Page 118 - בית תפילה סופי_Neat
P. 118
/אהל יצחק 109 /
ארבעה דורות :שושלת גבאי בית הכנסת
בזמן הקמת בית הכנסת עסק בעיקר יצחק רפאל יצחקי בבניינו ובייסודו של המקום.
מאז ועד היום ,במשך קרוב למאה ועשרים שנה ,משפחתו עודה משמשת בבית הכנסת
ואחראית לניהולו השוטף .כאמור ,עם בואו של יצחקי לירושלים ,השיא את בתו
לאחד מתלמידי החכמים הצעירים והמבטיחים ביותר בעיר ,יוסף מרדכי הלוי .בתוך
זמן קצר הפך החתן הצעיר לגבאי המקומי בבית הכנסת ,ולעתים קרובות גם עבר
לפני התיבה.
יוסף הלוי נולד בירושלים ב– ,1875ובהיותו בן עשר התייתם
מהוריו .הרב יוסף רפאל עוזיאל ,שבנו בן ציון הפך לימים
לרב הספרדי הראשי לארץ ישראל ,מונה להיות אפוטרופוס
עליו ועל אחיו הצעיר ,בנימין .נישואיו של יוסף הלוי לבתו
של יצחק רפאל יצחקי נערכו בשנת ,1890כשהיה בן ,15
ובשנים הבאות היה סמוך על שולחן חותנו העשיר .עשר
שנים מאוחר יותר נתמנה לשמש אחד המלמדים בת"ת
הספרדי בירושלים ובישיבת תפארת ירושלים .לאחר
מכן לימד גם בבית המדרש לרבנים של חברת 'עזרה'.
במהלך חייו שימש הלוי במגוון עשיר של תפקידי
עסקנות ציבורית :בשנת 1921היה ציר באספת
הנבחרים הראשונה ,וב– 1927נתמנה לעמוד בראש
ועד העדה הספרדית בירושלים .כן היה מפעיליה
המקומיים של הסתדרות המזרחי ,ושימש נשיא
בית החולים משגב לדך ברובע היהודי .במקביל
לפעילותו הציבורית עסק כל השנים גם בתורה,
נשא בתואר ראב"ד (ראש אבות בית דין)
בירושלים ,והיה חבר מועצת הרבנות הראשית
מאז ייסודה .במובנים רבים שיקפו חייו את פני העדה ,כפי שנכתב
שנה לאחר פטירתו' :חייו הסוערים שיקפו במובנים ידועים את חיי עדת היהודים
הספרדים ביובל השנים האחרון ,כי הוא היה הרוח החיה בתקופה הזאת .גם
בעסקנותו הציבורית הצטיין בכל הופעותיו כנציג עדתו ,הן בהימצאו ליד ההגה בתור
מכוון דרכיה ,הן בעמדו רחוק ממנה בהסתר ובצל [ ]...כי נמנה בין יחידי הסגולה
מתוך חבר הרבנים בירושלים ,אשר ידע להסתגל אל המציאות הקיימת'10.
כאמור ,במשך עשרות שנים נשא לבדו בעול בית הכנסת שייסד חותנו ,אולם בשנותיו
האחרונות ברור היה לו כי יש למנות גבאים חדשים תחתיו .כך מונו לתפקיד שני
חתניו של הלוי ,הרב גד חי אוחנה והרב אליהו פרדס ,ששימש בין היתר רבה הספרדי
של ירושלים 11.הרב פרדס ,שעבר עם היבחרו לתפקיד משכונת אהל משה לרחוב
הנביאים ,הקפיד מאותה העת להתפלל גם באהל יצחק ושימש חזן בבית הכנסת
בתפילות הימים הנוראים.
עם פטירתם של אוחנה ושל הרב פרדס במהלך שנות השישים של המאה העשרים,
מונו תחתיהם גבאים חדשים ,בהם יצחק חיון ושמטוב נרקיסי ,המונצחים אף הם
על לוחות שונים בבית הכנסת .במקביל אליהם מילא בנו של אוחנה ,נחמן אורון,
את מקומו של אביו ,והוא מנהל עד היום את המקום .כך נותרה על ִתלה השושלת
הגבאית המשפחתית המשתרעת על פני 120שנה.
