Page 6 - ETMOL_124
P. 6

‫שרידי מדרגות חקלאיות עתיקות במדבר יהוד ה‬

‫התקופה הנדונה‪ ,‬שתחילתה בשנת ‪ 1200‬לפני הספירה‪ ,‬מילא‬                ‫בראשיתה של תקופת הברזל התחוללה בארץ־ישראל‬
                         ‫בראשית התקופה תפקיד צנוע למדי‪.‬‬           ‫תמורה חקלאית מרחיקת לכת‪ :‬חבלי ההר המהווים את רובה‬
                                                                  ‫של הארץ מצפון לנגב‪ ,‬שהיו במשך מאות השנים של‬
‫במאות השנים שבהן כמעט פסקה התערבות האדם בנופיו‬                    ‫תקופת־הברונזה המאוחרת כמעט שוממים‪ ,‬נתאכלסו תוך‬
‫של ההר השתנו פניו כמעט ללא הכר‪ :‬היער חזר וכבש את‬                  ‫זמן קצר יחסית ביישוב צפוף למדי‪ .‬שטחים ניכרים שלא‬
‫השטחים שסולק מהם בידי המתיישבים של תקופת־הברונזה‬                  ‫עובדו זה כתריסר דורות‪ ,‬וגם שטחים שלא עובדו מעולם‪,‬‬
‫הקדומה ותקופת־הברונזה המאוחרת‪ .‬אכן‪ ,‬לא היה זה יער‬                 ‫הוכנסו למעגל הייצור החקלאי‪ ,‬דבר שהיו לו תוצאות‬
‫בראשית‪ ,‬שהרי כבר חלו בו ידי אדם‪ .‬אבל הדעת נותנת‪ ,‬כי‬
‫בחלק מחבלי ההר היה זה יער עבות למדי‪ ,‬בראש ובראשונה‬                                            ‫דימוגראפיות ופוליטיות מופלגות‪.‬‬
‫של אלון ואלה‪ .‬בחלקים אחרים כוסה השטח בבתות וגריגות‬                ‫במרוצת תקופת־הברונזה המאוחרת )‪ 1200-1550‬לפני‬
‫צפופות‪ ,‬הכול לפי תנאי השטח ומידת התערבותו של האדם‬                 ‫הספירה בקירוב( נידלדל מאוד יישובה של ארץ־ישראל‪,‬‬
‫בעבר הקרוב או הרחוק‪ .‬אין כמעט ספק‪ ,‬שעל־אף דילדול‬                  ‫ובעיקר בחבליה ההרריים של הארץ‪ .‬סבורני‪ ,‬כי בין שנת‬
‫יישובי־הקבע עדיין שימש ההר מקום מגורים ומחיה‬                      ‫‪ 1550‬לשנת ‪ 1200‬הצטמצמה האוכלוסייה כדי מחצית‪ ,‬ואולי‬
‫לאוכלוסייה פאסטוראלית מסויימת‪ ,‬שהיא מטבעה דלילה‪,‬‬                  ‫אף פחות מכך ‪ -‬מ־‪ 140,000‬ל־‪ .70,000-60,000‬הדילדול‬
‫ומגוריה הארעיים אינם משאירים שרידים שניתן להבחין‬                  ‫העיקרי היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהר‪ .‬בחבל אפרים פחת מספר‬
‫בהם‪ .‬דומה‪ ,‬שקבוצות אלו של רועים התערבו התערבות‬                    ‫היישובים מ־‪ 81‬בסוף תקופת־הברונזה התיכונה ל־‪5‬‬
‫כלשהי בכסות הצמחייה‪ .‬אף־על־פי־כן רשאים אנו להניח‪,‬‬                 ‫בתקופת־הברונזה המאוחרת; ביהודה‪ ,‬בבנימין ובמנשה‬
‫שמרבית שטחו של ההר היה מיוער‪ .‬אפשר להשעין את הדבר‬                 ‫נותרו מ־‪ 220‬ישובים ‪ .20‬סיבות שונות גרמו לנטישתם של‬
‫הזה לא רק על סברה‪ ,‬אלא גם על מסורת מקראית‪ .‬המדובר‬                 ‫חבלי־ארץ אלה‪ ,‬וביניהם מסעות המלחמה התכופים של‬
‫בפסוקים הידועים שבהם אומר יהושע לבני יוסף היינו‪,‬‬
‫שבטי מנשה ואפרים‪ ,‬שרוב ההר המרכזי היה להם לנחלה‪,‬‬                                    ‫המצרים בארץ ושלטון העושק שהנהיגו בה‪.‬‬
‫המתלוננים על מיעוט נחלתם‪ :‬״עלה לך היערה ובראת לך‬                  ‫בתקופת־הברזל הראשונה חל בהר תהליך התיישבותי‬
‫שם בארץ הפרזי והרפאים״ )יהושע י״ז‪ ,‬ט״ו(‪ .‬וכאשר‬                    ‫נמרץ ללא תקדים‪ .‬במנשה היו עתה ‪ 96‬יישובים )לעומת ‪31‬‬
‫תשובתו איננה מניחה את דעתם‪ ,‬הוא שב ואומר‪ :‬״כי הר‬                  ‫בתקופת־הברונזה המאוהרת( באפרים ‪ 115‬לעומת ‪,5‬‬
                                                                  ‫ובבנימין ויהודה כ־‪ 30‬לעומת ‪ 3-2‬לפני כן‪ .‬תנופת‬
  ‫יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיר׳)פסוק י״ח(‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי לשם הכשרת שטחים לחקלאות הושמד רובו‬                                  ‫ההתיישבות נמשכה גם בתקופת־הברזל השניה‪.‬‬
‫של יער זה באש‪ .‬זו שיטה המשמשת את האדם זה מאות‬
‫אלפי שנים‪ .‬דומה‪ ,‬כי בארץ־ישראל ידע האדם הקדמון את‬                 ‫שלושה גורמים שימשו אז את המתנחלים והמיישבים‬
‫האש כבר בעוביידיה‪ ,‬לפני כמיליון וחצי שנים‪ ,‬ובוודאי לפני‬           ‫החדשים‪ :‬האש ‪ -‬לבירוא היער; העפר ‪ -‬לבניית המדרגות;‬
‫כחצי מיליון שנה בסביבות גשר־בנות־יעקב‪ .‬אין צריך לומר‪,‬‬             ‫והמים‪ ,‬שאגירתם איפשרה קיום אוכלוסייה גדולה‪ .‬דווקא‬
‫שבירוא זה איננו דורש שום מאמץ‪ ,‬שלא כבירוא בכלי־‬                   ‫החידוש הטכנולוגי הגדול ‪ -‬הברזל‪ ,‬שעל שמו נקראה‬
‫עבודה‪ .‬גם בכלי־עבודה משוכללים זוהי עבודה קשה‬
‫וממושכת‪ ,‬ולבני המאה הי״ב עדיין לא היו כלי־עבודה‬

                                                          ‫טובים‪.‬‬
‫בחלקים נרחבים של ההר‪ ,‬אף־כי לא בכל מקום‪ ,‬אין‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11