Page 105 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 96‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫ושמה של הישיבה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1887‬תיקנו הלומדים תקנה מפורשת שבה‬
‫נקבע כי‪' :‬שום בן אדם‪ ,‬בין אם הוא יחיד הישיבה ובין אם לא‪ ,‬לא יוכל לקחת שום‬
‫ספר מהישיבה אפילו ספר תהלים ואפילו לרבע שעה בל"ג [בלא גוזמה!]‪ ,‬מבלי רשות‬

‫הגזברים או האדונים היחידים ומבלי משכון בעל ערך'‪7.‬‬
‫אולם הניסיון למנוע מתושבי השכונה להתפלל במקום דרך קבע התגלה כמסובך‬
‫הרבה יותר‪ .‬כשנוסדה הישיבה‪ ,‬היא הייתה המוסד הציבורי הספרדי היחיד בנחלת‬
‫שבעה‪ .‬עד לאותה העת פעל בשכונה רק בית כנסת אשכנזי אחד‪ 8,‬ורק ‪ 12‬שנה מאוחר‬
‫יותר נוסד בית הכנסת הספרדי המקומי‪ ,‬אהל יצחק‪ 9.‬כך‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬החלו תושבי‬
‫השכונה הספרדים להתפלל דרך קבע בבניין הישיבה‪ ,‬בניגוד לרצונם של הלומדים‬
‫והגבאים במקום‪ .‬המצב הגיע עד לכדי פנייה של רפאל נפתלי הלוי ושל הרב אקשוטי‬
‫לבית הדין הגדול של העדה הספרדית בשנת ‪ ,1883‬בבקשה שיורה כי אין לתושבי‬
‫השכונה רשות להשתמש במקום כבית כנסת‪' :‬ועתה מסיבת כי ראינו בקשת איזה‬
‫יחידים הי"ו אשר חפצים ס"ת [ספר תורה] להביא אל תוך הבית הזאת ולקבוע שמה‬
‫תפילה שמ"ע [שמונה עשרה] לכל הבא להתפלל לפני ה'‪ ,‬ואנחנו מנענו על ידם‪ ,‬כי‬

‫ידענו כמה נצטערנו כאשר נעשה בית ישיבה בית הכנסת של ציבור'‪10.‬‬
‫הרב רפאל מאיר פניז'ל‪ ,‬ששימש באותה העת 'חכם באשי'‪ ,‬פסק בצוותא עם שאר‬
‫חברי בית הדין כי הישיבה תיוותר ישיבה ותו לא‪ ,‬אולם נראה שעצם הפנייה לבית‬

‫הדין מעידה על מורכבות המצב בשכונה לפני בניית בית הכנסת הספרדי הקבוע‪.‬‬
‫הישיבה פעלה כסדרה עד שנת ‪ ,1889‬אז נפטרו ראש הישיבה והתורם העיקרי‬
‫לפעילותה‪ .‬לאחר פטירתם של אלו מונו ארבעה גבאים להמשך הפעלתה הרציפה‪,‬‬
‫ובהם יורשו של התורם הראשי‪ .‬לאחר שנים אחדות שבהן התעמתו ביניהם הגבאים‬
‫על נושאים שונים הקשורים לישיבה‪ ,‬הוחלט להפוך את הבניין כולו ל'הקדש'‪ ,‬וכך‬
‫למנוע גם בעתיד את הקדשת הבניין למטרה שאיננה תואמת את ייעודו הראשוני‪11.‬‬
‫בשנים הבאות הלכה הישיבה והידלדלה‪ ,‬ולאחר מלחמת העולם הראשונה נמצאה ריקה‬
‫כמעט לחלוטין‪ ,‬על אף ניסיונות שונים לשקמה במשך השנים‪ .‬בהתאם‪ ,‬הלך והידרדר‬

‫מצבם של הריהוט והספרים היקרים שהיו במקום‪ ,‬ורבים מהם נגנבו לבלי שוב‪:‬‬

‫בשנת תרצ"ז דמתה [הישיבה] למאורה ממש‪ ,‬ועם הפייטן אפשר היה לומר עליה‬
‫"והתלמוד כמו גלמוד" בארונותיה הדוממים והאבלים‪ .‬האפוטרופסים שניהלוה‬
‫לא עצרו כח לחדש ימיה כקדם‪ ,‬כי מקורות ההכנסה שלה דללו עד מאוד‪ ,‬ולא‬
‫נמצאו הרבה תלמידי חכמים אשר יאותו להקדיש את עתותיהם אל הלימוד בלי‬

‫לקבל על כך כל שכר‪12.‬‬

‫במקביל להידרדרותה של הישיבה המשיכו כמה מתושבי השכונה לעשות במקום‬
‫שימוש כבית כנסת‪ ,‬ובשנות הארבעים התעורר המקום לתחייה‪ ,‬עם הקמתה במקום‬

‫של ישיבת שערי ציון‪.‬‬

‫חותם שערי ציון‪,‬‬
‫נחלת שבע‬