Page 107 - בית תפילה סופי_Neat
P. 107
/ 98נחלת שבעה וסביבתה /
מישיבה לישיבה :הקמת ישיבת שערי ציון
בשנת ,1939לאחר פטירתו של הרב יעקב מאיר ,נבחר תחתיו הרב בן ציון מאיר חי
עוזיאל ל'ראשון לציון' ,הוא הרב הראשי הספרדי .כקודמו בתפקיד גם הרב עוזיאל
הוטרד מאוד ממצבן הקשה של הישיבות הספרדיות הוותיקות ,שרבות מהן נסגרו
במחצית הראשונה של המאה העשרים ,הן בארץ ישראל הן במקצת ארצות המזרח
האחרות .הרב מאיר הקים בתקופתו ישיבה מאוחדת אחת ,אהל יעקב ,שאיגדה
בתוכה כמה מהישיבות הוותיקות שנסגרו 13,ואילו הרב עוזיאל החליט להקים ישיבה
חדשה לחלוטין ,במקום אלו הוותיקות שסיימו את תפקידן ההיסטורי .על החלטתו
זו כתב מאוחר יותר:
ולעומת זאת הישיבות בגולת המזרח הולכות ונהרסות אחת אחרי השניה מתוך
הזנחה .ועוד היום כבר מורגשת הסכנה הגדולה שצפו לה רבותינו זכרם לברכה:
עתידה תורה שתשתכח מישראל [ ]...וגדול הכאב וגדולה הבושה שתוכחה זאת
מתקיימת בכל אפלתה באותן הקהילות שהיו מרכזי התורה וההוראה ובבניהם
של גדולי התורה מישראל [ ]...ואם נחשה למראה הירידה המבהילה הזאת,
ומצאנו עוון גדול שאין לו כפרה .הכרה כאובה ורבת אחריות זאת ,היא אשר
הגיעתני בעלותי ירושלימה לייסד ישיבת 'שערי ציון' שתהיה דומה לאותן
הישיבות שקדמו בישראל ובירושלים [ ]...להכשיר את תלמידיה לאסוקי שמעתא
אליבא דהלכתא ,ובמעשה לחנכם במידות ותכונות שהתורה נקנית בהן14 .
בבקשו מקום שבו יוכל להקים את ישיבתו החדשה ,מצא הרב עוזיאל את הבניין
המוזנח ששימש במקור את אנשי ישיבת אח"ד בנחלת שבעה ,והחליט לקבוע בו את
מקום הישיבה .לאחר שיפוץ המבנה וחידושו עמל הרב עוזיאל גם על הקמה מחדש
של ספריית הישיבה ,ולצורך כך העביר לישיבה חלק גדול מהספרים ששימשו את
ישיבת זרע יצחק רוסו ,שפעלה בעיר העתיקה במשך שנים רבות .בספרים הללו
נמצאו ספרי דפוס ראשון יקרים ,וכמות לא מבוטלת של ספרים נדירים שלא היה
אפשר למצאם בכל מקום אחר 15.בדרך זו חיבר הרב עוזיאל את ישיבת שערי ציון
שהקים לעולמן של הישיבות הוותיקות בארצות המזרח ,שנועדה להחליפן.
בשנים הראשונות למדו בישיבה תלמידים רבים ,ואלו זכו לשמוע שיעורי תורה
קבועים מפי הרב עוזיאל עצמו:
זכורים לנו היטב אותם השיעורים ואותן השעות היקרות בשעה שישבנו מסובים
מסביב לשולחנו בשעת שיעור ב'עין יעקב' באגדה ,ובולעים ברעבתנות כל מלה
שיצאה מפיו וזרקה לחלל החדר [ ]...בדורנו זה ,דור שבני עליה הם מועטים,
מאיר וזורח אורו ,אור תורתו של מרן ומפיץ אור יקרות סביבו בשדה התורה,
המחשבה והמשפט הישראלי16.
מטרתה העיקרית של הישיבה הייתה להכשיר רבנים ספרדים לשמש ראשי קהילות בכל
רחבי העולם היהודי .מעניין לציין ,שבראש הישיבה הועמד לאחר שנים אחדות דווקא
רב אשכנזי :הרב אליעזר וולדינברג ,מחבר הספר ‘ציץ אליעזר‘ ומחשובי הפוסקים
בירושלים במאה העשרים.
הישיבה פעלה במקומה זה במשך מעט יותר מעשר שנים .בשנת ,1950עשר שנים
לאחר הקמתה ,נחגג יובל שנת השבעים של הרב עוזיאל ,ולרגל המאורע הונחה אבן
פינה לבניין 'המתיבתא הגדולה — בית הראש"ל' בשכונת טלביה ,שאמור היה לכלול
גם את ישיבת שערי ציון 17.זו אכן עברה לפעול במקום בראשית שנות החמישים,
והותירה שוב את הבניין בנחלת שבעה ריק מתורה וממתפללים.
