Page 3 - ETMOL_124
P. 3
30הספדים שנתב תירש ועיבד קלמן שולמן בתולדות העולס ובתולדות ישראל היו היסוד להשנלתם של ובנות יהודיס במאה ה־9ו
שמואל פיינר
ספר מסעות בארץ ישראל ,היה אחד של המשכילים .גישתו הדתית קלמן שולמן ,משכיל ״מתוך שנולד
מספרי ההשכלה הראשונים שקרא המובהקת ,שלא היתה אמצעי לרכישת ב־ ,1819ושימש כמורה ללשון העברית
לב הקורא אלא מרכיב יסודי של בבית־הספר הריאלי שליד בית־המדרש
בהיותו בן עשר ,תלמיד ב״חדר׳. משכיליותו ,באה לידי ביטוי בכל לרבנים בווילנה ,היה מחבר הספרים
ב״שולמית״ ובשאר ספרי ארץ חיבוריו ואף בתרגומים שבהם דאג הפופולריים ביותר בהיסטוריה
ישראל שלו פנה שולמן לבני הנעורים לנטרל כל רמז ל״חקירה חופשית״. הישראלית והכללית ,במאה ה־ .19הוא
ובמיוחד לחניכי החדרים והישיבות גישה זו איפשרה לספריו להגיע גם היה הראשון שתירגם -אמנם לא
שלא נותקו מן הלשון העברית, למדפי הספרים שבבתים לא משכיליים. משפת המקור היוונית אלא מגרמנית
ולפניהם ביקש לחשוף מה אירע לארץ בהתלהבות ,בשקידה ובדבקות נקראו -את כתבי יוספוס פלביוס לעברית,
הקדושה .בששת ספרי ארץ ישראל העלילות המורבבות והדרמטיות של כתב ששה ספרים על תולדות ארץ־
נכללה אינפורמציה היסטורית ספר העלילות הצרפתי ״מסתרי פאריז״ ישראל ,תשעה ספרים על תולדות
וגיאוגרפית רבה ואף נסקר מצב הארץ ומקהילות רבות האיצו בשולמן העולם ,ועשרה ספרים של הגיאוגרפיה
באמצע המאה הי״ט .שולמן ליקט את להשלים את תרגום הרומן של אידן סי העולמית וספרים אחרים .את הספרים
החומר מספרי מסע ומחקר ,ופעמים ששימש לתלמידי הישיבות הצעירים תירגם ועיבד בדירתו הצנועה בסימטת
רבות אף הרחיב את היריעה לתולדות אשנב לעולם זר ומרתק .והם גם סטיפן הקטן בווילנה ,בעזרת או
המזרח )מצרים ,אשור ,בבל( בכלל. שקראו בשקיקה את הרומן ההיסטורי ביוזמת ״חברת מרבי השכלה״
לגילויה מחדש של ארץ ישראל במאה ״הריסות ביתד׳ ואף את ספרי שברוסיה ורובם נדפסו בדפוס ראם
הי״ט תרם שולמן כשהעביר כמה מן ההיסטוריה שתירגם שולמן בסגנון
הגילויים הללו לקהל קוראי העברית בווילנה.
במזרח אירופה .במפעל זה הניח שולמן וברטוריקה כשל רומנים מושבי לב. קלמן שולמן תירגם אף ספרות יפה,
תשתית להכרת ארץ ישראל ועברה את משימתו העיקרית ראה קלמן את ה״להיט״ הצרפתי -״מסתרי פריד
ההיסטורי ,בסים ששימש לימים מרכיב שולמן בהשלמת החיסרון הגדול מאת איזץ סי ,ספר עלילות שהלהיב
חשוב בתודעה ובאידיאולוגיה של בספרות העברית ,שממנה נעדרו את צעירי וצעירות היהודים והיה
התנועה הלאומית .אלא ששולמן עצמו, לדעתו ״שתי ידיעות אשר הן המדרגות לרבים מהם הרומן הראשון שקראו
למרות הנסיונות המאוחרים לאמצו הראשונות לכל חכמה ודעת ,הלא הן בחייהם .ספריו שיצאו במהדורות רבות
לחיק הלאומיות היהודית המודרנית, ידיעת דברי עולם )וועלטגעשיכטע( ובאלפי עותקים נתנו ליהודי מזרח
האיר את העבר הארצישראלי מתוך ומחקרי ארץ )געאגרפיע(״ .ואומנם אירופה -דתיים ו״מתפקרים״ -
הצליח שולמן להגשים את משימתו, תמונה רחבה יותר של העולם וקורותיו
מגמות והלכי רוח אחרים. ובמיוחד בחיבור המקיף בן תשעת
שולמן קשר את ארץ ישראל הכרכים ״דברי ימי עולם״ ,שפתה עבור ושימשו יסוד להרחבת השכלתם.
לשלושה מוקדים :המחקר המדעי קוראי עברית רבים שערים אל אופקי שולמן נמנה עם חוג משכילי וילנה,
הארכיאולוגי ,קדושתה של הארץ ההיסטוריה .יוסף קלוזנר הצעיר ,מי ובגילו ,חינוכו התורני בישיבת
המתבטאת ב״זכרונות קדושים״ שעתיד להיות היסטוריון לאומי של וולוז׳ין ,אורח חייו הדתי ותפישתו
ועתיקותה המעוררת ריגשה רומנטית. תקופת בית שני וחוקר הספרות המשכילית ,היה דמות טיפוסית
אך מעבר למחקר המדעי ולהשלכות העברית החדשה ,קרא בהיותו בן למשכילי וילנה המתונים .שולמן אף
הדתיות היתה ארץ ישראל של שולמן שתים־עשרה לערך את תירגומו של היה ממתפללי בית הכנסת המשכילי
בימה לחזון היסטורי רומנטי המשפיע שולמן ל״מלחמות היהודים״ של יוסף
על הנפש ועל הרגש של היהודי. בן־מתתיהו ,ובעזרתו קיבל לדבריו את ״טהרת קודש״.
המשמעות המחקרית ,הרציונליסטית ״הדחיפה הראשונה לאהבה אין ספק ,כי סוד הצלחתו של שולמן
והמורליסטית של ההיסטוריה נדחקה ולהתמכרות לתקופת בית שני״ .שמעון נעוץ בעובדה שלא היפנה את חיבוריו
כאן לשוליים ,ואת מקומה תפסה דובנוב סיפר כי ״שולמית״ של שולמן, אל החוג המצומצם יחסית של
החוויה הנפשית של המתבונן מתוך המשכילים ,אלא פנה אל קהל קוראים
רחב בהרבה -לעיתים למורת רוחם