Page 110 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬שערי ציון ‪101 /‬‬

‫הרב שלוש נולד במרקש בשנת ‪ 1890‬ועלה לארץ בילדותו עם משפחתו‪ .‬במלחמת‬
‫העולם הראשונה גורש מהארץ‪ ,‬מאחר שהיה נתין צרפתי‪ ,‬ועבר להתגורר שנים אחדות‬
‫באלכסנדריה‪ .‬עם תום המלחמה חזר לארץ ישראל והתיישב שוב בירושלים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1922‬נשלח להיות השד"ר האחרון של עדת המערבים לארצות צפון אפריקה‪ ,‬לאסוף‬
‫כספים עבור אנשי העדה בארץ‪ .‬בשובו לארץ החל לעסוק במסחר בספרי קודש‪ ,‬ועד‬
‫יומו האחרון סירב ליהנות מכספי ציבור‪ ,‬והתמיד בעבודתו העסקית בצד זו הציבורית‬
‫והרוחנית בהנהגת העדה‪ .‬את דמותו הייחודית של הרב שלוש היטיב לתאר עוזיאל‬

‫חזן‪:‬‬

‫את טקס החופה עורך הרב יוסף שלוש‪ ,‬חריג בקרב אנשי הדת של אותם‬
‫ימים‪ .‬איש נערץ הנושא את דגל הסובלנות בכל מקום בו מאכלת הקנאות‪.‬‬
‫מתעטף בצניעות במקום בו הגאווה נושאת ראש‪ .‬עוזר לזולת ואוהב אדם‪.‬‬
‫לבוש בפשטות בקאפתאן לבן מפוספס ובגלימה שחורה‪ ,‬רפוטה‪ ,‬ולראשו‬
‫תרבוש לבד שחור‪ .‬זקנו הלבן מתפצל בתוך חיקו‪ ,‬וחיוך לבבי טבוע בפיו‬
‫[‪ ]...‬כאשר מסיים הרב שלוש את הטקס הוא חולף בפשטות בין המוזמנים‬
‫וזוכה ללחיצות יד ולהוקרה‪ .‬הוא משפיל מבט נבוך [‪ ]...‬מתחמק מההזמנה‬

‫לשבת בשולחן הכבוד‪ ,‬הולך ומצטופף בשולחן צדדי עם פשוטי העם‪19.‬‬

‫בשנים ‪ ,1960-1957‬עד פטירתו‪ ,‬שימש הרב שלוש הרב הראשי של עדת‬
‫המערבים בארץ ישראל‪ ,‬וכך חזרה הישיבה המקומית הקטנה לתפארתה‪20.‬‬
‫לישיבתו של הרב שלוש‪ ,‬שנודע בציבור בתור אדם צנוע וטוב מזג‪ ,‬הגיעו‬
‫רבים מיוצאי צפון אפריקה בארץ כדי לקבל עצה או ברכה‪ ,‬גם כאלו שלא התגוררו‬
‫בקרבת מקום‪ .‬לאחר פטירתו של שלוש מילא את מקומו בראשות הישיבה בנו‪ ,‬הרב‬
‫אברהם שלוש‪ .‬כך שב המקום להיות אבן שואבת למבקרים רבים‪ ,‬ומאז ועד היום‬

‫פועל במקום בית הכנסת ברציפות‪.‬‬

‫בית הכנסת כיום‬

‫שמו הרשמי של בית הכנסת‪ ,‬המשרת ציבור מזרחי מעורב המתגורר בשכונה או עובד‬
‫במרכז העיר‪ ,‬היה ועודנו בית הכנסת שערי ציון‪ .‬אולם בציבור הרחב הוא מכונה לא‬

‫אחת בית הכנסת של הרב שלוש‪ ,‬גם קרוב ל–‪ 50‬שנה לאחר פטירתו‪.‬‬
‫כמו שאר בתי הכנסת בנחלת שבעה‪ ,‬גם שערי ציון איננו משופע במתפללים‪ ,‬לא‬
‫בשבתות ולא בימות החול‪ .‬בימות החול נמצא עד לשנים האחרונות על פי רוב מניין‬
‫מתפללים לתפילה בציבור (פרט לתפילת שחרית)‪ ,‬אולם נראה כי בשבתות הדבר היה‬
‫מאז ומעולם קשה מעט יותר‪ .‬כך קורה שבשבתות המתפללים המועטים הנאספים‬
‫לתפילה בבית הכנסת עוברים להתפלל לעתים את תפילת מנחה ואת תפילת מעריב‬

‫של צאת השבת בבית הכנסת אהל יצחק הסמוך‪ ,‬ולעתים המעבר הוא הפוך‪21.‬‬
‫בעת האחרונה גם בימות החול לא תמיד נמצא מניין לתפילת מנחה ומעריב‪ ,‬וכך נותר‬

‫בית הכנסת לא אחת סגור ומסוגר‪.‬‬
‫בתוך בית הכנסת פנימה אפשר להבחין בפריטים שונים המייצגים את התקופות‬
‫השונות בחיי המקום‪ ,‬מאז הקימו את הבניין מייסדי ישיבת אח"ד‪ .‬מעל לפתח בית‬
‫הכנסת‪ ,‬כאמור‪ ,‬מצוי לוח ההקדשה המקורי‪ ,‬המתאר את הקמת ישיבת אח"ד במקום‬
‫ומנציח את שלושת התורמים העיקריים לבנייתה‪ .‬במקור היו תלויים בבית הכנסת‬
‫כמה וכמה לוחות נוספים‪ ,‬שעליהם הונצחו כל התורמים לפעילותה של הישיבה‬