו בחצר .וכי אין זה לעג? גולדה הגיע למסקנה ,כי שיטת הני
מוד האחרון המודעה שלמעלה ,שהופיעה מול ים כנרת! ...ופעם בבוקר בהיר אחד הול של החוה נכשלה ויש צורך לפרק
ב״דבד׳ לפני יותר מחמי שים שנה וביקשה עזב גולדה מנהל החוה הלאומית הרא את החוה ולנהלה בצורה אחרת ,וזאת
את המוצא הישר להחזיר פרה אדומה שונה את המקום ,נרגז ונעלב עד הי למרות ניתוחו ,כי ההפסדים הכספיים
קטנים והולכים ,אבל ״הפועלים שלנו
שאבדה. סוד״. כבר קיבלו את המכסימום מהחוה שאין
יש בשורה :הפרה נמצאה! חיים פילון גולדה עזב את כנרת ונעלם ,נראה ביכולתה לוותר לגמרי על רווחים .הם
מקרית־טבעון כותב אלינו ומודיע ,כי שמייד יצא מן הארץ .בראשית 1913 מרוצים עתה והעבודה מתקדמת יפה.
הפרה האדומה נמצאה בידי שכן מכפר נמצא יואל גולדה בפריס ,שוהה בבית אולם אין ספק ששיטת ההתיישבות
ערבי בפרדס סמוך לשכונת מונטיפיורי השיתופית יכולה ליתן לפועלים יותר,
שנתיים לאחר שאבדה .בנו של בעל הפרה ואפשר על-ידי-כך להשיג עבודה
הוא כיום וטרינר בקרית-טבעון -צבי אר
פרודוקטיבית יותר״.
ליך. מסתבר ,כי עדיין החזיק האגרונום
בעל החינוך הסוציאליסטי ביתרונה של
ההתיישבות והחקלאות השיתופית.
ובינתיים מופיע גורם חדש בשטח,
חבורה של צעירים יהודים מארצות-
הברית ,כולם בוגרי בית-ספר חקלאי
בניו-ג׳רסי ,המכינה עצמה לעלות לארץ.
נציג ראשון של הקבוצה -שנקראה
״האכר הצעיר״ -אליעזר יפה ,היה
בארץ ועבד בחוות כנרת והתבלט
בחריצותו ובמקצועיותו .לכנרת הגיע
23