Page 5 - ETMOL_124
P. 5

‫הספר מסתרי פאריז‬  ‫שהשוואה בין ״תולדות היהודים״ של‬          ‫לקורא היהודי להתמצא בנבכיה של‬
                                                   ‫גרץ לספרו זה של שולמן מגלה כי‬            ‫מערכת היהסים הבין לאומיים של‬
‫ומחזק את זכותו כמתרגם גם לעבד את‬                   ‫לפנינו למעשה תירגום כמעט מלא של‬          ‫זמנו‪ .‬מספרי שולמן למדו קוראי‬
‫הספר כרצונו‪ .‬ההיסטוריון‪ ,‬סבר‬                       ‫החלקים השישי והשמיני מחיבורו של‬          ‫העברית בין היתר על ״המלחמות‬
‫סוקולוב‪ ,‬מחויב אומנם לספר מה‬                       ‫גרץ‪ ,‬העוסקים באישים יהודים בספרד‪,‬‬        ‫הנוראות״ שבין ״בעלי הצפון ובעלי‬
‫שאירע מבלי לערב עמדות ולקחים‪ ,‬אך‬                   ‫עובדה ששולמן לא טרח לחשוף בפני‬           ‫הנגב״ באמריקה‪ ,‬״מלחמת הדרור בארץ‬
‫במציאות מימושה של מחויבות זו הוא‬                   ‫קוראיו‪ .‬לגבי החכמים המאוחרים ניצל‬        ‫אשכנז״‪ ,‬ו״התקוממות פאלעך; כיצד‬
‫בלתי אפשרי‪ .‬לא ניתן להתנתק‬                         ‫שולמן גם את מחקריהם של שי״ר‪,‬‬             ‫״התאחדו כל צבאות מלכי הברית‬
‫מהשקפות העולם‪ ,‬וזו גם הסיבה‬                        ‫גייגר‪ ,‬שד״ל‪ ,‬ריב״ל ואחרים‪ .‬גרץ עמד‬       ‫ויתפרצו לעלות בסערת מלחמה על‬
‫להבדלים שבין ספרי ההיסטוריה‬                        ‫לנגד עיניו גם כאשר כתב על תולדות‬         ‫סעוואסטאפאל״ במלחמת קרים; וכיצד‬
‫השונים‪ .‬גם המתרגם ‪ -‬כל עוד אינו‬                                                             ‫״הנשיא לואי נאפאלעאן התנשא‬
‫פוגע בעובדות ‪ -‬רשאי לדעתו להסיק‬                                  ‫ישראל ב״דברי ימי עולם״‪.‬‬    ‫לקיסר בצרפת״‪ .‬בחלק השישי עבר‬
‫מסקנות שונות מאלה של המחבר‪ .‬גרץ‬                    ‫בשנת ‪ 1876‬קיבל עליו שולמן את‬             ‫שולמן גם לאסיה‪ ,‬ותיאר את‬
‫הוא אומנם היסטוריון חשוב ביותר‪ ,‬אך‬                 ‫התרגום של ״תולדות היהודים״ מאת‬           ‫הקולוניאליזם האירופי כתופעה‬
‫חולשתו בכך‪ ,‬שהתקשה למשול ברוחו‬                     ‫גרץ‪ ,‬ועוד באותה שנה הופיעו שלוש‬          ‫חיובית‪ ,‬שמטרתה להושיע את המזרח‬
‫ושירבב לכתיבתו את דעותיו‪ .‬שולמן‪,‬‬                   ‫החוברות הראשונות‪ ,‬שכללו את‬               ‫ולחלצו מבורותו‪ ,‬בעוד שהחלק‬
‫המתרגם‪ ,‬לא יחטא אפוא אם ינטרל את‬                   ‫המבוא של גרץ לחלק הראשון ואת‬             ‫התשיעי הוקדש כולו לתיאור מפורט‬
‫השקפותיו של גרץ ובכך יחסוך מקהל‬                    ‫תיאור התקופה שמכיבוש ארץ ישראל‬
‫הקוראים דעות רדיקליות ואף יתרום‬                    ‫עד מלוכת שאול‪ .‬אלא שתירגומו של‬                 ‫של המלחמה בין רוסיה לתורכיה‪.‬‬
‫להרחבת מעגל הקוראים‪ ,‬שבחלקם היו‬                    ‫שולמן הופסק‪ ,‬כמו תרגומים שקדמו‬           ‫לאחר שסיים את ארבעת החלקים‬
‫נמנעים לחלוטין מקניית הספר כפי‬                     ‫לו‪ ,‬לאחר פחות ממאתיים עמודים‪,‬‬            ‫חראשונים של ״דברי ימי עולם״ תיכנן‬
                                                   ‫שכללו את חמשת הפרקים הראשונים‬            ‫שולמן לתרגם גם את ההיסטוריה‬
                           ‫שהוא במקור‪.‬‬             ‫של החלק הראשון בלבד‪ .‬ביקורת‬              ‫הרוסית ולשלב בה את תולדות‬
‫שולמן עצמו התחרט עוד קודם‬                          ‫שנמתחה על שולמן מכיוונים שונים‪,‬‬          ‫היהודים ברוסיה‪ .‬אלא ש״חברת מרבי‬
‫לפירסום דברי הביקורת על שנטל על‬                    ‫אכזבתו של שולמן עצמו מן חהדפסה‬           ‫השכלה״ דחתה את בקשתו לעזרה‪ .‬עם‬
‫עצמו את משימת התירגום‪ .‬במיוחד‬                      ‫בווינה ואי־שביעות רצונם של‬               ‫זאת‪ ,‬מזכיר החברה ליאון רוזנטל סייע‬
‫הקשה עליו הריחוק מבית הדפוס‬                        ‫המוציאים לאור האחים וינטר הם ככל‬         ‫לשולמן לפרסם את הספר ״קרית מלך‬
‫בווינה‪ .‬״אם ידעתי מראש ‪ -‬כתב‬                       ‫הנראה שהביאו להפסקת התרגום‪.‬‬              ‫רב״ )‪ ,(1869‬שבו תיאר שולמן מתוך‬
‫שולמן ‪ -‬כי יספחו אלה שבושים רבים‬                   ‫הביוגרפים של שולמן מוסיפים‪ ,‬שגרץ‬         ‫התלהבות ופטריוטיזם רוסי את‬
‫וטעותים עצומים בבית־הדפוס‪ ,‬כי אז‬                   ‫עצמו הודיע לאחים וינטר על ביטול‬          ‫״תולדות פעטערבורג הבירה מיום‬
‫לא קרבתי אל המלאכה הכבדה הזאת״‪.‬‬                    ‫הסכמתו לתרגום בשל השינויים‬               ‫הווסדה עד היום הזה‪ ,‬תורת היכליה‪,‬‬
‫לתירגום עברי מלא יחסית של גרץ‬                      ‫שחכניס שולמן בספר‪ ,‬ואילו מקור אחר‬        ‫טירותיה וארמונותיה‪ ,‬מפלאות בתי‬
‫שגם הוא היה רחוק מלהיות נקי‬                        ‫מסר‪ ,‬שמשבר בבית הדפוס‪ ,‬ולא סיבה‬          ‫סגלותיה ויקר תפארת משכיותיה‪ ,‬וכל‬
‫ממגמתיות‪ ,‬היה צריך להמתין עוד ‪14‬‬                   ‫עניינית‪ ,‬הוא שמנע את המשך תירגומו‬        ‫חסנה והדרי עזה״‪ .‬רוזנטל גם מימן את‬
‫שנה מאז ניסיון התירגום של שולמן ‪-‬‬                                                           ‫הדפסתו של ספר גיאוגרפיה בעברית‬
‫עד לתרגומו של שפ״ר )שאול פנחס‬                                                    ‫של שולמן‪.‬‬  ‫״מחקרי ארץ רוסיא״ )‪ ,(1869‬ששולמן‬
‫רבינוביץ(‪ ,‬שהחל להופיע בשנת ‪,1890‬‬                                                           ‫שילב בו קיצור של תולדות רוסיה‬
‫תשע שנים לפני מותו של שולמן‪,‬‬                          ‫ביקורת של ליליינבלום‬                  ‫וצירף לו את מפות רוסיה בעברית‪.‬‬
                                                                                            ‫״מחקרי ארץ רוסיא״ היה הראשון‬
    ‫שנפטר ב־‪ ,1899‬כשהוא בן שמונים‪.‬‬                 ‫הצהרתו של שולמן‪ ,‬כי בחר בתרגומו‬          ‫בסדרת ספרי הגיאוגרפיח של שולמן‪.‬‬
                                                   ‫לגרץ ״דרך אמונה״ והרשה לעצמו‬             ‫לאחר ספר זה בא בעשרח חלקים ״ספר‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״השכלה והיסטוריה״ ‪ -‬שמואל‬              ‫לפסוח על מסקנות רדיקליות של‬              ‫מוסדי ארץ ‪ -‬תכונות כל ארצות תבל‬
                                                   ‫״חקירה חופשית״ עוררו עליו את‬             ‫ותולדות יושביהן״ ‪ -‬שוב במימונו‬
‫פיינר‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שז״ר‪.‬‬                       ‫חמתו של משה לייב ליליינבלום‪,‬‬
                                                   ‫ובמאמר שפירסם ליליינבלום‬                  ‫האישי של רוזנטל‪ ,‬פטרונו של שולמן‪.‬‬
                                                   ‫ב׳חצפירח׳ ב־‪ 1876‬תקף בחריפות את‬
                                                   ‫תירגומו של קלמן שולמן והציגו כזיוף‪.‬‬          ‫תולדות חכמי ישראל‬
                                                   ‫מאמרו היה קריאת תגר תוקפנית‬
                                                   ‫ביותר כלפי מגמת הפופולריזציה של‬          ‫בשנת ‪ 1871‬השלים שולמן סדרת‬
                                                   ‫שולמן‪ .‬ליליינבלום‪ ,‬באותן שנים‬            ‫ספרים נוספת בת ארבעח חלקים ‪-‬‬
                                                   ‫משביל רדיקלי‪ ,‬לא היה יכול להשלים‬         ‫״ספר תולדות חכמי ישראל׳ שנכללו‬
                                                   ‫עם מה שנראה בעיניו כדיליטנטיות‪,‬‬          ‫בו ביוגרפיות של אישים מן המאה‬
                                                   ‫פזילה אל הקורא האורתודוקסי ויחם‬          ‫הי״א ועד למאה הט״ז‪ .‬מגמתו של הספר‬
                                                   ‫בלתי רציני להיסטוריוגרפיה המדעית‬         ‫חוזרת אל האפולוגטיקה המשכילית ‪-‬‬
                                                   ‫היהודית‪ .‬הוא פנה מעל גבי מאמרו‬           ‫להוכיח כי גם בימי הביניים נשמר‬
                                                   ‫לגרץ בבקשה שלא לאפשר לשולמן‬              ‫בהיסטוריה של עם ישראל רצף של‬
                                                   ‫להמשיך בשקריו ולסלף את ספרו;‬             ‫״מאורות גדולים אשר הגיהו חשכת‬
                                                   ‫ולשולמן הציע ליליינבלום‪ ,‬שאם‬             ‫יושבי תבל׳‪ .‬בהקדמתו ציין שולמן כי‬
                                                   ‫אומנם דואג הוא לאמונתם של תלמידי‬         ‫בחלק הראשון של ״תולדות חכמי‬
                                                   ‫הישיבה‪ ,‬מוטב שיניח את מלאכת‬              ‫ישראל׳ הסתמך על ״הרב החכם‬
                                                   ‫תירגום גרץ למתרגם נאמן יותר‪ .‬כנגד‬        ‫המהלל‪ ,‬הפראפעסאר ר׳ צבי הירש‬
                                                   ‫ליליינבלום פירסם נחום סוקולוב‬            ‫גראטץ הי״ו‪ ,‬אשר קדש שם ישראל‬
                                                   ‫הצעיר מאמר המצדד דווקא בשולמן‬            ‫בספרו המפואר תולדות ישראל׳‪ .‬אלא‪,‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10