Page 2 - ETMOL_124
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                               ‫עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופי שלמה סימונסון‪,‬‬
‫פרופ׳ מינה רוזן‪ ,‬ד״ר שלמה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני — הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ — 14056 .‬תל־אביב ‪ ,61140‬טלפון ‪03-5621561‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״חדקל״ בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה — ‪ 75‬ש״ח‬
‫גליון בודד — ‪ 14‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל‪-‬אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

         ‫בגליון זה‬                                                     ‫גניזת אירופה‬                                 ‫דפים מהגניזה האירופית‬

‫בשער — מנחם אוסישקין‬            ‫בשנה הבאה יימלאו מאה שנים לגילוי גניזת קהיר בבית־הכנסת על שם‬                        ‫ש‪.‬ז‪ .‬שכטר עם אוצרות‬
                                ‫עזרא הסופר בפוסטאט‪ ,‬היא קהיר העתיקה‪ ,‬על־ידי שניאור זלמן שכטר‪,‬‬                       ‫הגניזה‬
‫ואחד‪-‬העם בתל‪-‬אביב בשנת‬          ‫שהועברה לאוניברסיטת קמברידג׳ באנגליה‪ .‬מאות אלפי הקטעים‪ ,‬הספרים‪,‬‬                     ‫דפים מהגניזה האירופית‬
‫‪ ,1925‬ציור מאת ליאופולד‬         ‫המכתבים והתעודות הם האוצר הגזול ביותר על חיי היהודים‪ ,‬תורתם‪,‬‬
                                ‫שירתם‪ ,‬ספרותם‪ ,‬מסחרם ועסקיהם שנתגלה עד־כה ושבעקבותיו נתפרסמו‬
‫פילוחובסקין שולמית לסקוב‬        ‫מאות מחקרים‪ ,‬ספרים ומאמרים שהביאו לעולם את הממצאים ופירושם‬
                                ‫וסיפרו את סיפורם‪ .‬רק חלק מהגניזה פורסם ופורש ומחקרה יעסיק עוד הרבה‬
‫מספרת בעמוד ‪ 14‬על‬
‫התוכנית שהעלה אוסישקין‬                                        ‫חוקרים במשך שנים רבות בשטחים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫ב־‪ 1904‬להתיישבות בארץ‬           ‫בקובץ ״מדעי היהדות״ היוצא לאור על־ידי במת האיגוד העולמי למדעי‬
                                ‫היהדות‪ ,‬מפרסם שמחה עמנואל מאמר מקיף על גניזה אחרת הנחשפת עתה‪,‬‬
‫ולפעילות מדינית • קלמן‬          ‫אותה הוא מכנה ״גניזת אירופה״ והיא מתגלית במקומות בלתי צפויים‪:‬‬
‫שולמן פירסם עשרות ספרים‬
                                                                                            ‫בכריכות ספרים ישנים‪.‬‬
‫שפתחו לפני יהודי מזרח‬           ‫זו גניזה של אלפי דפים בודדים שנתלשו מכתבי־יד עבריים ושימשו לכריכת‬
‫אירופה את שערי ההשכלה‬           ‫ספרים ולעטיפת תיקים ארכיוניים במאות ה‪ 16‬וה־‪ .17‬דפים אלו מתגלים‬
‫במאה הקודמת‪ ,‬מאמר של‬            ‫בספריות‪ ,‬בארכיונים ובידיים פרטיות בארצות מרכז אירופה‪ .‬מסתבר כי כורכי‬
                                ‫הספרים היו משתמשים בדפי כתבי־יד ישנים כדי לעשות מהם כריכות‪.‬‬
‫ד״ר שמואל פיינר בעמוד ‪3‬‬         ‫הכורכים היו לעתים משתמשים בכמה וכמה עמודים של אותו כתב היד‬
‫• הארכיאולוג מגן ברושי‬          ‫לעשיית כריכה אחת ולעתים היו מכנסים דפים מכתבי יד שונים‪ .‬נראה‬
                                ‫שמקורם של כתבי־היד היו שניים‪ :‬כתבים שנגמרה הדפסתם והמדפיסים שלא‬
‫כותב בעמוד ‪ 6‬על שלושת‬           ‫היו צריכים להם יותר מכרום לכורכים‪ ,‬וכתבים ‪ -‬ואלו כנראה הרוב ‪-‬‬
‫הגורמים שהביאו להת ­‬            ‫שהוחרמו מהיהודים בכוח על־ידי השלטונות או על־ידי האינקוויזיציה ונמסרו‬
‫פתחות הגדולה בארץ‬
‫בתקופת הברזל • המקום‬                                                                                ‫לכורכי הספרים‪.‬‬
‫שם התחילה מלחמת‬                 ‫המחקר של דפי הכריכות שהופרדו מחדש החל כבר בסוף המאה ה־‪ 18‬שאז‬
                                ‫פסקו כורכי הספרים להשתמש בדפי כתבי־יד‪ .‬גם במאה ה־‪ 19‬פורסמו כמה‬
‫העצמאות — יהודה זיו‬             ‫מחקרים של ממצאים בכריכות הספרים‪ .‬ב־‪ 1912‬נעשה נסיון ראשון לחשוף‬
‫בעמוד ‪ • 8‬פרופ׳ דניאל‬           ‫את כל הקטעים שבכריכות הספרים בספריה הלאומית בווינה‪ .‬חמישים שנה‬
‫קארפי סוקר )בעמוד ‪(9‬‬            ‫אחר ־כן פורסמו קטלוגים של קטעים שנתגלו בספריות גרמניה‪ ,‬הונגריה‬
                                ‫ואוסטריה‪ .‬ביוזמת בית־הספרים הלאומי והאקדמיה הישראלית הוחל לפני‬
‫תיעוד על משפחה של מלווים‬        ‫עשרים ־וחמש שנים בחיפוש שיטתי אחרי קטעים בכריכות ספרים בספריות‬
‫בעיירה איטלקית קטנה‬             ‫אירופה‪ ,‬שהתבקשו לפתוח כריכות ספרים‪ .‬הן נענו‪ ,‬למרות הבעיות הכרוכות‬
‫באיטליה במאה ה־‪# 15‬‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד‬             ‫בפירוק הספרים‪ ,‬ונתגלו גילויים חשובים‪ .‬באיטליה לבד נמצאו ‪ 6000‬קטעים!‬
‫היתה הזהות היהודית‬              ‫ומקטעים אלו נתגלו לנו קטעים מחיבורים עבריים שאבדו לחלוטין‪ ,‬כמו‬
‫קשורה בקיום המצוות בלבד‬         ‫חלקים מהתלמוד הירושלמי‪ ,‬״ספר חפץ״‪ ,‬הלכות מתקופת הגאונים שלא היו‬
                                ‫בידינו‪ ,‬תרגום לא ידוע של ״ספר השורשים״‪ ,‬קטעים מפירוש רש״י למסכת‬
‫— על כך כותב פרופ׳ אהרן‬         ‫נזיר שאבד‪ ,‬חיבורים של בעלי התוספות‪ ,‬נוסחים חדשים של מדרשים‪ ,‬נוסחים‬
‫אופנהיימר )עמוד ‪ • (12‬נגד‬       ‫לא ידועים של תפילות‪ ,‬פרשנות פיוט ותגלית חשובה מאוד ‪ -‬פירושו של רבי‬
                                ‫יוסף קרא לתורה‪ .‬עד־כה היה בידינו פירושו לנביאים וכתובים וסבורים היינו‬
‫הזרם — דמותו של י‪.‬ל‪.‬‬            ‫כי הוא לא פירש את התורה‪ .‬לאחרונה נתגלו בכריכות ספרים בספריות‬
‫מאגנס‪ ,‬נשיא האוניברסיטה‬         ‫איטליה דפים מפירושו לתורה והיתה זו תגלית מפתיעה‪ .‬אברהם גרוסמן‬
‫העברית בתקופת הבראשית‪,‬‬          ‫שהוציא לאור בימים אלו ספר על חכמי צרפת הראשונים‪ ,‬בהוצאת מאגנס‪,‬‬
                                ‫מקדיש מקום נכבד לרבי יוסף קרא ומשתמש בהרחבה בקטעים של פירושו‬
‫מאת לילי ירושלם‪ ,‬שהיתה‬
                                                                                                 ‫שנתגלה באיטליה‪.‬‬
‫מזכירתו ‪ %‬יומנו של אברהם‬        ‫נראה כי עדיין גניזות רבות נכונות לנו‪ ,‬הפתעות רבות‪ ,‬אור חדש על עניינים‬

‫אייזנשטיין־אלדמע שהבריח‬                                                                   ‫ישנים‪ ,‬ושמחה לחוקרים‪.‬‬

‫נשק ב־‪ 1910‬ונעצר ל‪5-‬‬
‫חודשים • מרד הדרוזים‬
‫בלבנון באמצע המאה‬
‫הקודמת )עמוד ‪ (22‬מאת‬

‫אהרן יפה • שמעון פינקל‬

‫שבימים אלו מלאו לו ‪90‬‬
‫שנה עדיין מופיע על הבמה‬
‫בתפקידים מרכזיים —‬
‫בעמוד אחרון • בחוברת‬
‫הקודמת חלו טעויות במדור‬
‫׳ספרים‪ ,‬ספרים׳ בעמוד ‪.24‬‬
‫שם ספרו של מרדכי נאור‬
‫הוא ״ירושלים עיר ועם״‬
‫והוא יצא לאור על־ידי יד בן‬

          ‫צבי וידיעות אחרונות‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7