Page 162 - בית תפילה סופי_Neat
P. 162
/קהל ציון 153 /
הקמת בתי הכנסת בבית היתומים
בית היתומים נבנה במרכזו של מתחם שהכניסה אליו הייתה מרח' יפו ובחזיתו הפונה
לרחוב השתרעה חצר קדמית רחבת ידיים 6.הבניין עצמו נחלק לשני אגפים ,שביניהם
חצר גדולה ובור מים חצוב תחתיה .באגף המזרחי ,הארוך יותר ,התגוררו חניכי
המוסד ,ובאגף הצפוני הוקמו בין השאר שני בתי כנסת :אחד קטן ,בקומה התחתונה,
לשימוש יום–יומי; ואחד גדול יותר ,בקומה השנייה ,לימות השבת והחג 7.יעקב יהושע,
שגדל בשכונת אבן ישראל ,זכר היטב את בית הכנסת הקטן:
בבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה עברו עלי ימים רבים של ילדותי .כאן
אבא היה מתעכב זמן מה לאחר שסיים תפילתו מדי בוקר בבוקר ,ויושב וקורא
ב'חוק לישראל' .המקום נקרא בפינו גם 'לה ישיבה' ואליו שילחה אותי אמא וכן
את אבא בשעה שהבית היה נתון ב'מהפכה' [ ]...בבית הכנסת ישבנו אבא ואני
איש בפנת ספה ועסקנו בשלנו .לבדנו הינו שם ועששית השמן שדלקה מול ארון
הקודש מאירה את פנינו8 .
בתי הכנסת שבבית היתומים פעלו כסדרם עד למלחמת העולם הראשונה .בזמן
המלחמה הפקיע הצבא הטורקי את הבניין כולו והשתמש באגפיו ובחדריו למשרדים,
למחסנים ולאורוות סוסים של יחידות צבא מטורקיה ומגרמניה .רק בסיום המלחמה
שוקם הבניין וגם בתי הכנסת שבו לפעול בו .בית הכנסת שבקומה התחתונה שינה את
אופיו לאחר שנים אחדות ,אולם בית הכנסת הגדול המשיך לפעול ולרכז סביבו את
החיים הדתיים של העדה הספרדית בעיר .בהזדמנות אחת לפחות ביקר בבית הכנסת
הגדול הנציב הבריטי העליון הרברט סמואל לתפילות יום הכיפורים 9.נראה שזה היה
באותם ימים בית הכנסת המקביל מבחינת חשיבותו לבית הכנסת האשכנזי המרכזי,
חורבת רבי יהודה החסיד ,שבו ביקר הנציב עוד קודם10.
במקביל לשני אלו נפתח בבית היתומים בית כנסת שלישי ,גדול ומרווח ,אף הוא
בקומת הקרקע הצפונית ,בצמוד לבית הכנסת הקטן המקורי .בית כנסת זה שימש
את הסתדרות ישרון בשנותיה הראשונות ,לפני שעלה בידי חבריה להקים את בניין
הקבע של בית הכנסת ישרון בקצה שכונת רחביה 11.כמה שנים לאחר שבית הכנסת
ישרון עזב את מתחם בית היתומים ,השתכן באולם השלישי בית הכנסת של אגודת
על המשמר12.
'אשרי עין ראתה כל אלה':
הדרשות בבית הכנסת של בית היתומים
כאמור ,בתוך שנים אחדות הפך בית הכנסת הגדול שבבית היתומים לאחד מחשובי
בתי הכנסת הספרדיים בעיר .עד לאותה העת התמקדו חיי העדה הספרדית ,על רבניה
ומוסדותיה ,בעיר העתיקה בירושלים ,סביב מתחם בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי .אולם
עם התרחבותה של העיר היו דרושים מרכזים חדשים גם במערב העיר ,וכך הפך בית
הכנסת המקומי למקום שנערכים בו כמה מן הטקסים והמעמדים החשובים ביותר
של העדה ,ובראשם ארבע הדרשות החגיגיות :בשבת שובה ,בשבת זכור ,בשבת הגדול
ובשבת כלה 13.בארבע שבתות אלו היה בית הכנסת מתקשט מבעוד מועד ,ורבים רבים
היו מצטופפים במקום לשמוע את דבריהם של הרב הראשי ,שדרש בענייני היום והחג
המתקרב ,או של הדרשן האורח שהזמין הרב כדי למלא את מקומו.
