Page 115 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 106‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫מייסדי נחלת שבעה אמנם היו כולם אשכנזים‪,‬‬ ‫השד"ר יוסף‬
‫אבל כבר בשנים הראשונות לקיומה של השכונה‬ ‫חיים שרים‬
‫עברו כמה משפחות ספרדיות להתגורר בה‪,‬‬
‫ומטבע הדברים ביקשו לעצמן מקום שיוכלו‬
‫להתפלל בו בקביעות ובהתאם למנהגיהן‪.‬‬
‫הניסיון הראשון היה לקבוע את בית הכנסת‬
‫הספרדי בבניין ישיבת אח"ד (שערי ציון)‪,‬‬
‫שהוקמה במרכז השכונה בשנת ‪ 1 .1876‬אולם‬
‫תקנות הישיבה קבעו במפורש כי מקומה לא‬
‫יהפוך לבית כנסת שכונתי רגיל‪ ,‬וכי היחידים‬
‫שיעשו שימוש במקום יהיו בני הישיבה‪ .‬לאחר‬
‫דיונים ארוכים בנושא זה‪ ,‬שהגיעו עד לפתחו‬
‫של בית הדין הספרדי בירושלים‪ ,‬הוחלט לאסור על הפיכת המקום לבית כנסת‪ ,‬וכך‬

‫נאלצו התושבים הספרדים בנחלת שבעה לתור אחר מקום תפילה אחר‪.‬‬
‫המקום שנמצא לבסוף היה חדר צר בתוך אחד מבנייני המגורים‪ ,‬בחלקה המערבי‬
‫של השכונה‪ ,‬סמוך מאוד למקומו של בית הכנסת הנוכחי‪ .‬שם התרכזו המתפללים‬
‫הספרדים במשך שנים אחדות‪ ,‬אולם היה ברור לכול כי בנייתו של בית כנסת ספרדי‬
‫מקומי היא עניין שבהכרח‪ 2.‬לתחושה זו היה שותף גם ועד עדת הספרדים בירושלים‪,‬‬
‫ובייחוד אחד מהעומדים בראשו‪ ,‬שמואל קמחי‪ .‬קמחי נולד בקושטא במחצית הראשונה‬
‫של המאה התשע עשרה‪ ,‬ולירושלים עלה בשנת ‪ .1860‬בירושלים‪ ,‬כמו בקושטא‪ ,‬הוכר‬
‫עד מהרה כעסקן ישר וחרוץ‪ ,‬ובתוך זמן קצר הפך לאחד הפעילים הבולטים בהנהגת‬

‫העדה הספרדית בעיר והיה שותף פעיל ליזמות שונות של צדקה וחסד‪3.‬‬
‫כאחד ממנהיגי העדה הספרדית בעיר היה קמחי ער למצוקתם של תושבי נחלת‬
‫שבעה הספרדים‪ ,‬ולשם כך מינה בשנת ‪ 1882‬צעיר ירושלמי ממוצא חלבי לשד"ר‪,‬‬
‫שייסע לקושטא וינסה לאסוף שם כספים לטובת הקמתו העתידית של בית כנסת‬
‫ספרדי במקום‪ .‬כדי לשכנע את אנשי קושטא לתרום מכספם למטרה זו‪ ,‬חתם על‬

‫הבקשה גם הראשון לציון‪ ,‬ר' רפאל מאיר פניז'ל‪4.‬‬
‫יוסף חיים שרים‪ ,‬שנבחר למלא את השליחות‪ ,‬נולד בחלב ב–‪ ,1851‬ולאחר כשנתיים‬
‫עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בירושלים‪ .‬בצעירותו למד בבית הספר דורש ציון‬
‫ולאחר מכן בכמה ישיבות‪ .‬בני משפחתו מספרים שכבר בהיותו בן ‪ 14‬החליט ללבוש‬

‫גלימת רבנות וראה עצמו רב לכל דבר‪...‬‬
‫בן ‪ 31‬החליט שרים להפוך שד"ר בארצות הגולה‪ ,‬ומשימתו הראשונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הייתה‬